שיחת משתמש:אריה א/ארכיון 1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שלום אריה א. על פי ויקיפדיה:איך לתת שם למאמר, את הערך הנביאים שכתבת יש לשנות לנביאים. תוכל להשתמש בלשונית "העבר" בראש העמוד כדי לתקן זאת. ייתכן ובכלל תרצה לשנות את שם הערך לנביאים בתנ"ך כדי לא לערבב בינו לבין ערך שיכתב עבור ספרי נביאים (תורה, נביאים, כתובים). בברכה, Eranb 09:09, 10 אוג' 2004 (UTC)

כתבתי הנביאים בכוונה כדי לא לערבב בין הערכים. עכשיו נראה לי שהשם המתאים הוא נביאי התנ"ך.

שלום שוב. אני רואה שאתה מסתבך קצת עם הנביא הושע. בדרך כלל נוהגים להשתמש בצורה הושע (נביא) כדי לפתור בעיות כאלו. ראה למשל אדום. Eranb 13:27, 10 אוג' 2004 (UTC)

שלום, אני רואה שאתה עוקב אחרי... סתם. ההסתבכות נבעה מכך שכתבתי כמה ערכים, וביניהם זכריה והושע. בהתחלה כתבתי סתם כך, ורק אחר כך שמתי לב שהקישורים שקיימים הם לספר זכריה וכדומה. התיקון האחרון שעשיתי נבע מבלבול פשוט כיוון שכתבתי זכריה הנביא לעומת הנביא הושע. המצב כרגע נראה לי טוב, כמו שבספרים ההפניה היא תמיד ל"ספר...".
בכל מקרה, תודה על העזרה...
ואם כבר, אשמח אם תסביר לי מה הכוונה ב'דגל' (מתוך הדף שלך).

קטגוריית משפטנים[עריכת קוד מקור]

שלום אריה, ראיתי שהתחת למיין את שופטי ישראל לקטיגוריה משפטנים. אנא שים לב שיש לקטלג אותם שם לפי שם משפחה ולא לפי שם פרטי: צריך לכתוב [[category:משפטנים|ברק, אהרון]]

תודה

יהדות קראית[עריכת קוד מקור]

שלום אריה
ראיתי את התוספות שהוספת לערך, ורציתי לציין קודם כל שכעקרון הן טובות ומדוייקות.

רציתי לשאול אותך, מתוך סקרנות: מאיפה הידע בנושא?

ציינת את ספרו של הדסי, "אשכול הכופר", האם יצא לך לקרוא בו?

--נריה הרואה 19:29, 31 אוג' 2004 (UTC)

האמת שיש לי רק ידע כללי בנושא אבל ידע מספיק כדי לזהות דברים שנראים ממש לא מדויקים. את התיקונים שעשיתי, עשיתי בעיקר לפי האנציקלופדיה העברית.
לגבי "אשכול הכופר" שמעתי וקראתי עליו מעט, אך לא קראתי בו כפי שלא קראתי באף ספר קראי אחר (זה לא נפוץ בימינו... אתה יודע) למעט כמה דקות שהסתכלתי ב"מלחמות ה'" של סלמון בן ירוחם, שנמצא באיזה מחסן בישיבה שלי (ישיבת ההסדר ירוחם...).
מה הידע שלך, ומהיכן? --אריה א 21:45, 2 ספט' 2004 (UTC)
אני לומד את הנושא יותר מ5 שנים.--נריה הרואה 17:50, 5 ספט' 2004 (UTC)

בקשת ערכים[עריכת קוד מקור]

שלום,
ראיתי שהוספת מספר ערכים לרשימת המבוקשים. לפני שאתה מוסיף ערכים לרשימה הזאת, תנסה למצוא אותם בכתיב חלופי למשל: בני ישראל - יהודים. אם לדעתך, המילה "יהודים" לא מתארת באופן נכון את הביטוי "עם ישראל" אז תוסיף בתוך הערך של היהודים על הנקודה הזאת. הסיבה לדבר הזה היא הניסיון למנוע שברי ערכים. גם אם יש אי אלו הבדלים בין עם ישראל ליהודים, הרי שהם די זניחים וכשאומרים "בני ישראל" מתכוונים ליהודים ולהפך. כנ"ל עם הרמב"ם. אומנם אין הפניה מ"משה בן מימון", אבל האיש מוכר יותר כ"רמב"ם" ולכן נוצר הערך עם ר"ת. עשיתי את ההפניה הזאת. אם תתקל בעתיד במקרים כאלה, אז במקום להוסיף את הערך לרשימת המבוקשים פשוט תעשה הפניה. גילגמש 09:27, 2 ספט' 2004 (UTC)

תודה.

אחאב[עריכת קוד מקור]

מדוע הורדת את הערתי בדבר הפרזות הסופרים המקראים? הרי ברור לחלוטין שלא היה לאשור באף שלב צבא של 120,000 איש. צבאות בהיקפים כאלה מתאימים לתקופות מאוחרות בהרבה. כנ"ל לגבי 2000 מרכבותיו של אחאב. סך כל המרכבות של האשורים לא עלה על כמה מאות ואולי הגיע ל1000, אז להגיד שלממלכה קטנה היה פי שניים מהמספר הזה? גילגמש 13:55, 13 ספט' 2004 (UTC)

הורדתי, כיוון שלא מצאתי בשום מקור מידע הערה כלשהי לגבי מספר החיילים במלחמה, וזאת אחרי שקראתי ספרים ומאמרים בכתיבתם/עריכתם של חוקרים כמו אברהם מלמט, בנימין מזר, יהודה אליצור וויליאם פוכסוול אולברייט. אני בטוח לגמרי שאילו המספרים האמיתיים היו 10%, הם היו מציינים זאת.
לגבי עצם העניין, מנין לך שלא היה לאשורים צבא של 120,000? לי זה נראה מאוד הגיוני, במיוחד בהתחשב במעמדה אז. אתה רוצה לומר שלמעצמה החזקה ביותר היו רק 12000 חיילים? עשה לי טובה... גם לגבי המרכבות, רק בעיר מגדו היו לאחאב יותר מ-500 סוסים כלומר 200 מרכבות לפחות, וקשה להניח שזו הייתה האורווה היחידה. נראה לי סביר יותר להניח שהיו בקרב עשרות אלפי חיילים.
חוץ מזה, נראה לי שהקטע "ארגונה מחדש של ממלכת ארם-דמשק" לא כל כך שייך ונראה לי שצריך להעביר אותו לערך "ארם דמשק". מה דעתך? אני כותב את השאלה גם בדף השיחה של הערך.

אריה

אני יכול להפנות אותך לעובדה הפשוטה שמספרים תמיד מופרזים אצל ההיסטוריונים הקדמונים, במיוחד כאשר לא מדובר ב"היסטוריון רשמי". כן, אני רוצה לומר שלא היה לאשור צבא בן 120,000 חיילים. להזכירך בקרב קדש השתתפו רק 20,000 מצרים. לא יתכן שמצרים בשיא גודלה היתה חלשה פי 6 מאשור. לא הגיוני המספר של 2000 מרכבות מסיבות מגוונות. ראשית, יש ויכוח אם האורוות במגידו היו של אחאב. פרטים ראה אצל פינקלשטיין.
אולברייט מיושן מאד ויש ביקורת רבה על כתביו. אל תשכח שהוא כתב לפני איזה 80 שנה, אם זכרוני איננו מטעני. בנוסף אני מסתמך על אוסף ספרונים מהימנים מאוד, המתארים את צבאות התקופה העתיקה. מדובר באוסף כללים לDBM הנותן בד"כ יחסים טובים של הכוחות הפועלים. אנא אל תטיל בוז בחוברות אלו רק כי מדובר במשחק, נעשה מחקר רב בחוברות האלו והם מיועדים לקהל מבוגר ומבין היטב בהיסטוריה.
אם תרצה אתן לך לינק לאתרים שמהם ניתן לרכוש את החוברות. לגבי 120,000 חיילים - המספר הוא עצום. אפילו הרומאים על צבאם הענק לא הציבו בשדות הקרב 120,000 חיילים בבת אחת. אם אתה מציב 120,000 חיילים לקרב אחד, סימן שיש לך עוד כוחות השומרים על הסדר במקומות אחרים באימפריה. סביר להניח שכמחצית הצבא עסק בשמירת הסדר והגבולות. למשל נגד אוררטו האויבת הוותיקה או בבל שתמיד נטתה למרוד. אני מעריך ש- 12,000 חיילים משקף בצורה נכונה יותר את המציאות. יכול להיות שהיו עד 20-30,000 חיילים אך לא סביר להניח שהיו יותר מזה. אמרת גם שאילו המספרים היו קטנים בהרבה היו מציינים זאת, ובכן זה לאו דווקא נכון.
רוב החוקרים, שהזכרת הם ארכיולוגים ולא היסטוריונים צבאיים, כך שמספר המרכבות והחיילים לא היה חשוב להם כל כך.
כהצאת פשרה, אני מוכן להגיד שהמספרים האמיתיים היו 20% מסדר הכוחות המתואר במקום 10. מקווה שפשרה זו מקובלת עליך.
הקטע עם ארם אכן לא שייך.
גילגמש 15:30, 13 ספט' 2004 (UTC)
לבינתיים- לו יהי כן. אני אבדוק את הנושא ועד אז שישאר כך. לגבי טענותיך, במקום שספרי ההיסטוריה שותקים אני לא בטוח שצריך להסתמך על הספרונים הללו. אני מניח ש-120,000 זה מוגזם, אך כיוון שקרב מגידו היה מאות שנים לפני כן, נראה לי ש-30,000 זה מספר מינימלי.
לגבי פינקלשטיין, הוא קיצוני מאוד בדעותיו ובהחלט לא חלק מהדעה המקובלת. הייתי אומר, אמנם בזהירות, שהוא מוטה ומטעה (כמה מטענותיו לא עומדות, לדעתי, בקריטריונים של הגיון מינימלי), כחלק ממגמתו כחוקר "פוסט ציוני" ו"פוסט יהודי". לא הייתי מסתמך על דעתו כמקור.
לגבי ארם, לשנות?

תגובה[עריכת קוד מקור]

לגבי ארם - תשנה

לגבי פינקלשטיין, ידוע לי שדעתו חורגת מהדעה המקובלת, יחד עם זאת הוא מקור מקובל היות והוא ראש החוג לארכיולוגיה באונ' ת"א. אני לא אומר שיש להסתמך רק עליו, אך אפשר להביאו כדעה לגיטימית. לגבי הספרונים - כידוע לי ההוצאה שלהם מאוד מכובדת ואני מכיר הרבה מאוד אנשים עם תארים בהיסטוריה והתמחות בהיסטוריה צבאית, שטוענים שאפשר להסתמך עליהם. 30 אלף נראה לי בסדר. אך לא אלפיים רכב לאחאב! זה באמת מוגזם כמה מאות לכל היותר. היתי אומר 200- 400 הוא מספר המשקף את המציאות בצורה נאותה יותר. לגבי טענות שהאנצ' העברית לא רואה לנכון לציין דברים כאלו ואחרים, אז תשובתי היא - אם הם לא ראו לנכון, זה לא אומר שגם אנחנו צריכים לנהוג כמוהם. המספרים ידועים כמנופחים. למשל אצל הרודוטוס - 5 מיליון פרסים בפלישה ליוון או אצל אריאנוס - מיליון פרסים בקרב גאוגמלה, ואלה היסטוריונים! לא כותבי מצבות שבח למלכים. על כן, אני בדעה שיש לצמצם את המספרים בצורה דרסטית. לגבי הטענה שקרב קדש היה כ-500 שנה לפני האירועים, זה נכון, אך לא סביר להניח שהאוכלוסיה גדלה או קטנה באופן משמעותי עד כדי כך שהצבא גדל פי 6! גילגמש 18:26, 13 ספט' 2004 (UTC)

היא הנותנת, לא ייתכן שיספרו על 5 מיליון כשהיו 50,000 (פי מאה?!) בלבד. לגבי האוכלוסיה- אבל פי 2 בהחלט כן!
נסכם על רבע מהמספרים?
המחקר המודרני המקובל (לפחות מה שאני ראיתי) טוען שהיו 350,000 חיילים בעת הפלישה וכ-50-60 בקרב פלטיה (סוף הפלישה) היתר חזרו הביתה. רבע, הולך גילגמש
אוקיי, דרך אגב, לא טענתי שצריך לקבל את המספרים המקוריים (ברור שלא), אבל 10% נראה לי ממש מוגזם. רבע זה טוב.
שינתי ל-25 % גילגמש 18:54, 13 ספט' 2004 (UTC)
אם יורשה לי להתערב בוויכוח שאני לא מבין בו כלום - נראה לי קצת מוזר לכתוב 25% שרירותית. למה לא לכתוב פשוט שאלה המספרים כפי שהוצגו, אולם יש לשער שהמספרים האמיתיים נמוכים בהרבה? נדב 18:59, 13 ספט' 2004 (UTC)
אם כבר מציינים מספרים, עדיף לציין את האחוז. זה לא כל כך נדיר. גילגמש 19:01, 13 ספט' 2004 (UTC)
מה שאני אומר זה שמכיוון שלאף אחד משניכם, עושה רושם, יש הערכה מבוססת על האחוז האמיתי - למה לא לכתוב פשוט 'סביר להניח שהכח האמיתי היה בערך 25 אחוז קטן בהרבה מהמתואר'. נדב 19:07, 13 ספט' 2004 (UTC)

לי אין בעיה עם ההצעה הזו, אמנם, עדיף לציין מספר שיידעו סדר גודל, ןהמספר 25% נראה לי די מדוייק. אריה א 19:12, 13 ספט' 2004 (UTC)

כמו שאמרתי, אני הדיוט גמור בתחום. אם נראה לכם עדיף ככה, תשאירו. נדב 19:14, 13 ספט' 2004 (UTC)

אדם דמשק[עריכת קוד מקור]

יופי של ערך, כן יירבו כמותו. --Harel 21:00, 13 ספט' 2004 (UTC)

תודה רבה. ההגינות מחייבת לציין שהדברים ביחס לארגונה מחדש לא נכתבו על ידי אלא הועברו מהערך "אחאב" שם אין מקומם. בחלק זה עשיתי שינויים קלים בלבד. אריה

הצעה[עריכת קוד מקור]

שלום,
ראה בבקשה את הצעתי בויקיפדיה:הגבלת עריכות של משתמשים אנונימיים
גילגמש 12:33, 20 ספט' 2004 (UTC)


ברוך גולדשטיין - המשך[עריכת קוד מקור]

שלום,
אם תערוך את הערך תתפתח מלחמת עריכה. זהו דבר מיותר חלוטין ולא יתרום לך היות ומיד ישחזרו את הטקסט. אני מציע שתפנה לבוררות. אני בטוח, שתוכל למצוא ויקיפד ותיק שיסכים לשמש כבורר. גילגמש 17:55, 30 ספט' 2004 (UTC)

א. מדוע לשחזר לגרסא של אלמוג דווקא?
ב. איך פונים לבוררות, פשוט מוצאים מישהו מוסכם?

אריה

כמובן שאין סיבה מיוחדת להעדיף דווקא את גרסתו של אלמוג. תנסה לפנות אליו בדף השיחה שלו ולהסביר את טענותיך. אם הוא עדיין מסרב להתפשר, תבחרו מישהו שיהיה מוסכם על שניכם ותפנו אליו שישמש כבורר. הכרעת הבורר היא סופית ושינוי הערך בניגוד לעמדתו יתפרש כהשחתה והערך ינעל. אם לא תפנו לבורר ותתפתח מלחמת עריכה, אז הערך גם כן ינעל לפי המדיניות של ויקי. כעקרון אלמוג הוא בן אדם מאד רציונלי ואני לא חושב שתיהיה לך בעיה לשכנע אותו, אם אתה צודק. אני לא נכנס כרגע לדקויות של מי צודק ומי לא, בעיקר כי אין לי מספיק מידע בנושא. אני פשוט לא חושב שויקיפדיה צריכה לשמש במה לויכוחים פוליטיים. גילגמש 18:03, 30 ספט' 2004 (UTC).
אז מדוע שחזרת את גרסתו? אריה.
רק להשלים את דבריו של גילגמש - הפרטים המלאים על הנהלים שבבקשת בוררות נמצאים בדף ויקיפדיה:כללים למלחמת עריכה, אם כי אני מקווה שאתה ואלמוג לא תזדקקו לכך.--[[משתמש:Roybb95|רועי | (שיחה) |]] 18:06, 30 ספט' 2004 (UTC)
שיחזרתי לגרסתו כי היא נראית לי הגיונית יותר. גילגמש 18:09, 30 ספט' 2004 (UTC)
מוזר, בהתחשב בטענתך ש"אין לך מספיק מידע" (ולא יכול להיות לך מידע אחר, כי אני מכיר את האנשים הללו אישית), אבל כמובן, זו זכותך. אריה.
אני מכיר את אלמוג הרבה זמן וזאת היתה סיבה נוספת. לא נכנסתי לעומקם של הדברים, אך על פניו גרסתו נראתה לי הגיונית יותר. כמובן אם אשמע טיעונים משכנעים לטובת הגרסה שלך אשנה את דעתי. גילגמש 18:20, 30 ספט' 2004 (UTC)
אין לי בעיה, סתם הערתי הערה

אגדה[עריכת קוד מקור]

למה סיפור עם איננו קשור לדעתך לערך? הנה ציטוט מהערך:

האגדה ביהדות היא אוסף החלקים השונים של התלמוד הבבלי והירושלמי שאינם כללי
הלכה, אלא סיפורי מעשיות שונים אודות גיבורי התנ"ך ונושאים אחרים, ואליהם
מצטרפים מדרשים רבים, בהם ידועים ומפורסמים כמו מדרש רבה ובהם נשכחים ונדירים.

לדעתי זאת דוגמא לסיפור עם, למה הורדת את הלינק? גילגמש 21:41, 30 ספט' 2004 (UTC)

לא קראתי את הערך בעיון לכן לא ראיתי את הקטע, הלא מדויק, שציטטת. סיפורי ה'אגדה' (במקור- הגדה, כמו 'הגדה של פסח') בספרות התלמודית אינם סיפורי עם מכל וכל. מדובר בספרות על נושאים מגוונים מאוד שנאמרו בהקשרים שונים (בעיקר כדרשות בפני קהל) אך אינם ספרות עממית, אלא ספרות אליטיסטית לחלוטין שנכתבה במכוון, לפעמים כמשלים ובד"כ בצורה מתודית להביע רעיונות לא הלכתיים. מקווה שהבנת את הרעיון, אשמח להרחיב על כל (בעתיד אולי בערך עצמו). אריה.
אם כך כדאי שתשתכב את הערך. גילגמש 22:00, 30 ספט' 2004 (UTC)
אבל ברגע שאותן אגדות נכתבו בתלמוד הן הפסיקו להיות נחלתן של שכבות אלטיסטיות שכתבו אותן במתכוון אלא הפכו לננחלת כל הציבור. וכך סיפורים רבים מהאגדה ידועים בכלל הציבור.
גם סיפורי עם יכולים להיכתב כמשלים וגם הם מעבירים בדרך כלל מסר.--נריה הרואה 22:03, 30 ספט' 2004 (UTC)
א. אם כתבי שייקספיר יופצו בקרב העם זה לא יהפוך אותם לסיפורי עם.
ב. רוב ה'אגדה' איננה סיפורים.
ג. התלמוד מעולם לא היה נחלת כלל הציבור. חלק מספרות האגדה עבר אליו מיד שניה ושלישית אך זה לא משפיע על מהות הספרות עצמה.
ד. לפי טיעוניך, גם התנ"ך הוא 'סיפור עם'.

אריה.


אריה שלום,
בקשר לערך "אגדה":
ראשית, ומה שחשוב יותר: ראיתי שערכת את הערך והעשרת אותו, ועל כך תודה. עם זאת, לטובת מי שאינו מעורה בנדון, אשמח אם תרחיב בנושא המחלוקת בשנת 2003.
שנית, אתה מתבקש להפסיק להסיר את הקישור מאגדה לסיפור עם. אולי כאדם מאמין הקישור בין האגדות של עם ישראל לאגדות העמים האחרים חורה לך; וברור האופי השונה של סוגי האגדות; אך הקישור הגיוני ויש להותירו על כנו.
Tal Cohen 07:10, 1 אוק' 2004 (UTC)
הקישור איננו הגיוני והוא דומה לקישור מכתבי שייקספיר, ש"י עדנון, התנ"ך, או סרטי היצ'קוק לאגדות עם. בנושא המחלוקת- ארחיב.
למשל, מה הקשר בין זה - אומר (שמואל א' יב) 'וישלח ה' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל' ואומר (תהילים צט) 'משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו' שקל הכתוב שלשה קלי עולם כשלשה חמורי עולם, לומר לך ירובעל בדורו כמשה בדורו בדן בדורו כאהרן בדורו יפתח בדורו כשמואל בדורו, ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור הרי הוא כאביר שבאבירים. ואומר (דברים יז) 'ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם' וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו? הא אין לו לילך אלא אצל שופט שבימיו ואומר (קוהלת ז) 'אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה'- לבין סיפורי עם? אריה.
הקישור הגיוני לא משום שכל ספרות האגדה היא סיפורי עם, אלא משום שיש חלק מספרות האגדה המורכב מאגדות עם; סיפורים מסורתיים שנשתמרו עם השנים והועלו לבסוף על הכתב. ממש כפי שהגיוני לקשר ממשלי קרילוב לאגדות עם, כך הגיוני לקשר ממשליהם של ריש לקיש, ר' יהודה ושאר החבר'ה לאגדות עם. "אמר ר' יצחק: (אנשי דור המבול) היו זורעים אחת לארבעים שנה, ומהלכין מסוף העולם ועד סופו בשעה קלה, ומתלשין ארזי לבנון בהליכתם, והיו אריות ונמרים חשובים בעיניהם ככנימה בבשר, והיה להם אויר יפה כמין הפסח ועד העצרת" - מה זו אם לא אגדה עממית, או אגדה בסגנון אגדות עם? Tal Cohen 13:37, 1 אוק' 2004 (UTC)
סיפור כזה אמנם משתמש בסיפור עממי לצורך מטרותיו (כפי שסיפורים אחרים משתמשים במיתולוגיה לצרכיהם) ולכן אולי יש מקום לקישור, אך כדאי להבהיר את העניין. אריה
לא מקובל לצרף נימוקים והסברים להפניות תחת "ראה גם". יש לי חשש שאתה רואה בקישור בין האגדה היהודית לאגדות עם מעין פגיעה בכבודה של האגדה היהודית. נדמה לי שחשש זה הוא שלא לצורך. Tal Cohen 14:59, 3 אוק' 2004 (UTC)
לא התכוונתי להסבר תחת "ראה גם" אלא להסבר בנוסח מה שכתב גילגמש, גם אם לא בערך נפרד אלא כחטיבה בערך עצמו. אריה
נו, אם תכתוב הסבר מסוג זה, תבוא עליך הברכה. Tal Cohen 18:36, 3 אוק' 2004 (UTC)


היות ונוצר ויכוח שלם על הענין אולי יותר קל לכתוב ערך נפרד, אשר ידבר על ההבדלים וקוי הדמיון בין האגדה לסיפור עם. אם נקח את דוגמתך בקשר לשייקספיר, נכון שמדובר בספרות יפה, אך יחד עם זאת כולם יודעים מי הם רומאו ויוליה. כלומר, גם אם מדובר ביצירה ספרותית כבדה, לא תמיד זה נשאר ברומו של עולם. כנ"ל לגבי אגדות ביהדות. אני חושב שערך כזה יפתור את המחלוקת וכולם יהיו מרוצים. גילגמש 11:59, 1 אוק' 2004 (UTC)

פורטל יהדות[עריכת קוד מקור]

בעקבות פנייתך, שקלתי את העניין ואני רואה לנכון ליצור את הפורטל. הכנסתי לקטגוריה יהדות את השלד (צבעים, מבנה, וכו') מקטגוריית ישראל. אתה מוזמן להוסיף את התוכן המתאים.--[[משתמש:Roybb95|רועי | שיחה |]] 11:14, 11 אוק' 2004 (UTC)

אני אוסיף בהקדם... תודה אריה א 12:12, 11 אוק' 2004 (UTC)

שינוים בפמיניזם דתי[עריכת קוד מקור]

היי. אני לא בקי בחומר, אבל קראתי את הפסקה שהסרת, ופרט למשפט "רבים מהרבנים מקבלים מגמה זו בדאגה לא מועטה. " שאר הפסקה היא משפטים עובדתיים (שאיני יודע אם הם נכונים או לא. כאמור, איני בקי בחומר) ולא קביעת עמדה. האם הפסקה מצריכה איזון על ידי דוגמאות נגדיות? מה הבעיה איתה בעצם? Eranb 23:37, 12 אוק' 2004 (UTC)

הבעיה היא ברוח הפסקה, שנראית כאילו מטאתה להכפיש את הרבנים. למשל: "הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן, קרא לנשים לקבל את תוכנית הלימודים שקובעים הרבנים, ובעצם להיות כפופות למרותם"- כביכול יש כפייה של נשים אל דברי הרבנים הגברים, אולם למעשה, ביהדות מקובל (לדעתי בצדק) שהרב הוא המכריע ומורה הדרך, לגברים ולנשים כאחד, כך שאין למשפט מקום. גם "המשלימות עם תפקידיהן המסורתיים" מביע שיפוטיות, וגם המשפט לא מדוייק כיוון שגם בבנין שלם מכירים בשינויים המודרניים, אולם לתפיסתם (שוב, לדעתי המוצדקת) לא כל דבר מודרני הוא בהכרח טוב. חוץ מזה, הפסקא סתם לא מדייקת בניסוח ולא מבהירה כמו שהיא אמורה את עמדת הרבנים. אם לא ברור מה עמדת הרבנים המתנגדים- אין ערך לפסקה. אריה א 23:49, 12 אוק' 2004 (UTC)

תולדות עם ישראל[עריכת קוד מקור]

אני מבקש שתעלה כל שינוי שאתה רוצה לבצע לדיון לפני שאתה עושה זאת. אתה יכול לראות בדף השיחה של הערך את הדיונים הקודמים. הנוסח המקורי הושג כפשרה ורבים עמלו עליה. אנא אל תשנה לפי ראות עיניך. גילגמש 07:48, 13 אוק' 2004 (UTC)

סליחה טעות, לא שמתי לב לויכוחים. בכל מקרה, הערך כפי שהוא עכשיו מציג כעובדות דברים מאוד שנויים במחלוקת, מתעלם מעובדות רבות, ואומר דברים לא נכונים (כגון שלא היה יישוב ביריחו. היה, חומות לא נמצאו) אריה א 07:51, 13 אוק' 2004 (UTC)
אין בעיה. כל שינוי שאתה רואה לנכון, אתה מוזמן לעלות לדיון בצירוף המקורות הרלוונטיים אם יש לך. אשמח לשמוע דעה אחרת ולקתן את הדרוש תיקון. גילגמש 07:53, 13 אוק' 2004 (UTC)

ישיבת ירושלים לצעירים[עריכת קוד מקור]

לאריה. לא בטוח שכדאי שיהיה ערך כזה. יכול להיות כתת סעיף, בישיבת מרכז הרב. תאר לעצמך שכל אחד יכתוב ערך על בית הספר התיכון שלו. תיכון עירוני א', תיכון עירוני ב' וכדומה. האנציקלופדיה תהפוך להיות ספר מחזור. --אפי ב. 19:57, 14 אוק' 2004 (UTC)

בויקי באנגלית קיימים ערכים על בתי ספר תיכוניים.--נריה הרואה 20:10, 14 אוק' 2004 (UTC)
אני חושב שעל בתי ספר כגימנסיה, "ליד ה" וכדומה ראויים לערך. כך גם ישיבות תיכוניות משמעותיות כישל"ץ, נתיב מאיר וכדומה. למרות זאת אינני לחוץ על העניין ואם יש התנגדות לערך אפשר להסירו אריה א 20:01, 14 אוק' 2004 (UTC)