שיחת משתמש:התו השמיני/טיוטה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
בַּת נְעִימָה

בַּת נְעִימָה הִתְעוֹרְרִי, שׂוּבִי מִכָּל פִּנָּה,
עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבְּרִי, רַעְיָתִי עָדִינָה;
בְּתוֹף וּבְמָחוֹל בְּנֵבֶל וּבְכִנּוֹר, בְּגִילָה וּבְרִנָּה.

אוֹרִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ, וְהֵשִׁיב לָךְ אַהֲבָתֵךְ,
גִּילִי גִּילִי פִּרְחִי שִּירֵךְ, רַנְּנִי בִּישׁוּעָתֵךְ,
הִכָּנְסִי אֶל תּוֹךְ דְּבִירֵךְ, מְקוּטֶּרֶת מוֹר וּלְבוֹנָה;
בְּתוֹף וּבְמָחוֹל בְּנֵבֶל וּבְכִנּוֹר, בְּגִילָה וּבְרִנָּה.

שׁוּבִי אֶל מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ, שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים,
הַשְׁמִיעִי נְגִינוֹתַיִךְ, מִדְּבַשׁ הֵם מְתוּקִים,
הַלְלִי בְּאַרְמְנוֹתַיִךְ, לְאֵל שׁוֹכֵן מְעוֹנָה;
בְּתוֹף וּבְמָחוֹל, בְּנֵבֶל וּבְכִנּוֹר, בְּגִילָה וּבְרִנָּה.

רַעְיָתִי, בָּרָה כַּחַמָּה, אֲיוּמָּה כַּנִּגְדָּלוֹת,
גֹּאֲלֵךְ, תַּמָּה תְמִימָה, הָאֵל עוֹשֵׂה גְּדֹלוֹת,
בּוֹאִי בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה, הִתְעַלְּזִי בִּימֵי עֶדְנָה;
בְּתוֹף וּבְמָחוֹל בְּנֵבֶל וּבְכִנּוֹר, בְּגִילָה וּבְרִנָּה.

בַּת נְעִימָה הִתְעוֹרְרִי הוא פיוטו של הפייטן אשר שמעון מזרחי שרמז את שמו הראשון אשר באקרוסטיכון.

השיר "בת נעימה"[עריכת קוד מקור]

השיר מרמז על עם ישראל המבקשת בדמעתה בת המלך שהגיע זמנה ועיתה עת קיבוץ גלויות ובקשת המשורר לשמח את השכינה הקדושה ביחודא עם קודשא בריך הוא להתעלס עם אלוהיה באהבה ורוב חיבה שיפקוד הקב"ה ברחמיו המרובים את האיילה[1].

רשות והקדמה לשיר ולפיוט[עריכת קוד מקור]

הפייטן יוסף טייב הרכיב את השיר על מנגינה שונה לפי לחן תוניסאי מקורי לשיר "לאלהי לאללה" של הזמר אל-כחלאווי תונסי. הוא גם שינה חלק מהמילים כך שיתאימו ללחן התוניסאי והוסיף פתיחה בהתאם עם המילים בעברית שראשי תיבות של הרשות הוא שירה: יָפָה אַתְּ וּנְעִימָה דִּרְשִׁי יוֹצְרֵךְ, שׁוּבִי עוּרִי הָרִימִי קוֹלֵךְ, רַק לְרֹאשֵׁךְ זְכוּת הָעֲטָרָה, הִתְעוֹרְרִי לִפְנֵי יוֹצְרֵךְ. כיום הפייטנים והפייטניות נוהגים לשורר זאת בפתיחה טרם שוררם את השיר בת נעימה.

תפוצת השיר[עריכת קוד מקור]

השיר הובא בספר הפיוטים שחיברו אשר מזרחי הנקרא מעדני מלך והופץ לאחר פטירתו בשבת זכור, שבת שהוקדשה לאשר מזרחי במספר בתי כנסת בירושלים, בהשתתפות תלמידי חכמים ופייטנים בראשם הרב עובדיה יוסף בהיותו דיין בירושלים וחבר בית הדין הגדול מעט טרם היבחרו לרב הראשי בתל אביב-יפו, הרב דוד שלוש רבה של נתניה, הרב דוד גז, והרב הראשי לירושלים הרב אליהו פרדס. פיוטיו הרבים של אשר מזרחי כולל פיוט זה מושרים כיום בכל הקהילות הספרדיות והמזרחיות בארץ ישראל ומחוצה לה.

על הפייטן[עריכת קוד מקור]

אשר מזרחי, מחבר הפיוט

אשר שמעון מזרחי (המכונה "אשריקו") (נולד בירושלים שבין החומות בשנת תר"ן (1890) לאביו יצחק (ר' סחוקה - גדול בתורה), ולאמו וידה לבית אלחדיף מרודוס - נפטר ב-27 באוקטובר 1967) שהיה מוזיקאי, טנור, חזן, מלחין ומשורר עברי ציוני יהודי, גדול הפייטנים-חזנים של החזנות הספרדית-ירושלמית במאה ה-20, ו"המפורסם מבין כל המנגנים והפייטנים, גם בקרב היישוב הערבי"[2]. כתב והלחין כ-600 שירים[3], בהם מעל ל-200 פיוטים בעברית, כ-300 שירים בערבית, ומספר לא ידוע של שירים בלאדינו כמו "מיסגורה" ו"מרסיליה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ השכינה מכונית ונקראת בספרי הפיוט והקבלה "איילה" או "איילתא"
  2. ^ יעקב יהושע, ילדות בירושלים הישנה, עמ' 212
  3. ^ רוני איש-רן, אשריקו, באתר בית אבי חי
ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.