שיחת משתמש:אדר / ארכיון 2
מלחמות ומספרים[עריכת קוד מקור]
שלום אדר,
כתבת ואני מצטט:
- במערכה על עצמאות ישראל מיום החלטת עצרת האו"ם ועד לכריתת הסכמי שביתת הנשק, נפלו כ 8,500 איש ואשה. מתוכם כ 3,000 אזרחים , מתוך אוכלוסיה יהודית שמנתה כ 650,000 איש.
אני למדתי בתיכון וגם בצבא שמספר הנופלים הוא כ-6,500 איש, מתוכם כ-4,000 חיילים והשאר אזרחים. אתה בטוח לגבי המספר הזה? דבר נוסף, האם אתה כולל במספר של 650,000 את העליה שהייתה בעת המלחמה או שזהו מנין תושבי "הישוב" בלבד. גילגמש • שיחה 19:30, 7 אפר' 2005 (UTC)
מלחמת העצמאות - הפיצול[עריכת קוד מקור]
שלום אדר,
התחלתי בפיצול הערך. אני מוציא את כל החומר שלא שייך לליחמה עצמה לטבלאות נפרדות. אתה יכול לראות את תוצאות הביניים בחטיבות צה"ל במלחמת העצמאות ומפקדי צה"ל במלחמת העצמאות. אשמח לשמוע הערות לפני שאני ממשיך בפיצול. גילגמש • שיחה 09:29, 8 אפר' 2005 (UTC)
חטיבות צה"ל במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור]
שלום, בטבלה שגילגמש יצר מופיעה חטיבה 7 בלא שם ושאלתי אותו על כך, הוא אמר לי לשאול אותך - אז הנה - שמה לא היה סער? מתניה 10:06, 8 אפר' 2005 (UTC)
מלחמת העצמאות - תוספות[עריכת קוד מקור]
שלום אדר,
קבל את הערכתי הרבה על כתיבת הערך הנהדר. פיצלתי אותו למספר מאמרי משנה. אני מציע למחוק את לוח הזמנים של מלחמת העצמאות, אלא אם כן אתה רוצה להרחיב את זה. בנוסף לכך, אני רוצה להציע לך לקחת את מלחמת העצמאות כמיזם דוגמת המיזמים של אלמוג ואביהו. הכוונה היא שתרחיב על המצבעים השונים, האישים החשובים ועוד. כמו כן חסר מאוד הפרק על הצד הערבי. מצידי אוכל לתרום שני מאמרים - חיל הים במלחמת העצמאות וחיל האוויר במלחמת העצמאות, אם תבחר לפתח את הערכים. אם אתה בוחר להרחיב, הערך החשוב ביותר שהעדרו הוא הקריטי ביותר, לדעתי, הוא הפן הערבי. חסרים גם ערכים מרכזיים על צבא ההצלה ואישים ערבים בכירים. כמו כן, ברצוני לשמוע הערות על הפיצול. האם אתה חושב שחסרים פרטים בטבלאות, אם כן, מהם הפרמטרים הנוספים שהיית רוצה לראות. בידידות, גילגמש • שיחה 00:13, 10 אפר' 2005 (UTC)
מלחמת העצמאות - סיום העריכה[עריכת קוד מקור]
שלום אדר,
סיימתי לערוך את המאמר. כדאי לפנות למישהו נוסף שיעבור עליו פעם נוספת לנקש שגיאות דפוס שלא ראיתו וכו'. לצערי, הייתה לי התנגשות עריכה עם התוספת האחרונה שלך ונאלצתי למחוק אותה. ברוכתי על הערך המלא לקראת יום העצמאות. עם סיום העריכה לערך "ערביי ישראל במלחמת העצמאות" נראה לי שאפשר יהיה להמליצו ביום העצמאות, כיאה לויקיפדיה העברית. בברכה, גילגמש • שיחה
אם אחליט לפתוח במלחמת עריכה על הערך, אודיע לך. בינתיים לא נעשו שינויים משמעותיים בערך וגם מה ש־Drork שינה מקובל עלי כך שחששך מוקדם (ואולי אף מיותר). טרול רפאים 21:41, 15 אפר' 2005 (UTC)
שלום אדר, על-פי הכתוב בדף המשתמש שלך, נראה שאתה משכיל ממני וגם מבוגר יותר, ועל כן אני פונה אליך בענווה רבה. ועם זאת, יש לנעורים יתרונות. אחד מהם הוא היכולת להתנתק מאירועים ולראות אותם בפרספקטיבה. הערך "ערביי ארץ ישראל במלחמת העצמאות" מיותר לדעתי. זאת משום שהנושא מכוסה מכל הזוויות בערכים "מלחמת העצמאות", "ערביי ישראל", "מדינת ישראל" ועוד. בכל זאת, לגבי קיומם של ערכים, דעתי אינה קובעת, ולכן ערכתי את המאמר, וניסיתי לתת לו גוון יותר אינפורמטיבי וניטרלי. הערך כפי שהיה כתוב משקף דעה פוליטית. הדעה שלך לגיטימית, אבל לפי הבנתי המאמרים ב"וויקיפדיה" אמורים להעביר אינפורמציה בצורה ניטרלית ככל האפשר ולא להביע עמדות פוליטיות. בערך שכותרתו "ערביי ארץ ישראל" אין מנוס מלהביא את עמדתם של מושאי הערך, בצורה ברורה ולא פטרונית. אתה רשאי לחשוב שטיעוניהם של הערבים שקריים, אבל אינך יכול לפקפק בכנותם בצורה בוטה. בצד הטיעונים האלה אפשר להביא את טיעוני מדינת ישראל, ואני חושב שכך עשיתי בעריכה. אינך יכול לטעון שמספר ההרוגים באירוע כלשהו "נופח". לכל היותר אפשר לטעון שיש הערכות שונות לגבי מספר ההרוגים, ולציין את הטווח שבתוכו נעות ההערכות. הערך גם לא אמור לעסוק בשאלה האם היה גירוש או הייתה בריחה. לכל היותר אנחנו יכולים להציג את שתי האפשרויות ולומר מי תומך באיזו גרסה. זוהי אמנם אנציקלופדיה ישראלית, והדברים נכתבים מזווית ישראלית, אבל אנחנו עדיין מחויבים להגינות בכתיבה. אין לי עניין לנהל מלחמת-עריכה. הערך כתוב כרגע פחות או יותר לשביעות רצוני. אם אתה מעוניין לשנות - אתה מוזמן, אבל אני מקווה שתיקח את דבריי לעיל בחשבון. בברכה, Dror_K 22:09, 15 אפר' 2005 (UTC)
שאלה לעזרה בנושא מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור]
שלום, אני מבצע עבודת חק בנושא של הקשר בין שואת יהודי אירופה לבין המוטיבציה של החיילים העולים החדשים במלחמת העצמאות. לשם כך אני צריך מידע על הקרובות שהיו באותה התקופה בלטרון. או אם יש לך רעיון לחומר אחר שעשוי לעזור לי.: תודה H2O 18:56, 18 אפר' 2005 (UTC)
בוקר טוב וחג שמח[עריכת קוד מקור]
ראה את שיחתי עם משתמש אלושה בשיחת משתמש: Alosha38 בקשר לחביב כנען ורצח ארלוזורוב. בברכה אלמוג 04:36, 21 אפר' 2005 (UTC)
שלום אדר. שמתי לב לכך שאתה עוסק בהכנת הקרקע לקראת הרחבת הערך על היישוב היהודי ועל כן אמליץ לך להציץ בערך תגובת היישוב היהודי בארץ-ישראל לשואה טרם כתיבת החלק בנושא הנידון כך שתוכל להוסיף מידע עפ"י הערך הנ"ל או לחילופין, להוסיף לו מידע. כל הביבליוגרפיה מופיעה בערך עצמו כך שלא תהיה לך בעיה למצוא את המקורות הללו, שהעיקר מביניהם הוא ספרו של תום שגב "המיליון השביעי". בברכה, צ'ס • שיחה 19:43, 21 אפר' 2005 (UTC)
היישוב - פיצול עתידי[עריכת קוד מקור]
שלום אדר וחג שמח,
אני מציע לפצל את הערך "היישב" לכשיכתב בדומה לפיצול הערך "מלחמת העצמאות" עם הוצאות הרשימות למאמרי משנה וסידורם בטבעלות נוחות לקריאה. מה דעתך? גילגמש • שיחה 08:52, 23 אפר' 2005 (UTC)
מבצע הפלישה ליפן והאנציקלופדיה העברית[עריכת קוד מקור]
שלום שוב. במהלך כתיבת ערך נתקלתי בשם המבצע Operation Downfall, שעיקרו פלישה ליפן במהלך מלחה"ע ה2. מכיוון שלא ידעתי את תרגום המבצע לעברית, חיפשתי במגוון מקורות אך דבר לא עלה בחכתי. חיפשתי גם באנציקלופדיה העברית, אך לצערי הערך שכולל את מלחמת העולם השניה חסר לי. מכיוון ששמעתי שיש לך את כל הכרכים, אוכל לבקש ממך לבדוק בשבילי את השם העברי למבצע כשיהיה לך את הזמן? צ'ס • שיחה 12:13, 26 אפר' 2005 (UTC)
קסטנר, שוב[עריכת קוד מקור]
שלום אדר. אנא ראה שיחת משתמש:נמיוט#התוספת שלך לערך ישראל קסטנר ושיחת משתמש:Eranb#קסטנר. בברכה, ערןב 06:08, 28 אפר' 2005 (UTC)
- תודה, ערןב 15:42, 28 אפר' 2005 (UTC)
בהמשך לתגובתך במפגש[עריכת קוד מקור]
שלום!
אם זיכרוני אינו מטעה אותי, אחת הטענות שהעלת נגד קיום של תגי אמינות לגירסה היתה שהם יפגעו באופי התוסס, קהלתי וחופשי שקיים היום. לא הבנתי מדוע תהיה לדעתך, פגיעה כזו ואודה לך אם תוכל להבהיר לי את הקשר בין הדברים. תודה. 
אורי מוסנזון 00:47, 1 מאי 2005 (UTC)
- אנא ראה את תשובתי בדף השיחה שלי.
אורי מוסנזון
20:05, 1 מאי 2005 (UTC)
קסטנר[עריכת קוד מקור]
את ההיסטוריה אי אפשר לשפוט ופסק דין חלוט אינו סוף פסוק בדיון היסטורי .
קסטנר לא "זוכה" אלא בית המשפט העליון טען שחרף העובדות גרינולד הוציא דיבה שכן קסטנר לא מכר נשמתו לשטן כביטוי שטבע השופט הלוי .
כל שביקשתי לומר שגם אחרי פסק דינו של הרוב בבית המשפט העליון במישור הדיון ההיסטורי יש מקום לדעת המיעוט וגם לאמת העובדתית שקסטנר הקריב רבים על מנת להציל בסופו של דבר מעטים מדי .
נמיוט 22:05, 1 מאי 2005 (UTC)
- איני יכול להבליג לנוכח המשפט "קסטנר הקריב רבים על מנת להציל בסופו של דבר מעטים מדי". וכי היה קסטנר שליט הונגריה, שביכולתו להחליט את מי להציל ואת מי להקריב ? קסטנר עשה את שביכולתו, בזמן שאחרים, חזקים ממנו, לא נקפו אצבע. הוא לא הקריב איש, והציל את שיכול להציל. דוד שי 18:46, 2 מאי 2005 (UTC)
פ.ק.פ[עריכת קוד מקור]
שלום אדר, שילבתי את הערך פ.ק.פ שכתבת בערך המקיף יותר המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה. לעתים נתקלתי בסתירות בין שני הערכים. אני מציע שתעבור על הערך ותתקן את הטעון תיקון. דוד שי 18:46, 2 מאי 2005 (UTC) חומרים מאד מעניינים ולא ידועים על הפק"פ אפשר למצוא בספרה של יהודית כפרי "זושה", שיצא בהוצאת כתר. אפשר גם לשוחח עם יהודית כפרי עצמה על דברים שמצאה במהלך העבודה על הספר ולא הביאה בספר. Alosha38 02:57, 4 מאי 2005 (UTC)
לגבי כנסת ישראל[עריכת קוד מקור]
דבריך נכונים ושרירים. אעפ"כ, נדמה לי שנכון לכלול בערך החדש גם הפניה (לא אוטומטית, אלא בצורת קישורית) לערך על הכנסת, כלומר על הפרלמנט הישראלי, משום שרבים בוודאי יחפשו מידע עליה תחת "כנסת ישראל". אם אתה מסכים אתי, אשמח אם תוסיף הפניה כזו. Ijon 23:50, 2 מאי 2005 (UTC)
קסטנר האמת אי שם באמצע[עריכת קוד מקור]
פסק דין של בית משפט עליון מוגבל לקביעה משפטית כי גרינולד הוציא את דיבתו של קסטנר רעה כי לא הוכיח משפטית את מלוא חומרת האשמתו . וזה מקובל עלי משפטית במסגרת ההבנה האזרחית שללא סופיות דיון וליגטימציה למערכת המשפט . יחד עם זאת אני טוען ומעמדי אינו גרוע כויקפד צעיר מכל עיתונאי . כי בין אם נקבל את דברי הלוי "מכר את נשמתו לשטן " או אולשן " עסקן מסור ואחראי " העובדה היא שקסטנר נתן שתיקה תמורת רכבת מיוחסים . כל מרחב הויכוח הוא בשאלת המניע והשיפוט המוסרי . הנסיון לטעון כי החלטת הרוב בביהמ"ש העליון כי מלכיאל גרינולד לא הצליח לעמוד בנטל ההוכחה של אמת דיברתי משמעותו זיכוי מוסרי ותמיכה למפרע בדרכו של קסטנר אינו ראוי .קסטנר בחר בדרך שבסופו של דבר (וחלילה לטעון שכך רצה ) על כל יהודי שהציל נרצחו 262 .
הוא אכן לא היה שליט הונגריה אך היה מנהיג יהודי חשוב העיסקה של רכבת המיוחסים שיצאה דרך ברגן בלזן לשוייץ היתה מעין "יבנה וחכמיה " . קסטנר וחבריו יכלו להרכיב רשימה של האליטה של יהדות הונגריה למעלה מ1600 איש ובתמורה ישמרו על שתיקה בכל הנוגע ליעד הגירוש .
וכך בשעה שיהודי הונגריה עלו לרכבות חשבו שמדובר בגלות ולא בהשמדה .אם היו יודעים בקנה מידה רחב ומוסמך אולי בערי השדה היתה יותר ירידה למחתרת . קהילות שלמות עלו לרכבות המוות ללא התנגדות .
קסטנר היה יכול להפר את ההסכם עם הנאצים אך הוא שגה בהערכתו כי יקבל עוד רכבות . נמיוט 21:04, 3 מאי 2005 (UTC)
מוטקה קידר[עריכת קוד מקור]
רק לשם הדיוק: לא מוטקה הוא שנחשד בפרשת השריפה בלונדון. היו חשודים אחרים ולא נרחיב. האם ראית התיקון שהצעתי בעניין תמר ז'ל, אשתו הראשונה? Alosha38 03:00, 4 מאי 2005 (UTC)
היי. אולי תמצא עניין בערך הנ"ל שכתבתי. בברכה, ערןב 14:39, 4 מאי 2005 (UTC)
- שלום שוב. אתר אפלטון הוא אתרו האישי של אורי קציר, שהוא בין שאר עיסוקיו הסטוריון. הוא נהג במשך תקופה מסוימת להתלוות למושיק טימור בתוכנית "שישי אישי" בליל שבת בחצות ברשת ב', שם, בין השאר, שוחח עם בני משפחתו של אורי אילן, מה שעורר מחדש את סוגיית הפתקים, שבעקבות התוכנית נמצאו בארכיוני צה"ל. בברכה, ערןב 15:49, 6 מאי 2005 (UTC)
האימייל של ארכיון העבודה בבית ברל[עריכת קוד מקור]
שלום אדר, כאמור בשנה שנתיים האחרונות הם עשו מבצע עצום, והארכיון שלהם הוא מקוון! כלי עזר רב חשיבות. הנה האימייל:archavoda@beitberl.ac.il Alosha38 05:48, 5 מאי 2005 (UTC)
תודה אדר אשיב על שאלותיך בהקדם. אגב באיזה דף שיחה אני צריך להשיב? בשלך? או בשלי? מבולבלני...כתבתי לך אצלי שהארכיון של בית ברל נותן תשובות גם לבקשות ספציפיות שאינן מתקבלות דרך מנוע החיפוש. הם נחמדים. הם סייעו לפני איזה זמן באדיבות.Alosha38 15:32, 6 מאי 2005 (UTC)
חילופי מסרים[עריכת קוד מקור]
תודה אדר. אני רוצה לשתפך במה שאני מכנה "שלושת אבות הטומאה" של השנאה לציונות ולישראל, כפי שהיא באה לידי ביטוי אצל הציונים החדשים, הפוסטים למיניהם ואחרים. הראשון מביניהם - הוא בית בונדיסטי. ילודי בתים בונדיסטיים בארץ, ואינני רוצה לקרוא בשמם המפורש, אבל אחדים מהם מאד ידועים, ספגו מסתבר עם חלב אימם או עם נענועי העריסה של סבתם, את השנאה לציונות ולעברית. טינה בודאי. מסתבר שהבונדאים שנקלעו לפלשתינה במקרה, לא הניחו את נשק השנאה לעברית. והעבירו אותו כמסורת בעל פה לילדיהם ונכדיהם. הם לא הפנימו את חיסולה של היידיש. לא כאן לא בארה'ב ולא בבריה'מ. ועוד אפשר להרחיב בעניין. השני מביניהם - הוא בית קומוניסטי. השנאה למפעל הציוני, כינויו כקולוניאליסטי, הטינה אל העברית וכן הלאה, כל אלה הועברו ישירות לדור הבנים שנולד בבתים קומוניסטיים בארץ. פק'פ זה קצה קיצוני. אבל יש בדרך כל מיני שונאים אחרים. הם לא השלימו עם מפלתו של הקומוניזם בארץ ובעולם. ובכל מקרה אנחנו מדברים על הנחלה רגשית, שנעשית בעת הילדות. אגב, אחדים מהפוסטים היותר גרועים באו מבית יהודי קומוניסטי מחוץ לארץ, צרפת, ספרד ואחרים. אב הטומאה השלישי - הוא בית של ייקים מתוסכלים. יוצאי גרמניה, שלמרבה הפלא מאשימים את המפעל הציוני במה שקרה ולא את גרמניה... הביטוי "שתים עשרה השנים החומות", שגור היה על לשונם. כלומר, הנאציזם הוא בסך הכל תאונה בהיסטוריה המפוארת של האומה התרבותית הגדולה גרמניה. הייקים הללו, מיעוט שבהם כמובן, לא למדו מעולם עברית, לא הסתגלו מעולם לאקלים "האזייטי", והיו מלאים בשנאה לנסיבות שגלגלו אותם אל המזרח התיכון ואל בין "אוסט יודן" פרימיטיביים.
אני עוקב מעט אחרי מקורות השנאה של יהודים לציונות ולישראל, זה ממש חידה בעיני, והגעתי למסקנה שזוהי בערך החלוקה הגסה של אבות השנאה והטינה הזו. כמעט והייתי אומר תן לי שם של אחד מהם, ואומר לך מאיזה בית הוא בא...ויסתבר מייד שהוא בא מאחד משלושת הבתים שציינתי. מה דעתך? Alosha38 04:24, 7 מאי 2005 (UTC)
- עד כמה חבל שבנו של אדר (המוכר כאן לכמה מהקוראים הקבועים) הוא בין הפוסט ציונים הידועים לשמצה, והוא דווקא לא גדל בבית בונדיסטי, יקי, או קומוניסטי, כי אם בבית ציוני למהדרין. ייתכן שלתופעות אלו הסבר פסיכולוגיסטי פחות? אלמוג 04:50, 7 מאי 2005 (UTC)
תודה אדר, השבתי לאלמוג אצלו. וראה שם. כמובן שמדובר במיעוט שבמיעוט מכל שלושת אבות השנאה הללו. כל השאר הם כמובן לתפארת מדינת ישראל. אבל יש שם שורה של אנשים מבריקים, בתחום הספרות, המחזאות, העיתונות. ושנאתם טינתם הופכת מיד לעניין ציבורי. באקדמיה הנזק שלהם הוא פחות ורק לעתים רחוקות פורץ אל הציבור כמו במקרה של עלילת הדם השקרית בטנטורה. דבריך לגבי 12 השנים החומות הם נכונים. אתה ניסחת זאת טוב ממני. לא אמרתי שאי אפשר להבין עמדתם זו. אבל אי אפשר להסכים. לגבי הבונדיסטים, איך אומרים, תתפלא. ראה למשל הראיון החושפני של יהושע סובול על סבתו הבונדיסטית וסיפוריה. אין פלאים בטבע האנושי: שנאה נולדת משנאה, טינה נבראת מטינה. והאטאוויזם גורם לכך שלפעמים הדברים יתגלו רק בגיל מאוחר. Alosha38 06:54, 7 מאי 2005 (UTC)
קינת המהגר והנרטיב הציוני[עריכת קוד מקור]
שלום אדר, ברשותך נמשיך בדברים. אשמח לדעתך בעניין שאני מכנה "קינת המהגר והנרטיב הציוני". מה שמאפיין דורות של עולים חדשים - כשם כללי - עוד נבדיל בתוכו - הוא קינת המהגר. מדובר כמובן באנשי הרוח, שמצאו דרך כלשהי לתאר את מצב המהגרות. אם ממש בזמן אמת ואם לאחר שנים. זה כולל גם אמנים מכל סוג ומצליחנים בכל תחום. בקצרה אנשים שיזמו או שקיבלו פתחון פה.
המערכון ההומוריסטי של אריק איינשטיין ואורי זוהר, על דורות העולים והעליות העולים בחוף - הוא דוגמה טובה אך לא כוללת. ביסודה של קינת המהגר עומדת הטענה שההגעה לארץ היא הגירה לכל דבר. וההתערות בארץ היא נוהל הגירה רגיל, מוחרף ומועצם על ידי זה שכולם מסביב הם יהודים. כלומר מתוחכמים, מסתדרים, זריזי מחשבה ומעשה וכיוב סטראוטיפים. ומכאן לטינה ההכרחית כלפי מעשה ההגירה, כלפי הכרח העקירה, כלפי הארץ הקולטת. קינת המהגר, למרבה הפלא משותפת לאשכנזים וספרדים, מרוקאים ופולנים, יוצאי ארצות האיסלם ויוצאי ארצות הנצרות, ללא הבדל. אפלפלד ושמעון בלס, משה בן הראש ועדית זרטל.
מכאן ההתקפה ההכרחית על הציונות, או לפחות על הציונות המעשית, או לפחות על נוהלי ההגירה והקליטה של מדינת ישראל. ומכאן ההתקפה ההכרחית על מי שקדם לעולים המהגרים. בין אם אלה הגיעו חודשים ספורים לפני בעל הקינה ובין אם הגיעו שנים רבות לפניו. קינת המהגר מחריפה עד כדי האשמתה של הציונות ושל מדינת ישראל כגורם להגירה, כאחראי לו וכאשמים בו. כל ילד היה מבחין כאן בסילוף על גבי סילוף על גבי סילוף.
המשך יבוא, כי אני רואה שזה מתארך מעבר לצפוי.Alosha38 03:49, 9 מאי 2005 (UTC)
ברשותך אדר אמשיך כאן. אפשר לחלק את המהגרים המקוננים לכמה חטיבות. אבל ראוי קודם כל להציב מולם את הנרטיב הציוני הטהור: לא היתה הגירה אלא היתה עלייה. אין מהגרים, יש חלוצים. וכן, המהגרים הם שארית הפליטה, אבק אדם, ניצוש"ים, זה לגבי ארצות אירופה. לגבי ארצות המערב, הנרטיב הרבה יותר זהיר. עולים מארצות השפע, אידאליסטים וכה הלאה. ולגבי ארצות האיסלם, ישנו כמובן היחס של אחינו הספרדים, אחינו המזרחיים, שהישות הציונית, בלשון אויבינו, פרשה עליהם חסותה, והעלתה אותם נגד רצונם.
מסתמנים שני סוגים ברורים של מהגרים: אלה שבאו מרצונם ואלה שבאו שלא ברצונם, אלא מתוך הכרח. את הדיכוטומיה הזו אפשר גם לכנות חלוצים אל מול פליטים. עולים אל מול עקורים. וכיוב. אין לי ספק שהאיפיון הזה חילחל - ואולי עדיין מחלחל - במאות אלפי בתים בארץ. ויש לו השפעה עמוקה על תודעתם של בני הדור השני ואפילו השלישי. שום כור היתוך לא יתיך הבדלים אלה. והם יצוצו במקומות שאיש לא ציפה להם שם. בטינה, בשנאה, בביקורת מתמידה, בהרגשות קיפוח שאין להם תחתית.
המשך יבוא, אלא אם כן תעצור אותי כאן.Alosha38 03:24, 10 מאי 2005 (UTC)
תודה על תשובתך אדר נכבדי, ואכבד גם את בקשתך, וקינת המהגר באה כאן אל קיצה. באשר ליעקב קורץ לא אוכל להוסיף כרגע שום דבר. אגב תיקנתי במאמרך שנים שלושה שיבושים קטנים. פיוטרקוב, עד כמה שאזני שמעה את שם העיר נכתבת ללא אל"ף. כרגיל אצל הסלאבים: שניים עד ארבעה עיצורים ללא תנועות ביניהם...לאוזן השמית זה קשה לשמיעה. Alosha38 03:19, 14 מאי 2005 (UTC)
הנהגה במילכוד[עריכת קוד מקור]
שלום אדר, לאחר עיון בערך שהצעת לי, חוששני שיש בו לא מעט אי דיוקים. אני מציע שתקרא את הספר "הנהגה במלכוד", של הפרופ' דינה פורת, ראש בית הספר לחקר האנטישמיות באונ' ת'א. בפרק א' וב' של ספרה היא מתייחסת לדברים שהבאת בערך שלך, מסתבר שבצורה לא מדוייקת. הן לגבי הראשוניות של קורץ והן לגבי פרסומים קודמים והן לגבי העדויות הראשונות מפולין. ואפילו לגבי מקור השימוש במלה שואה, אע'פ שאתה לא התייחסת לזה בערך. כמו כן ישנה בעניין עבודת מ'א מעודכנת, של תלמידה בשם חיה ליפסקי, ושם נידונים הדברים ביתר הרחבה. אבל לשם הרחבת הערך שלך, הבאתי מראה מקום לספרו של קורץ בבית הספרים הלאומי. הפרש הזמנים בין מתן עדותו, 42, לבין חתימת ספרו, אפריל 43 ככתוב בהקדמה, ובין הוצאתו לאור ב44, מוסבר באיטיות הליכי ההוצאה לאור באותן שנים, וכן בצורך לתרגם את עדותו מיידיש לעברית. Alosha38 08:54, 14 מאי 2005 (UTC)
והריני מוסיף שעבודתה של חיה ליפסקי נראית לפי הכותר מעניינת, הנה ההפנייה:http://132.66.58.20/ALEPH/ENG/TAU/AAC/AAC/FIND-ACC/1562758 אני מקווה שתוכל לשים עליה יד. וכן מצאתי שמשה בן-אליעזר, 1882 עד 1944, מי שתרגם את ספר העדות של קורץ לעברית מן היידיש, נפטר בשנת 1944. כלומר זה בכלל מזל שהספר יצא ב44, בשל מותו של המתרגם יכול היה להידחות עוד ועוד. בן אליעזר הוא פיגורה מעניינת, תוכל למצוא עליו הרבה פרטים גם בלכסיקון של גצל קרסל וגם בספרו של נתן גורן, דמויות בספרותנו. על קורץ עדיין כלום. אמשיך לחפש בשבילך. תודה אדר, אין לי ידע אישי בעניין, אבל דומני שדינה פורת מביאה, שוב, אני לא יודע אם בספרה או במאמר, פרסומים קודמים לספר העדות של קורץ. גם חוברות שאינן ספר,וגם ספר או שניים. אולי כדאי שתיצור איתה קשר? זה ערך חשוב ולא כדאי לפספס. Alosha38 17:02, 14 מאי 2005 (UTC) תודה אדר, ראיתי את התוספת, מה שנקרא מקדם בטחון. זה נראה בסדר, ואני מקווה שזה גם נכון. אם תציץ בערכו של צבי ארד המתרגם והמשורר, תראה מה שהבאתי שם על ספר שיריו השני, "יומן באפר", שלפי הידוע לי, נכתב אחרי לילה לבן ללא שינה, שבילה בבכיה וקינות עם הפרטיזנית רוז'קה קורצ'ק מרלא ז'ל. היא מסרה לו ב45 דיווח מלא וטראגי על חורבן קהילת וילנה. וצבי ארד, שעזב את וילנה כחמש עשרה שנה קודם לכן, כתב את הפואמה בלילה אחד של השראה טראגית.Alosha38 08:49, 15 מאי 2005 (UTC)
תודה אדר, בהחלט למדתי משהו. ארצישראלים שנתקעו בפולין תחת הכיבוש הנאצי זהו בהחלט סיפור מעניין. בהתחשב בקשרי הישוב עם יהדות פולין, הרי זה ממש נס שרק כל כך מעטים נתפסו שם. ומזל שהנאצים כיבדו את האזרחות הבריטית המנדטורית, ברוב המקרים. בפספורטים של הוריי ז'ל, מוטבע לדראון עולם סמל הנשר הנאצי עם צלב הקרס. אבל הם חלפו את תחנות ברלין מרכז וברלין מזרח, בדרכם לפולין וממנה, בסוף 36 ובראשית 37. אילו היו מאחרים מעט, קל לשער שלא הייתי כאן, בדף השיחה שלך! Alosha38 12:27, 18 מאי 2005 (UTC)
עצור[עריכת קוד מקור]
שים לב שבמקביל אליך ערןב כותב את שדה דב. נתנאל 13:43, 17 מאי 2005 (UTC)
נמל התעופה דב הוז[עריכת קוד מקור]
שלום שוב אדר. אנא שים לב שכבר קיים ערך על שדה"ת, שדה דב. בברכה, צ'ס • שיחה 13:59, 17 מאי 2005 (UTC)
- סיימתי את מה שהיה לי לכתוב, והערך על נתיבי אויר לארץ ישראל היה הקטליזטור. אתה מוזמן להרחיב בערך שדה דב. ערןב 14:23, 17 מאי 2005 (UTC)
- שילבתי היטב את התוספות וההרחבות שלך לערך. תודה רבה על שיתוף הפעולה! תמיד נעים לעבוד איתך. שלך, ערןב 20:39, 18 מאי 2005 (UTC)
חביב כנען[עריכת קוד מקור]
שבת שלום אדר, אני לא בא מההיסטוריה לצערי, אבל חביב כנען היה קרוב משפחה רחוק והכרתיו בארועי משפחה. הוא מצא אצלי אוזן שומעת, ואת רוב הבר מצוות והחתונות שבהן נזדמנו, ביליתי בהאזנה לסיפוריו. אנסה להגיע אל בתו, שהיא כמדומני הנצר היחיד.Alosha38 04:00, 20 מאי 2005 (UTC) שלום שבת שלום אדר, דיברתי עם המשפחה והם ישמחו לסייע לך. אנא חזור אליהם, אל דודו כנען, דרך הטלפון שבאתר. בהצלחה. Alosha38 03:00, 21 מאי 2005 (UTC)
- תודה אדר, שמחתי לעזור, העונג היה שלי. עשית מצווה, זה אולי המקום היחיד אצלנו שחביב כנען מוזכר.Alosha38 13:44, 8 יוני 2005 (UTC)
הורה[עריכת קוד מקור]
שלום לך אדר, ראשית אפתח בדברי ברכה על מיזם היישוב שעתה עסוק בו בימים אלה. מעיון קצר בו ראיתי כי חסרה התייחסות לריקוד ההורה שכה אפיין את התקופה, מה עוד שערך זה מופיע בפרויקט "בית השיטה", על כן אשמח אם תוסיף את הערך למיזם שלך. בברכה Shayakir 18:20, 23 מאי 2005 (UTC)
- אני חושש שאם אני יכתוב את הערך הוא יהיה אולטרה קצרמר, יש לך רעיונות נוספים? בברכה Shayakir 20:37, 23 מאי 2005 (UTC)
דוד תדהר[עריכת קוד מקור]
שלום אדר, ראיתי את הערך דוד תדהר והוא ממש טלגרפי. לדעתי קצר מדי ולא נותן תמונה מלאה של האיש. גם חשיבות האנציקלופדיה שלו לבוני הישוב לא הודגשה די. למשל, ידוע שעמד בראש הסיוע לפליטי מלחה"ע הראשונה ביפו. למשל ידוע שהיה ספורטאי מצטיין ועסקן ספורט. למשל ידועה התנדבותו לגדודים העבריים. כלומר להציגו רק כבלש העברי הראשון, או כראשון כותבי הבלשים העבריים, זו תמונה ממעיטה של האיש. האנציקלופדיה שלו למשל, היא מפעל ממש מונומנטלי. היא משמשת אבן היסוד למחקר ההיסטורי הספרותי העיתונאי הבלשי וכל מה שמסתעף מכך. אלפי ערכים של חלוצי היישוב.
תודה אדר, הוספתי כמה מלים בערכו. ושמחתי לעזור בעניין חביב כנען. האיש ראוי ומעשיו ראויים.Alosha38 12:42, 24 מאי 2005 (UTC)
ציטטה[עריכת קוד מקור]
לא מפתיע אותי בכלל, אף כי הציטט המדוייק אינו זכור לי. קניוק הוא בכלל אוסטיודן, אבל יש לו רגישות של סופר ואמפטיה בהתאם. אני מזכיר לך את מאמרם המפורסם על "שתים עשרה השנים החומות". יוצאי הייקים מתפלגים במפורש: לאלה שהביאו כבוד קדמה פיתוח ומה לא לפיסת "אזיה" זו. שבלעדיהם לא היתה ישראל מה שהיא. ולאלה שלא השלימו, ועד יומם האחרון רחשו שנאה וטינה לפלשתינה, והורישו את שנאתם ואת טינתם לבניהם. Alosha38 03:06, 25 מאי 2005 (UTC)
הגנרל אנדרס[עריכת קוד מקור]
ערך ראוי בהחלט, מסקרן ולא נחקר עד סופו. הקטע הקצר הארצישראלי של אנדרס מעניין במיוחד: אלפי? העולים הלא חוקיים, שהגיעו הנה במסווה של צבא אנדרס. וכאן ערקו מצבאו הקטן, המתהדר והפאתטי. המשורר הפולני החשוב, ששכחתי את שמו, ששרת במסגרתו, ויצר כאן קשר עם משוררים עבריים יוצאי פולין. לי ידוע על בנימין טנא, שגם הזכיר אותו בכמה הזדמנויות. ובעיקר: מנחם בגין, האם היה קשור לצבא אנדרס? היה מאד מעניין לגלות מה באמת חשבו עליו הבריטים. האם יש היסטוריונים פולנים צעירים שמתעניינים בו?Alosha38 03:23, 2 יוני 2005 (UTC)
- תודה אדר על ההרחבה בעניין בגין. להזכירך: שנים רבות רווחה שמועה, שבגין שולח לארץ בידי הסובייטים, דרך צבא אנדרס, כדי לנהל כאן מאבק נגד הבריטים, ברוח הסובייטים. משהו בדומה - עם כל ההבדלים המתחייבים - ל"קרון החתום" של לנין. אז בדרך מטאפורית אפשר אולי לומר ש"הקרון החתום" של בגין היה הגנרל אנדרס. היש לך מקורות לקונספירציה הגיונית זו?Alosha38 03:04, 3 יוני 2005 (UTC)
רשימה לעזר[עריכת קוד מקור]
שלום אדר.
לא שמתי לב אם כבר הוספת את הלינק לערך ארגונים צבאיים לפני קום המדינה בארגז החול שלך, אבל אולי הוא יהיה לך לעזר בערך על היישוב. בברכה, צ'ס • שיחה 16:35, 2 יוני 2005 (UTC)
הערה[עריכת קוד מקור]
ערב טוב אדר,
אנא ראה את הערתי בשיחה:קול ציון הלוחמת. תודה. גילגמש • שיחה
היעלמותו המסתורית של אלמוג[עריכת קוד מקור]
אם זה לא מידע חסוי, יש לך מושג למה הוא יצא פתאום לחופשת ויקי? טרול רפאים 19:32, 5 יוני 2005 (UTC)
אני עדיין עובד על זה, אבל בהתחשב בפרוייקט היישוב, אולי יהיה לך משהו לתרום בנושא זה שמצבו בויקיפדיה עגום אף יותר. טרול רפאים 19:45, 5 יוני 2005 (UTC)
האחים דנין[עריכת קוד מקור]
שלום אדר, האם חשבת להעלות את ערכיהם של האחים דנין? עזרא דנין, איש חדרה, איש הש"י, יועצה של גולדה ועוד? וחירם דנין שנפטר רק לאחרונה, איש הקרן הקיימת, גואל הקרקעות הידוע? עד כמה שידיעתי מגעת, אלה יכולים להיות ערכים מרתקים.Alosha38 04:03, 9 יוני 2005 (UTC)
- תודה אדר, על עזרא יש חומר רב בזכרונות גולדה ואחרים, ויש גם ספר עליו. וחירם שנפטר רק לפני כמה חודשים, בשיבה טובה, 96!, היה דמות מרכזית ברכישת קרקעות הנגב ובאר שבע, ולימים איש מרכזי בכל עסקי המקרקעין בארץ. בני משפחתו הוציאו ספר לזכרו, מלא וגדוש. אם תרצה לתת את הערכים על האחים דנין, פנה בבקשה לפרופ' אבינועם דנין, מהמחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית. אני מניח שיהיה לו עניין, ובכל מקרה יוכל להפנותך לידענים אחרים.Alosha38 19:00, 10 יוני 2005 (UTC)
העתקה זדונית או הסכם עודפים?[עריכת קוד מקור]
שלום אדר, ראה בבקשה http://hebrewencyclopedia.com/סופרים_ומשוררים_עבריים האם זו העתקה זדונית מהויקי? או שמא הסכם עודפים? Alosha38 12:20, 11 יוני 2005 (UTC)
- הם עומדים בקריטריונים להעתקה מותרת, יש אזכור של GDFL והפניה לויקיפדיה. טרול רפאים 12:35, 11 יוני 2005 (UTC)
לידיעתך, יצרתי את הקטגוריה הזאת. טרול רפאים 19:09, 15 יוני 2005 (UTC)
עליית גומולקה ועליית גראבסקי[עריכת קוד מקור]
שלום אדר, בהקשר למותו ללא עת של הסופר דן צלקה, אולי תעלה ערכים של: עליית גומולקה ועליית גראבסקי? ראיתי בטוקבקים - תיבות התגובות של העיתונים האלקטרוניים - שהצעירים אינם מכירים את שני המושגים הללו. מה דעתך?Alosha38 06:23, 16 יוני 2005 (UTC) תודה אדר על תשובתך, ותודה לאלמוג, שמתמודד עם שני הערכים הללו. על שני אלה, אנטישמים ושונאי ישראל מובהקים, אפשר להחיל את פרשת בלעם. לא שהפכו לאוהבי ישראל, אלא שגלי העליות שיצרו, בנקודות היסטוריות נדירות, הועילו הרבה למדינת ישראל. עליית החנוונים הקטנים בעליה הרביעית של גראבסקי, העניקה לבניית תל אביב הקטנה תנופה עצומה. ועליית גומולקה, אותם עסקנים קומוניסטים יהודיים שגירש, השתלבו להפליא בארץ. תמצא אמנים רבים ובעלי מקצועות חופשיים שחבים את קריירתם לגומולקה...דן צלקה הסופר המנוח, שנפטר זה עתה, הוא דוגמה מצויינת.Alosha38 04:25, 3 יולי 2005 (UTC)
סרבני פקודה יווניים[עריכת קוד מקור]
שלום אדר, תודה על תשובתך. הנה בשבילך עוד פרשייה נעלמה: האם שמעת על כמה עשרות - או מאות? - חיילים יוונים בצבא הבריטי, שהובאו לחיפה מאיטליה, לאחר מלחה"ע השנייה, כדי לסייע בחסימת העלייה הבלתי חוקית? מסתבר שהיה סירוב פקודה המוני, של חיילים יווניים מהמחנה השמיני, ששירתו בסמוך לבריגדה בצפון אפריקה ובאיטליה, שסירבו להילחם כנגד הפליטים השבים לארץ. בתואנה שלא ירימו ידם על מי שלחמו לצידם בעת המלחמה. הם נשפטו בחומרה רבה, עד עשר שנות מאסר! במצריים. למזלם חננה אותם המלכה הבריטית דאז, אחרי זמן קצר. הם לא שבו ליוון וגם לא לבריטניה, והיגרו ברובם לאוסטרליה ולארה"ב. האם ידוע בכלל על סירובי פקודה בצבא הבריטי בעת המצור על הארץ, שלאחר המלחמה?Alosha38 03:37, 21 יוני 2005 (UTC)
חביב כנען[עריכת קוד מקור]
אדר שלום,
אני מבין מדפי השיחה שלך ושל אלושה שיצרת קשר עם משפחתו של חביב כנען. והתוצר המופיע בערך חביב כנען מרשים. אולי זה קצת דקדוקי עניות מצדי, אבל מקובל מאד בביוגרפיות המופיעות בויקיפדיה לתת תאריכי לידה ופטירה מלאים. כדאי אולי לבקשם מהמשפחה? אביהו - שיחה 04:18, 21 יוני 2005 (UTC)
- תודה אביהו, אני חוסך לאדר את החיפוש, אך לא את התיקון: חביב כנען נולד בניסן תרע"ג, 17 לאפריל 1913. נפטר בשנת 1991.Alosha38 05:40, 21 יוני 2005 (UTC)
מיפקד העם[עריכת קוד מקור]
עשיתי קצת ויקיזציה וקצת קישורים. גם הוספתי לקטגוריות השונות. סך הכל ערך מאד מעניין. כולנו כאן ממתינים בקוצר רוח להפיכת ארגז החול לערך "היישוב". אלמוג 17:03, 25 יוני 2005 (UTC)
לא רצוי ליצור אותה? טרול רפאים 15:21, 1 יולי 2005 (UTC)
דוד קרון[עריכת קוד מקור]
שלום אדר, ראיתי שטרם העלית את ערכו של דוד קרון ז'ל. לכשתעלה אותו, שים לב בבקשה לכפר הערבי עַזִי - או כפי שהיה מסומן שנים במפות: חירבת אִיסְטַאס - מדרום מערב לכפר מנחם ומצפון מזרח לקדמה. הכפר הזה, היום כבר שני כפרים! קיים אך ורק בזכותו של דוד קרון. שנים רבות היה לא-מוכר ולא-קיים. אבל המועצה האזורית אימצה את הכפר הכפול, ויש כביש מים חשמל ותקשורת. אינו מופיע בהרבה מפות, חזר לחיים עכשו, עם הרחבת המסילה לבאר שבע, ועם סלילת הקטע הדרומי של כביש 6.
בית משפט השלום העברי[עריכת קוד מקור]
שלום אדר. ראיתי שהעלית את הערך הנ"ל ורציתי לקשר אליו מהערך בתי המשפט בישראל, אך גיליתי לצערי שאין שם פסקה על ההיסטוריה של בתי המשפט (שם לדעתי היה נוח לקשר אליו). אולי תוכלו אלמוג ואדר לכתוב פסקה או שתיים בנושא? בברכה, ערןב 18:33, 11 יולי 2005 (UTC)
יצחק גרינבוים[עריכת קוד מקור]
תודה אדר, נכדתו של גרינבוים ואולי גם כלתו גרות בקיבוץ גן שמואל. בנו, בניו (בנימין)גרינבוים היה מחנך ותיק ונערץ בגן שמואל ובקיבוץ הארצי. ראה בספר הטלפונים של גן שמואל. כמדומני שנכדתו ירדה מן הארץ לפני שנים רבות, לטקסס, ארה"ב. המעניין שהיא נכדתם של שני גדולים בישראל: של יצחק גרינבוים מצד אביה, ושל א.א. קבק, הסופר הידוע, מצד אמה. שם ודאי יוכלו לעזור לך, כולל הארכיונאית של הקיבוץ.Alosha38 08:28, 13 יולי 2005 (UTC)
המפגש[עריכת קוד מקור]
תודה על ההזמנה הלבבית. אבל זה מכבר שאני לא מן הנוסעים והנפגשים. מה שאין כן מפגשים אישיים. לאלה אני משתדל להתפנות. אז שיהיה לכם מפגש מועיל. האם מישהו גם דאג לעיתונות, או שזה מפגש פרטי?Alosha38 13:57, 14 יולי 2005 (UTC)
- הייתה כתבת מידיעות אחרונות, תיהיה כתבה בידיעות השבוע. גילגמש • שיחה 12:20, 17 יולי 2005 (UTC)
- תודה גילגמש, אני מקווה שהם שלחו כתבת שווה, ולא מישהי ממדור הרכילות. כי יש כאן איזושהי תחרות סמוייה.Alosha38 15:40, 17 יולי 2005 (UTC)
בדיקה[עריכת קוד מקור]
שלום אדר,
ראה בבקשה את השיחה בין אריאול לביני בשיחת משתמש:גילגמש#יום כניעת הגרמנים. אודה לך אם תשווה מול הגרסה שלך של האנציקלופדיה העברית בקשר לתאריך. תודה. גילגמש • שיחה 12:20, 17 יולי 2005 (UTC)
פרשת הפלת המטוס מעל בולגריה[עריכת קוד מקור]
שוב שלום אדר, האם מישהו כבר טיפל כאן בפרשת הפלת המטוס מעל בולגריה? ולמה אני שואל: חנן עזרן פרסם לאחרונה ספר על הפרשה, ובו הוא מביא גם את גירסת הקונספירציה. גירסה זו טוענת שאיש מוסד בכיר, הרן בר-דוד, היה הסיבה להפלת המטוס. השבוע הג'רוזלם פוסט פרסם סיקורת על הספר, וידידיי מארה"ב נזעקו. מה ידוע לך על הפרשה? האם לא מאתגר אותך להעלות ערך בעניין?Alosha38 15:38, 17 יולי 2005 (UTC)
- ועוד באותו עניין: כנס לאתר הבית של הוצאת "תמוז", וראה בבקשה הפרסום שלהם על ספרו החדש של חנן עזרן. אם לא יהיה ערך בויקי על המטוס שהופל, יתקבלו הדברים המפוקפקים של עזרן, וחבל.Alosha38 03:57, 25 יולי 2005 (UTC)
אני יודע שאתה עסוק כרגע בנושא אחר, אבל אי קיומו של הערך הנ"ל מפתיע למדי. האם תוכל לכתוב אותו? טרול רפאים 13:42, 18 יולי 2005 (UTC)
חופשה[עריכת קוד מקור]
אני יוצא לחופשה ברומניה, ואשוב ב31 ביולי. אדר 15:37, 22 יולי 2005 (UTC)
- מן הסתם, כבר אינך כאן, אבל לידיעתך קיימת תבנית: חופשת ויקי. טרול רפאים 20:12, 22 יולי 2005 (UTC)
ולדיסלב אנדרס[עריכת קוד מקור]
שלום אדר,
כשתחזור מחפשתך ראה בבקשה את השיחה של הערך (בגרסה הקודמת ([1]) האיש השאיר את הטלפון שלו ודיברתי איתו. לדבריו, הוא עושה מחקר על אביו שנפטר לפני זמן מה והיה אחד מילדי טהרן. הוא נתן את הטלפון של הדודה שלו, שלדבריו מבינה היטב בנושא ואף מדריכה קבוצות תלמידים במסע בפולניה או משהו כזה.. בכל אופן, לקחתי את הטלפון שלה והטלפון שלו כתוב בדף שיחה, אז אם תרצה אוכל לתת לך את הטלפון של הדודה שלו.
בידידות, גילגמש • שיחה 10:52, 29 יולי 2005 (UTC)
שלום אדר, אם תכתוב על אנדרס, כאן קוריוז קטן שמצאתי: כשהגיע הצבא הפולני של גנרל אנדרס לרחובות, היה בתוך מפקדתו של הגנרל זיוניץ (כפי שהזכרתי כבר, מזכירו פאן אוגבולסקי גר בביתנו), מיניסטר ממשלתו האחרונה של הגנרל סקלדקובסקי בשנת 1939. דודי יהודה החליט, למרות המשקע שהייה קיים אצל היהודים מפולניה לערוך לקצונה מסיבת קבלת פנים. דודי פתח ולא הזכיר דבר בקשר לחיי היהודים בפולניה, וברך אותם. לתשובה קם המיניסטר ואמר: היהודים שאנו פוגשים פה זה לא היהודים שהכרנו בפולניה. הדבר הרגיז את דודי והוא ענה לדבריו: אדוני המיניסטר, אלה הם אותם היהודים פרט לדבר אחד. פה הם חופשים ואילו אצלכם הם היו מדוכאים ונרדפים. כמובן שבזה נגמרה מסכת הדיבורים. ובין החיילים הפולנים הסתובבה בדיחה כדלקמן: בפולניה היו מרמים אותנו ואילו כאן אין להם גויים לרמות ואז הם מרמים את התרנגולות ומדליקים בלילה אור בלולים...מתוך זכרונות של חדרתי זקן.Alosha38 13:44, 6 אוגוסט 2005 (UTC)
מטוס אל על שהופל[עריכת קוד מקור]
שלום אדר. האם העלית משהו בנושא מטוס אלעל שהופל מעל בולגריה? העיתונים דשים בעניין. חנן עזרן הוציא ספר. חמישים שנה זה תאריך מחייב. אני מבשל משהו על אש קטנה בעניין. אולי תראה באחד העיתונים בקרוב. אודיעך. יש לי נגיעה קרובה בסיפור.Alosha38 07:21, 3 אוגוסט 2005 (UTC)
- תודה אדר, אל תתייחס לספרו החדש של חנן עזרן בעניין, הוא פשוט לא טוב. יש בו עובדות אבל ללא הרוח במפרשים...הוא הגיע אל המטוס המופל דרך טיפולו בכספי הפיצויים של מופלי המטוס האוקראיני. אז שיסלח לי, אבל מחיטוט בפרשת פיצויים, אי אפשר להגיע אל "הסיפור הגדול". עוד נשתמע בעניין.Alosha38 16:24, 4 אוגוסט 2005 (UTC)
- שלום אדר, ראה בבקשה כתבתה של דליה קרפל, היום, במוסף הארץ, חמישים שנה להפלת המטוס בבולגריה. היא בחרה באיש אחד מעניין מאד. האם אתה מתכוון להעלות ערך בעניין הפלת המטוס?Alosha38 07:34, 18 אוגוסט 2005 (UTC)
ברוך שובך[עריכת קוד מקור]
שלום אדר,
תודה על ההערה בדף שיחתי, אבדוק את העניין ואתקן אם נפלו טעויות. ראה בבקשה את הודעתי למעלה, מעל הודעתו של אלושה בקשר לאנדרס וילדי טהרן. אגב, שמעתי בגל"צ כמה משפטים על ילדי טהרן והם זהים לתוכן שלך. יש את הטלפון שלו בגרסאות הקודמות. הוא איש נחמד מאוד ואולי כדאי שתיצור איתו קשר. גילגמש • שיחה 19:08, 3 אוגוסט 2005 (UTC)
שלום אדר, ברוך שובך. לצערי נאלצתי לאחרונה לערוך ביקור חולים בבלינסון. וראיתי שם פסל שנעשה לכבוד האיש שעל שמו קרוי בית החולים. בשלט המסביר את פועלו של האיש הוא נקרא משה בילינסון. מאחר ואתה כתבת את הערך, ברצוני לשאול האם מדובר בטעות כתיב או שאכן זה שמו של האיש? בברכה, דורית 12:25, 11 אוגוסט 2005 (UTC)
- ובקשה נוספת, האם תוכל לעבור על הערך הערת אזהרה? אם הבנתי נכון מאלמוג, אתה בקיא בנושא זה יותר ממנו. תודה, דורית 12:25, 12 אוגוסט 2005 (UTC)
דוד הכהן[עריכת קוד מקור]
אדר שלום,
בערך על דוד הכהן כתבת כי הוא "למד כלכלה בבית הספר לכלכלה ולמשפטים בלונדון." האם מדובר ב"London School of Economics"? כי אם כן מן הסתם יש לקרוא למוסד בית הספר לכלכלה של לונדון ובתור אחד המוסדות היוקרתיים בעולם, הוא בוודאי זכאי לקישור ולערך בפני עצמו. אביהו - שיחה 16:56, 12 אוגוסט 2005 (UTC)
פרדיננד אסתרהאזי[עריכת קוד מקור]
שלום אדר, כשעברתי ברפרוף על הערכים שכתבת נתקלתי בשמו של "פרדיננד אסתרהאזי". האם לא מקובל לכתוב את שמו בעברית כ"אסטרהאזי" בטי"ת? לשיקול דעתך...שי אוצרי 21:36, 17 אוגוסט 2005 (UTC)
הגימנסיה העברית רחביה[עריכת קוד מקור]
בערך הגימנסיה העברית רחביה נכתבה המילה "היאת", שאיני יודע איך לתקנה. דוד שי 04:15, 23 אוגוסט 2005 (UTC)
תשובה[עריכת קוד מקור]
היי, ראה תשובתי בדף השיחה שלי. בברכה, ערןב 15:30, 27 אוגוסט 2005 (UTC)
ראסקו[עריכת קוד מקור]
אדר שלום,
שים לב לערך ראסקו. להבנתי אתה האיש המתאים ביותר להציל ערך זה העושה שימוש באיות לא מקובל ובנוסף הוא קצרמר שמסתיים מסיבה לא מובנת ב-1945. אביהו - שיחה 18:53, 29 אוגוסט 2005 (UTC)
היישוב[עריכת קוד מקור]
שלום אדר,
לצערי, לא הצלחתי לפצל את הערך "היישוב" בצורה מתקבלת על הדעת. לדעתי, כל הפרטים וכל הרשימות חיוניות להבנת הנושא והורדתם תפגע באופן חמור בערך. הורדתי רשימה או שתיים שכן הצלחתי לפצל, אך לדעתי כל היתר צריך להישאר. מה גם, חלק מהרשימות לא ברות פיצול כי הפיצול קיים כבר. לדוגמה - רשימת העליות. יש כבר תבנית לעליות ואף ערכים לרובן אם לא לכולן. גילגמש • שיחה 09:25, 31 אוגוסט 2005 (UTC)
שלום לך אדר, מצאתי את הערך הנ"ל בתהום הנשייה של ויקיפדיה, חשבתי שאולי תמצא בו עניין. בברכה Shayakir 19:41, 31 אוגוסט 2005 (UTC)
חמו"ל[עריכת קוד מקור]
שלום אדר, אינני יודע את הפירוש המדויק של ראשי התיבות "חמו"ל" שמופיעים בקטלוגים של ספריות בישראל, אך ברור לי שאין זה שמה של הוצאת ספרים. ראשי תיבות אלה מופיעים כאשר מדובר בחוברת שהופקה באופן פרטי במספר עותקים מצומצם, כגון עבודת מוסמך או עבודת דוקטור (זה המקרה אצל ניצה אראל). דוד שי 07:42, 10 ספטמבר 2005 (UTC)
- חמו"ל פירושו חסר-מוציא-לאור. זה מה שכותבים בשדה מו"ל בקטלוגים כאשר לא ידוע מי המו"ל שהוציא את הספר, אם משום שהדבר לא צוין כלל, אם משום שהדף חסר, או הכיתוב נמחק. Ijon 13:47, 10 ספטמבר 2005 (UTC)
רימון[עריכת קוד מקור]
שלום אדר, ראה את הערך רימון (שבועון) שיצרתי, בעיקר על-פי דברים שכתבת בערכים העולם הזה ואיסר הראל. דוד שי 00:31, 25 ספטמבר 2005 (UTC)
ראה שאלתי בשיחה:מוחמד אסד. דוד שי 19:53, 27 ספטמבר 2005 (UTC)
שיירר/שירר ל.?[עריכת קוד מקור]
שלום
אנא ראה את שאלותי בשיחה:ויליאם ל. שירר.
תודה, eman • שיחה 00:08, 29 ספטמבר 2005 (UTC)
מומרים[עריכת קוד מקור]
מה ההבדל בין הערך מומרים שיצרת לבין קטגוריית: מומרים שיצר עורך אחר? פטר רחם 18:40, 29 ספטמבר 2005 (UTC)
רפ"י ובן ברקה[עריכת קוד מקור]
לאדר ומשפחתו שנה טובה. אנא ראה את הערך "רפ"י שהרחבתי מאוד. אגב העבודה נתקלתי באיזכורים לפרשת מהדי בן ברקה. נראה לי שיש כאן ערך יפה שתוכל לעבוד עליו (קח קצת חופש מהמומרים). ד"ש מפלג אלמוג 07:37, 4 אוקטובר 2005 (UTC)
הטור השביעי[עריכת קוד מקור]
שלום אדר, פלשתי לתחומך וכתבתי את הערך "הטור השביעי", בזכות מקור משובח שמצאתי. אני משער שתוכל להרחיב שם. דוד שי 09:13, 15 אוקטובר 2005 (UTC)
- אני מקווה שתמצא את הזמן והכוח להוסיף משהו על "הנזיפה בתופיק טובי" ועל "הלשון השבדית", שני שירים נפלאים, שזכו (בעיקר הראשון מביניהם) לפרסום רב. Harel 19:21, 4 נובמבר 2005 (UTC)
שלום אדר, אינני רוצה לשנות או לעדכן את הערך על "הטור השביעי", אך כמי שחיבר ביבליוגרפיה מקיפה של כתבי נתן אלתרמן, רצוני להפנות את תשומת לבך לעמודו של אלתרמן הלקסיקון המקוון של הספרות העברית החדשה ובעיקר לעמודים של 'הטור השביעי'. אני לא סיימתי להעלות את כל הביבליוגרפיה לרשת, אך מקווה לסיים זאת בקרוב. השבוע גם התבשרתי על הופעת כרך חדש בעריכת דבורה גילולה וסוניה רוזנברג של 'טורים' אשר עדיין לא כונסו עד כה. יוסי גלרון-גולדשלגר
ישראל קסטנר[עריכת קוד מקור]
שלום אדר, שים לב להרחבה מעניינת של הערך ישראל קסטנר. דוד שי 12:34, 22 אוקטובר 2005 (UTC)
- ערב טוב אדר. אודה לך אם תוכל לקרוא את תגובתי בדף השיחה של ישראל קסטנר ולחוות דעתך בשנית. F1list 16:46, 23 אוקטובר 2005 (UTC)
שלום לך,
אשמח אם תתייחס לשאלתי בשיחה:איסר הראל#פרישתו של הראל מתפקיד יועצו של אשכול. בתודה, אבינעם 23:11, 22 אוקטובר 2005 (UTC)
- לאדר, תודה על תשובתך המפורטת. העתקתי אותה לשיחה:איסר הראל כך שנוכל להמשיך שם את הדיון. בברכה, אבינעם 06:52, 27 אוקטובר 2005 (UTC)
מתחרה?[עריכת קוד מקור]
היי,
ראה את הוויקיפד החדש - משתמש:הרמס. גילגמש • שיחה 13:35, 31 אוקטובר 2005 (UTC)
היישוב[עריכת קוד מקור]
שלום לך אדר!
האם במכוון אין תמונות בערך על היישוב? לדעתי שילוב תמונות יכול לתת יותר צבע לערך. אם אי לך התנגדות, אתחיל לחפש תמונות מתאימות. בברכה, אחיה פ. 20:31, 7 נובמבר 2005 (UTC)
- הוספתי כמה תמונות. לדעתי חסרה תמונה בפתיחה, אבל לא מצאתי מה אפשר לשים. אם יש לך רעיון למשהו שיכול להיות בתחילת הערך, תגיד לי - ואני יכול לחפש תמונה של זה (ברשותי עמוד האש ו-ספר המאה, ויש לי אף גישה לספריות של אוניברסיטת בר אילן). בברכה, אחיה פ. 15:52, 8 נובמבר 2005 (UTC)
- חרשתי את הקומונס ומצאתי משהו שהוא לדעתי מאוד מתאים לתמונת הפתיחה. תודה לאחיה על הרעיון ואני מקווה שאדר יאהב את התמונה. אלמוג 16:32, 8 נובמבר 2005 (UTC)
- תודה רבה אלמוג, אני אהבתי את הרעיון. אחיה פ. 16:45, 8 נובמבר 2005 (UTC)
שלום אדר,
קראתי, וכרגיל, נהניתי. מה עכשו על הפרק (אולי מאיר עמית שמשום מה לא זכה עדיין לערך)? אבינעם 20:50, 7 נובמבר 2005 (UTC)
היישוב[עריכת קוד מקור]
פיצלתי מהערך היישוב את פורטל:היישוב ואתה מוזמן לבחון את התוצאה. רק תוך כדי העבודה הבנתי איזה מבצע גדול ומקיף נטלת על עצמך, והתוצאה ממש מרשימה. דוד שי 08:06, 19 נובמבר 2005 (UTC)