שיחה:תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משתמש:דוד שי, יישר כח על פתיחת הערך. חשבתי לפתוח אותו וזכיתי שהקדמת אותי. זה ערך שנחוץ מאוד בימים אלו.

האם יש שם קיצור לחוק? השם מאוד ארוך ולא ברור. Yyy774 - שיחה 09:59, 3 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

בגוגל יש מופעים רבים לשם תקנות יו"ש, אצור הפניה משם זה. לטעמי מתאים יותר הקיצור תקש"ח יו"ש, אצור הפניה גם ממנו. דוד שי - שיחה 10:32, 3 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
דוד שי, אולי תעביר אל תקנות יו"ש ותכתוב גם את השם המלא בפתיח? זה קריטי כל האורך הזה בשם הערך? כמובן להשאיר הפניה. Yyy774 - שיחה 12:32, 3 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
אני מעדיף שחיקוקים יופיעו בשמם המלא. כך נהוג בוויקיפדיה בכל החוקים, חוץ מאחד ששמו ארוך במיוחד, חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, שקרוי אצלנו החוק להקפאת כספי טרור. דוד שי - שיחה 12:51, 3 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
נגד שינוי השם. משה כוכבי - שיחה 11:58, 7 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

תאריך עברי[עריכת קוד מקור]

תחולה של חוקים מנוסחת בצורה "ח' בסיוון תשפ"ב (7 ביוני 2022)", זאת משום הכבוד של המחוקק ללוח העברי. למרות זאת, אין הצדקה שבערך שלפנינו (או בערך אחר) נציין את התאריך העברי, הפחות מקובל, כאשר בחוק עצמו מצוין גם התאריך הלועזי.
יתרה מזו: בציון התאריך העברי יש הטעיה מסוימת, משום שהיום העברי מתחיל שעות אחדות לפני היום הלועזי, אך סעיף 21 לחוק הפרשנות מבהיר: "שעת תחילת תקפו של חיקוק היא בשעה 00.01 של יום תחילתו", כלומר חוק אינו נכנס לתוקף עם התחלפות התאריך העברי, אלא שעות אחדות לאחר מכן, עם התחלפות התאריך הלועזי. דוד שי - שיחה 11:05, 7 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

אין בידי דרך לקבוע מהו התאריך המקובל. אך מן הראוי לכבד את הוראות המחוקק ולפחות לגבי תחולת החוקים שלו לנקוט בלשונו. כך שומרים על עקרון המקוריות וכן על הזיקה של החוק הישראלי ללוח השנה העברי. אני משוכנע שבערכים שיש להם זיקה ברורה לתאריך העברי (כמו אישים ביהדות למשל) אתה תסכים איתי. לגבי ההטעיה - אני מסכים איתך, ולכן במקום בו יש חשש טעות כדאי לציין גם את התאריך הלועזי בסוגריים. בברכה, משה כוכבי - שיחה 11:55, 7 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
אין לי שום בעיה עם ציון התאריך העברי בערכי רבנים. אני לא רואה שום צורך להיצמד לתאריך העברי בתיאור חוק, רק משום שזו לשון המחוקק (שכאמור נותן במקביל גם את התאריך הלועזי) - אנו חורגים מלשון המחוקק גם בנושאים מהותיים יותר.
מעבר לדיון הספציפי כאן, ציון התאריך העברי בחוק נראה מוזר במקרים רבים, כאשר מצוין שחוק מסוים תחילתו בכ"ג באלול למשל, והקורא תמה, מדוע נבחר דווקא כ"ג באלול, אבל הוא רואה מיד שמדובר ב-1 בספטמבר, כלומר התאריך נבחר לפי הלוח הלועזי, ורק לתפארת התאריך העברי נכתב גם התאריך העברי. ועוד משהו: בחוקים רבים נאמר שתחילתם ב-1 בחודש שלאחר פרסומם, וכמובן מדובר ב-1 בחודש הלועזי, ולא בראש החודש העברי.
בכל אופן, השארתי את התאריך העברי ברוב המקומות שהוספת אותו. דוד שי - שיחה 12:43, 7 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]
כבר הסכמתי שכדאי לציין לפי הצורך את התאריך הלועזי (כך נוהג המחוקק). לשון החוק נגזרת מהזיקה שלו לתאריך העברי, ולכן השימוש בו שומר על מקוריות. אפשר לשנות את לשון המחוקק בערך אנציקלופדי, אבל זה נראה לי כמו שינוי מגמה. משה כוכבי - שיחה 13:15, 7 ביוני 2022 (IDT)[תגובה]

הצבעה בבחירות לכנסת[עריכת קוד מקור]

המקור שמובא בערך אומר כי פרשנות אפשרית לביטול התקנות היא שתושבי יו"ש לא יוכלו לבחור בבחירות לכנסת. בהתחשב בכך שגם אזרח ישראל המתגורר בקליפורניה יכול לבחור בבחירות לכנסת אם רק יהיה בישראל ביום הבחירות, לא מובן לי מדוע תושב יו"ש לא יוכל לעשות זאת. נכון מקור מבוסס יותר לפרשנות אפשרית זו, ורצוי גם מקור לפרשנות האחרת, לפיה תושב יו"ש יוכל להצביע. דוד שי - שיחה 19:54, 19 באוגוסט 2022 (IDT)[תגובה]

חוק הבחירות לכנסת קובע שכל אדם שהוא אזרח ישראלי, תושב בישראל ובעל כתובת בישראל, אשר מלאו לו 18 שנה, זכאי להצביע לכנסת. אזרח ישראל המתגורר בקליפורניה יכול לבחור בבחירות לכנסת רק אם יש לו כתובת בישראל. בתרחיש התאורטי המדובר, תושב יהודה ושומרון שאין לו כתובת בישראל לא יוכל להצביע.
הנ"ל הוא כמובן פרשנות שלי (תואר שני באוריגמי), לכן אני מסכים איתך: אפשר להשמיט את הנושא הזה מהערך כל עוד אין לו פרשנות משפטית אמינה ומקיפה. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 20:02, 19 באוגוסט 2022 (IDT)[תגובה]
יש חשיבות לציין משהו בנושא: כדי שאזרח בחו״ל יוכל להצביע הוא צריך לשמור על התושבות שלו, ולפתוח בהליך בירוקרטי כדי להסדיר את מיקום ההצבעה. לכן בפועל ביטול התקנות יצור בעיות בנושא ההצבעה. ‏Archway שיחה 22:53, 20 באוגוסט 2022 (IDT)[תגובה]
ישראלי שעובר לגור בחו"ל עובר במוקדם או במאוחר הליך של ניתוק תושבות, לפחות מול רשות המיסים והמוסד לביטוח לאומי. אזרח ישראל שגר ביו"ש אינו עובר הליך כזה, משום שאין לו משמעות מעשית מול שני מוסדות אלה. האם לקראת הבחירות יערכו לכל מצביע בירור תושבות? נחוץ מקור שדן בהרחבה בסוגיה זו. דוד שי - שיחה 08:19, 21 באוגוסט 2022 (IDT)[תגובה]
באופן פרקטי, מעבר לבעיית התושבות האפשרית אך הפתירה, ביטול התקנות כנראה ימנע הקמת קלפיות ביישובים ביו"ש. אז גם אם נניח שייקבעו את התושבות של כל תושבי האזור לנאמר ירושלים, הם יצטרכו לסוע לירושלים להצביע. אחוז ההצבעה במקרה כזה ירד מאוד. חוקרת - שיחה 09:00, 29 באוגוסט 2022 (IDT)[תגובה]
אם למען ארץ ישראל מותר לשקר, בוודאי אפשר לנסוע לירושלים באוטובוס למען ארץ ישראל. דוד שי - שיחה 10:04, 29 באוגוסט 2022 (IDT)[תגובה]
בוודאי שאפשר, ואף רצוי למלא חובה אזרחית. גם היה אולי רצוי שכל הציבור יגיע לכל הפגנה למען ארץ ישראל בירושלים. המצוי הוא שמספר המגיעים להפגנות קטן, ומספר הנוסעים באופן מיוחד לבחירות גם אינו אותו דבר כמו קלפי קרובה. הפער בין בין המצוי לרצוי הינו משמעותי. חוקרת - שיחה 10:08, 29 באוגוסט 2022 (IDT)[תגובה]