בנימין מזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בנימין מזר
1906 –‏ 1995
Mazar 1936.jpg
בנימין מזר בחפירות בית שערים, 1936
תרומות עיקריות
חפירות בבית שערים ובעופל
נתונים נוספים
ענף מדעי ארכאולוגיה
נולד 28 ביוני 1906
נפטר 9 בספטמבר 1995 (בגיל 89)
ארצות מגורים רוסיה, גרמניה, ישראל
פרסים והנצחה

חתן פרס ישראל בשנת 1968

הערות

נשיא האוניברסיטה העברית בין השנים 1953-1961

בנימין מזר (מימין) מלווה את מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד בעת ביקור בספריית האוניברסיטה העברית בשנת 1959

בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar;‏ 28 ביוני 19069 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזר נולד בשם בנימין מיזלר בשנת 1906 בצ'חנוביץ שבפולין. בזמן מלחמת העולם הראשונה היגר יחד עם משפחתו לקרים. למד גאוגרפיה, היסטוריה וארכאולוגיה באוניברסיטאות ברלין וגיסן שבגרמניה והוסמך כדוקטור לפילוסופיה בשנת 1928. ב-1929 עלה לארץ ישראל. בתחילת 1931 הוא ניהל את החפירות הארכיאולוגיות ברמת רחל[1] ובגבעת אליהו הסמוכה לה, מטעם החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה. בחפירות אלו הוא מצא ברמת רחל מערת קבורה מימי בית שני עם ממצאים שונים ובגבעת אליהו מצא שרידי עיר אותה זיהה עם נטופה המקראית‏[2], זיהוי שפחות מקובל היום‏[3]. בעקבות החפירות נתגלעו בינו לבין משה שטקליס חילוקי דעות בעניין הקרדיט על פרסום תוצאות החפירות.‏[4][5]

בשנת 1931 גם זכה בפרס פלומר מטעם האוניברסיטה העברית‏[6].

בשנת 1936 הוזמן על ידי אלכסנדר זייד ביחד עם יצחק בן צבי לבחון מערה עם כתובות עבריות שגילה במורדות גבעת שייח' אבריק. מזר העלה את ההשערה שמדובר בבית שערים. הוא ניהל את עונות החפירות הארכאולוגיות הראשונות על גבעת בית-שערים בימי המאורעות (1936–1940).

לאחר שנים אחדות שבהן שימש בתור חבר-מחקר, התמנה מזר בשנת 1943 כמדריך לגאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל ולהיסטוריה ישראלית בתקופת המקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1947 היה למרצה, וב-1951 התמנה לפרופסור. ב-1952 מונה לרקטור האוניברסיטה, ובין השנים 1953–1961 כיהן כנשיאהּ.

בשנת 1960 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 1968 הוענק למזר פרס ישראל במדעי היהדות.

בין השנים 19681978 עמד בראש החפירות שהתבצעו בעופל שמדרום להר הבית.

מזר היה גם מזכיר החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה.

בשנת 1968 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".

בשנת 1980 קיבל מטעם מוזיאון ישראל את פרס פרשיה שימל ביחד עם פרנק מור קרוס (Frank Moore Cross) מאוניברסיטת הרווארד על תרומתם המיוחדת לארכאולוגיה של ארץ ישראל.‏[7]

נפטר ב-1995, ונקבר בהר המנוחות בירושלים. עיריית ירושלים קראה רחוב על שמו בצמוד לקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים.

גיסו, אחי אשתו דינה, הוא נשיא המדינה השני, יצחק בן צבי. אחיינו הוא הארכאולוג, חתן פרס ישראל לארכאולוגיה, עמיחי מזר. נכדתו היא הארכאולוגית ד"ר אילת מזר.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המסחר, התעשייה והמלאכה בארץ ישראל בימי קדם (קובץ מאמרים), הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1937.
  • בית שערים פרשת החפירות בשנות 1936–1940, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1957.
  • האבות והשופטים : דברי ימי ישראל מראשיתם עד כינון המלוכה, הוצאת מסדה, תל אביב, 1967.
  • כנען וישראל: מחקרים היסטוריים, הוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1974.
  • אטלס לתקופת התנ"ך, הוצאת גרפית, תל אביב, 1979.
  • ערים וגלילות בארץ ישראל : מחקרים טופוגראפיים-היסטוריים, הוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1975.
  • חפירות ותגליות : מסות בארכאולוגיה של ארץ-ישראל, הוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1986.
  • גבע : תגליות ארכאולוגיות בתל אבו שושה משמר העמק, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בנימין מזר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיאי האוניברסיטה העברית בירושלים

יהודה לייב מאגנס | זליג ברודצקי | משה שוובה (בפועל) | בנימין מזר | יואל רקח (בפועל) | אליהו אילת | אברהם הרמן | דן פטינקין | אמנון פזי | יורם בן-פורת | חנוך גוטפרוינד | מנחם מגידור | מנחם בן-ששון