שיחת משתמש:ישראל קרמר/מרגיטה
הוספת נושאמראה
תגובה אחרונה: לפני שנה מאת 2A10:8009:8A81:0:FDCE:1770:5EB4:13AD בנושא היסטוריה של יהדות רומניה
ובאיזו שפה שמה מרגרטן? Harel • שיחה 20:18, 22 במרץ 2010 (IST)
- "מרגרטן" היא התעתיק העברי לשם ביידיש.
ישראל קרמר • שיחה • ט' בניסן ה'תש"ע • 13:06, 24 במרץ 2010 (IST)- ובכל זאת, הרי אנחנו קוראים לוורמייזא וורמס כשמה בפי תושביה כיום. מדוע נחרוג מכך כאן? Harel • שיחה 16:56, 24 במרץ 2010 (IST)
- ישראל, העיר קיימת היום במדינה ששפתה רומנית, לא יידיש, לכן התעתיק צריך להיות מהשם הרומני - Marghita ובעברית: מרגיטה. בברכה. ליש - שיחה 17:07, 24 במרץ 2010 (IST)
- הראל, את אותה עיר במדינה הרומנית, יהודים מכנים מרגרטן, ומפני שזה השם בפי היהודים, אז בויקיפדיה העברית שהיא בעברית, השפה של כלל העם היהודי, מן הראוי ללכת לפי התעתיק של השם בפי היהודים!
ישראל קרמר • שיחה • י"א בניסן ה'תש"ע • 19:45, 25 במרץ 2010 (IST)- נדמה לי שאתה מתכוון "בפי היהודים דוברי היידיש". אבל כאן לא הוויקיפדיה ביידיש. odedee • שיחה 19:52, 25 במרץ 2010 (IST)
- כאן גם לא ויקיפדיה ברומנית אלא בעברית, ותעתיק עברי מרומנית אינו עדיף על תעתיק עברי מיידיש ומפני שהיהודים דובריי היידיש קראו לה כך, לכן בויקפדיה העברית עדיף התעתיק של השם היהודי ביידיש מאשר התעתיק של השם הרומני.
ישראל קרמר • שיחה • י"א בניסן ה'תש"ע • 20:04, 25 במרץ 2010 (IST)- אתה טועה. ראה ויקיפדיה:תעתיק שמות זרים לעברית#עקרונות כלליים: "מטרת התעתיק היא בראש ובראשונה להציג את שמו של האדם או המקום בפני הקוראים בצורה קרובה ככל האפשר לאופן המשמש את תושבי המקום". odedee • שיחה 20:06, 25 במרץ 2010 (IST)
- וראו מיינץ לעומת מגנצא, וורמס לעומת ורמייזא לדוגמאות דומות. Harel • שיחה 19:05, 26 במרץ 2010 (IDT)
- ראו גם אורדאה ולא גרויסווארדיין... אם מדובר על עיר ברומניה, יש לכתוב את שמה ברומנית. נראה לי שנסטה מכלל זה (אם בכלל) כאשר מדובר על עיר ואם בישראל - עיר יהודית גדולה או חשובה מאוד בגולה, ששמה השתרש בעברית בכתיב שונה. מקרה כזה, אם אינני טועה, הוא המקרה של מזריטש. בעברית לא מקובלים לא השם האוקראיני ולא השם הפולני של העיר הנקראת אצלנו "מזריטש". אלדד • שיחה 00:25, 30 במרץ 2010 (IDT)
- השם היהודי שימש את תושבי המקום היהודים. גם היהודים שגרו במרגרטן היו תושבי המקום, והשם מרגרטן (ובכתיב ביידיש מארגארעטן) שימש את היהודים תושבי המקום!
ישראל קרמר • שיחה • ל' בניסן ה'תש"ע • 14:25, 14 באפריל 2010 (IDT)- המילה "היהודים" אינה מופיעה במדיניות. בהתחשב בכך שכיום אוכלוסיית העיר היהודית, אם יש כזו, נכללת כולה במסגרת 1% של "אחרים", לא זה יהיה שם הערך. odedee • שיחה 18:40, 14 באפריל 2010 (IDT)
- משתמש:ישראל קרמר, לאחר חודש שלם, הגיע הזמן שתקבל את קביעת הכלל פה ותעביר את הערך. {{בעבודה}} לא נועדה לשמר את דעתך בנושא כנגד כל השאר שכתבו פה. odedee • שיחה 16:19, 25 באפריל 2010 (IDT)
- לאור נסיון העבר עם המשתמש העברתי כבר עתה. אין שום סיבה לגרור כאן רגליים. מומלץ גם שקרמר יתמודד עם טענותיו של ליש במורד דף השיחה הזה. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:40, 25 באפריל 2010 (IDT)
- כפי שתוכל לראות התמודדתי עם טענותיו והגבתי עליהן היטב!
ישראל קרמר • שיחה • ט"ו באייר ה'תש"ע • 12:42, 29 באפריל 2010 (IDT)
- כפי שתוכל לראות התמודדתי עם טענותיו והגבתי עליהן היטב!
- לאור נסיון העבר עם המשתמש העברתי כבר עתה. אין שום סיבה לגרור כאן רגליים. מומלץ גם שקרמר יתמודד עם טענותיו של ליש במורד דף השיחה הזה. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:40, 25 באפריל 2010 (IDT)
- משתמש:ישראל קרמר, לאחר חודש שלם, הגיע הזמן שתקבל את קביעת הכלל פה ותעביר את הערך. {{בעבודה}} לא נועדה לשמר את דעתך בנושא כנגד כל השאר שכתבו פה. odedee • שיחה 16:19, 25 באפריל 2010 (IDT)
- המילה "היהודים" אינה מופיעה במדיניות. בהתחשב בכך שכיום אוכלוסיית העיר היהודית, אם יש כזו, נכללת כולה במסגרת 1% של "אחרים", לא זה יהיה שם הערך. odedee • שיחה 18:40, 14 באפריל 2010 (IDT)
- וראו מיינץ לעומת מגנצא, וורמס לעומת ורמייזא לדוגמאות דומות. Harel • שיחה 19:05, 26 במרץ 2010 (IDT)
- אתה טועה. ראה ויקיפדיה:תעתיק שמות זרים לעברית#עקרונות כלליים: "מטרת התעתיק היא בראש ובראשונה להציג את שמו של האדם או המקום בפני הקוראים בצורה קרובה ככל האפשר לאופן המשמש את תושבי המקום". odedee • שיחה 20:06, 25 במרץ 2010 (IST)
- כאן גם לא ויקיפדיה ברומנית אלא בעברית, ותעתיק עברי מרומנית אינו עדיף על תעתיק עברי מיידיש ומפני שהיהודים דובריי היידיש קראו לה כך, לכן בויקפדיה העברית עדיף התעתיק של השם היהודי ביידיש מאשר התעתיק של השם הרומני.
- נדמה לי שאתה מתכוון "בפי היהודים דוברי היידיש". אבל כאן לא הוויקיפדיה ביידיש. odedee • שיחה 19:52, 25 במרץ 2010 (IST)
- הראל, את אותה עיר במדינה הרומנית, יהודים מכנים מרגרטן, ומפני שזה השם בפי היהודים, אז בויקיפדיה העברית שהיא בעברית, השפה של כלל העם היהודי, מן הראוי ללכת לפי התעתיק של השם בפי היהודים!
- ישראל, העיר קיימת היום במדינה ששפתה רומנית, לא יידיש, לכן התעתיק צריך להיות מהשם הרומני - Marghita ובעברית: מרגיטה. בברכה. ליש - שיחה 17:07, 24 במרץ 2010 (IST)
- ובכל זאת, הרי אנחנו קוראים לוורמייזא וורמס כשמה בפי תושביה כיום. מדוע נחרוג מכך כאן? Harel • שיחה 16:56, 24 במרץ 2010 (IST)
היסטוריה של יהדות רומניה[עריכת קוד מקור]
הערך הזה גולש מעיסוק בעיר לעיסוק מרכזי בקהילה היהודית, אך לא מסתפק בה ומתחיל לעסוק בהיסטוריה של יהדות רומניה כולה והתהפוכות ההיסטוריות. מילא גלישה, אבל היא לא מבוססת על עובדות היסטוריות ותוך כדי כך נטענות טענות שגויות בעליל. השלטון ברומניה, לפני מלחמת העולם השנייה וגם במהלכה לא היה נאצי (נאציונל סוציאליסטי), הוא היה אנטישמי ויש גם המכנים אותו פשיסטי, אך יש על כך חילוקי דעות, אבל הוא לא היה נאצי. גם עובדות נוספות לא מדויקות - לא כל יהודי רומניה נדרשו להוכיח אזרחות רומנית שלושה דורות אחורה, אלא רק חלק מהם.
אני מציע לכותב הנכבד לתחום את עצמו לעיר ולקהילה המקומית ולא לגלוש להיסטוריה כללית, כי, כפי שראינו, לא בכך כוחו. בברכה. ליש - שיחה 18:48, 14 באפריל 2010 (IDT)
- כל מה שכתבתי הוא לפי הספר "ספר יזכור לקהילת מרגרטין והסביבה" המקושר לערך בקישורים החיצוניים, והנה הקישור הישיר לגרסה המקוונת שלו: [1].
הספר נכתב ע"י יוצאי העיר שמכירים היטב את תולדותיה בפרט ותולדות האזור ורומניה בכלל, והם מקורות אמינים מאוד.
וכן אי אפשר לדבר על תולדות מרגרטן בלי להתייחס לתולדות הונגריה בתקופה שהיא הייתה בשלטון הונגרי ותולדות רומניה מאז שמרגרטן בשלטון רומני (מאז מלחה"ע הראשונה למעט כשנתיים בשלטון הנאצי שבהן טרנסילבניה צורפה להונגריה).
ישראל קרמר • שיחה • ט"ו באייר ה'תש"ע • 12:12, 29 באפריל 2010 (IDT)- ישראל, אינני יודע מי כתב את ספר יזכור ומה השכלתו ומקורותיו - סביר להניח שמדובר ביהודי שומר מצוות ולא מעורב בחברה האזרחית, כי יש המון הכללות שגויות וגם תיאורים לא מדויקים בלשון המעטה. הספר יכול, בקושי, להיות מקור לתולדות הקהילה (באין מקור מהימן יותר) , אך בשום פנים ואופן לא לתולדות יהדות רומניה או לתולדות יהדות הונגריה. בברכה. ליש - שיחה 12:25, 29 באפריל 2010 (IDT)
- דווקא רבים מיהודי מרגרטן שומרי המצוות שלא היו מהקיצונים יותר היו מעורים בחברה האזרחית, מאז השפעת ההשכלה שגרמה ללא מעט חילון, אך השפיעה מבחינת עצם ההשכלה הכללית גם על אלו שנשארו שומרי מצוות.
ובכל מקרה א"א להתייחס לתולדות יישוב מסוים בהתעלם מתולדות האזור והמדינה! אשמח אם תתקן לאחר סיום הערך את הדברים הקשורים ליהתולדות הונגריה או רומניה באופן כללי, כמובן לפי מקורות אמינים בתחום.
ישראל קרמר • שיחה • ט"ו באייר ה'תש"ע • 12:52, 29 באפריל 2010 (IDT)- אשתדל לעזור כשתסיים. אני הייתי פותח ערך נפרד לקהילה היהודית, כי הערך הזה, העיקר בו צריך להיות על העיר. בברכה. ליש - שיחה 12:57, 29 באפריל 2010 (IDT)
- פתחתי כבר מזמן את הערך יהדות מרגיטה. * ישראל קרמר • שיחה • ז' באלול ה'תשע"א • 15:12, 6 בספטמבר 2011 (IDT)
- באיחור אופנתי של מעל 10 שנים, אציין לפרוטוקול ששמה של העיר בפי תושביה היהודים שאינם דוברי היידיש, שמספרם הלך וגבר במאות ה-19 וה-20 וקרוב לודאי שבסופה של הקהילה הם היו הרוב, לא היה מארגארטן. רובם היו דוברי הונגרית וקראו לה בשמה ההונגרי, שנשמע בתעתיק לעברית משהו כמו "מורגיטו" (שמעתי באוזניי מפי סבתי ואחיותיה, ילידות מרגיטה), ולכן אין העדפה ל"מארגארטן". Biegel - שיחה 00:06, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
- אך גם אין העדפה למורגיטו על מרגרטן 2A10:8009:8A81:0:FDCE:1770:5EB4:13AD 18:43, 14 ביולי 2022 (IDT)
- באיחור אופנתי של מעל 10 שנים, אציין לפרוטוקול ששמה של העיר בפי תושביה היהודים שאינם דוברי היידיש, שמספרם הלך וגבר במאות ה-19 וה-20 וקרוב לודאי שבסופה של הקהילה הם היו הרוב, לא היה מארגארטן. רובם היו דוברי הונגרית וקראו לה בשמה ההונגרי, שנשמע בתעתיק לעברית משהו כמו "מורגיטו" (שמעתי באוזניי מפי סבתי ואחיותיה, ילידות מרגיטה), ולכן אין העדפה ל"מארגארטן". Biegel - שיחה 00:06, 3 באוגוסט 2020 (IDT)
- פתחתי כבר מזמן את הערך יהדות מרגיטה. * ישראל קרמר • שיחה • ז' באלול ה'תשע"א • 15:12, 6 בספטמבר 2011 (IDT)
- אשתדל לעזור כשתסיים. אני הייתי פותח ערך נפרד לקהילה היהודית, כי הערך הזה, העיקר בו צריך להיות על העיר. בברכה. ליש - שיחה 12:57, 29 באפריל 2010 (IDT)
- דווקא רבים מיהודי מרגרטן שומרי המצוות שלא היו מהקיצונים יותר היו מעורים בחברה האזרחית, מאז השפעת ההשכלה שגרמה ללא מעט חילון, אך השפיעה מבחינת עצם ההשכלה הכללית גם על אלו שנשארו שומרי מצוות.
- ישראל, אינני יודע מי כתב את ספר יזכור ומה השכלתו ומקורותיו - סביר להניח שמדובר ביהודי שומר מצוות ולא מעורב בחברה האזרחית, כי יש המון הכללות שגויות וגם תיאורים לא מדויקים בלשון המעטה. הספר יכול, בקושי, להיות מקור לתולדות הקהילה (באין מקור מהימן יותר) , אך בשום פנים ואופן לא לתולדות יהדות רומניה או לתולדות יהדות הונגריה. בברכה. ליש - שיחה 12:25, 29 באפריל 2010 (IDT)