שיחת משתמש:רתוש
הוספת נושאתגובה אחרונה: לפני שנה מאת רתוש
שלום רתוש,
כפי ששמת לב, עריכה שביצעת בדף "דברים" בוטלה על ידי אחד המשתמשים באתר. למרות זאת, חזרת וביצעת אותה עריכה פעם נוספת.
חזרה על עריכות שבוטלו עם נימוק לביטול, ללא דיון בדף שיחה, איננה מקובלת ואסורה בוויקיפדיה.
לחצו כדי להקטין חזרה
 |
אז, מה מותר ורצוי לעשות? הנה הסבר קצר: (בתמונה: ההתנהלות האידיאלית)
- אם לדעתך ישנה טעות בערך או שהעריכה שביצעת הייתה נאותה, ניתן לנמק זאת בדף השיחה של הערך. לקבלת חוות דעת נוספות, תוכלו לתייג בעלי ידע או להפנות לדיון מלוח המודעות.
- אם לא ניתן להגיע להסכמה באמצעות הדיון, ניתן להפעיל את ההליכים המקובלים לפתרון מלחמת עריכה.
- אם ערך שכתבת נמחק ולדעתך יש לו מקום בוויקיפדיה, ניתן לברר זאת עם מפעיל/ת המערכת שמחק/ה אותו. אם לדעתך התשובה לא מספקת, ניתן לפנות מחדש לדף הבקשות ממפעילים, ובמידת הצורך אף לערער בוויקיפדיה:בירורים.
לתשומת לבך: עריכות חוזרות ונשנות של עריכות ששוחזרו, ללא דיון, עשויות להוביל לחסימה.
תודה, ובתקווה שיושגו הסכמות רחבות,
מעבר להודעה האוטומטית, אציין כי בפסקה שהוספתי היו כמה בעיות מהותיות. העיקרית שבהן היא שלא ציינת אף מקור לדבריך. גם ציון הבדלי ניסוח בעשרת הדברות כהבדלים מהותיים הוא משונה, כמו גם חוסר האבחנה בין טומאה וטהרה לאיסורי האכילה. גם הגמ' שציטטת ממגילה אינה אומרת מה שבקשת לטעון בשמה. בן עדריאל • שיחה • כ"ד בסיוון ה'תשפ"ב 23:31, 22 ביוני 2022 (IDT)
- שלום וברכה
- בכל ההפניות, ציינתי בסוגריים את המקור, ללא ציטוט. אני מבין שאם אני לא מצטט עלי להפנות למקור בהערת שוליים. אני צודק? אודה לך אם תתייחס... מכל מקום, כל הדברים שכתבתי מבוססים על הפסוקים במקרא! ולעצם העניין... לגבי שינויים מהותיים בעשרת הדברות: ההבדלים בין עשרת הדברות של ספר שמות לבין עשרת הדברות של ספר דברים מהותיים בהחלט! לגבי שמירת השבת: בספר שמות (כ, 910-11) נאמר - "ויום השביעי שבת ליהוה אלוהיך, לא תעשה כל מלאכה...כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ,...וינח ביום השביעי..". אם כן, הסיבה לשמירת השבת היא - יהוה נח לאחר הבריאה. לעומת זאת, בספר דברים אין שום זכר למנוחת יהוה ביום השבת. נאמר שם (דברים ה, 14-15) - " ויום השביעי שבת ליהוה אלוהיך, לא תעשה כל מלאכה...למען ינוח "למען ינוח עבדך ואמתך כמוך. וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים..". דהיינו, כפי שאתם פיללתם למנוחה בעת שהייתם עבדים, כך גם אתם מחויבים לתת לבהמות ולעבדים מנוחה. לגבי הציווי - "לא תחמוד" - כל אדם, שלהט התפיסה האורתודוקסית לא סימא את עיניו, מבחין בעובדה שבעיני מחבר ספר דברים לא היה נאה שהאישה מוזכרת יחד עם עבדים ובהמות. להזכירך - בספר שמות (כ, 17) נאמר: "...לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך". בספר דברים נאמר - ולא תחמוד אשת רעך, ולא תתאווה בית רעך שורו וחמורו וכל אשר לרעך". אתה באמת לא מבחין בהפרדה שעשה מחבר ספר דברים בין האישה לבין שאר רכושו של הגבר?
- לגבי ההערה - "חוסר האבחנה בין טומאה וטהרה לאיסורי אכילה": ההערה הזו נכונה, אבל אין בה ולא מאומה עם משמעות תוכן הדברים שכתבתי. יש מספר גדול מאוד של הבדלים בין פרשת בעלי החיים האסורים באכילה של ספר ויקרא (י"א) לבין פרשת בעלי החיים האסורים באכילה של ספר דברים (י"ד). תפתח את הספר ותקרא! מה שציינתי הוא רק הבדל אחד, מיני רבים, שהוא בהחלט מהותי - מהותי ביותר. בספר ויקרא (שם, 29-31) נאמר - " וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ. החולד והעכבר והצב למינהו. והאנקה והכוח והלטאה והחומט והתנשמת. אלא הטמאים לכם בכל השרץ, כל הנוגע בהם במותם יטמא עד הערב". האם לא ברור כי לפי מקור זה אסור לאכול אותם? ואם לא, אז נא פרסם בבקשה הלכה שמותר לאכול אותם...ולעצם העניין, בספר דברים (י"ד), למעט את התנשמת, לא מוזכרים כלל בעלי החיים הללו. יתרה מכך, נאמר שם (19) נאמר - "וכל שרץ העוף טמא הוא לכם, לא יאכלו". ומתוך לאו אתה שומע הן - שרצים שאינם מעופפים מותרים באכילה. ולמענך, אוסיף עוד הבדל: בספר ויקרא (שם, 42) נאמר- "כל הולך על גחון (נחשים) וכל הולך על ארבע, עד כל מרבה רגליים לכל השרץ השורץ על הארץ לא תאכלום...". מכאן כי לפי גירסה זו נאסרו הנחשים הנדלים והחרקים בעלי ארבע הרגליים באכילה. לעומת זאת בספר דברים אין כל התייחסות לבעלי חיים אלה! תפתח את הספר ותקרא בבקשה בעיון... משום מה פסחת על ההפניה שלי לפרשן אבן עזרא אשר רמז (רמז עבה) כי לא רק את ספר דברים לא כתב משה, אלא גם פסוקים אחרים בתורה נכתבו ע"י אישים שחיו בתקופה מאוחרת יותר. ראה שם - "והכנעני והפריזי אז יושב בארץ", אז ולא כעת, והמבין יבין.. לגבי דברי התלמוד: בגמרא (מסכת מגילה לא ע"ב) נאמר- "אמר אביי... הללו (הקללות שבספר ויקרא כ"ו) בלשון רבים אמורות ומשה מפי הגבורה אמרן, והללו (הקללות שבספר דברים כ"ח) בלשון יחיד אמורות ומשה מפי עצמו אמרן".
- ובאופן אישי, ומבלי קשר לתוכן שכתבתי - הידעת? בספר במדבר (כ"ז, 12) - "...עלה אל הר העברים, וראה את הארץ אשר נתתי (לשון עבר) לבני ישראל..". נתתי? לו הדברים דווחו בזמן אמת היה צריך להיות כתוב אתן, שהרי משה לא נכנס לארץ ישראל.. באותו הספר (כ"א) מסופר, כי בעוד משה חי, בני ישראל נלחמו במלך ערד "יושב הנגב" וניצחו אותו. והנה, בספר דברים (ל"ד) מסופר כי לפני מותו עלה משה אל הר נבו וראה משם את כל הארץ המובטחת - כולל ארץ הנגב. מיד אחר כך אמר לו יהוה (4-5) - "...הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבור". אז, משה נכנס לחבל הנגב או לא? אני מקווה שאתה מבחין בסתירה הצורמת..
- הערה/ הארה כללית: בעבר הרחוק, לפחות שש פעמים ניסיתי להוסיף מידע בערכים העוסקים ביהדות, ובחמש מתוכן התוספות נמחקו. שימו לב - "עדריאל" העיר לי על חוסר דיוקים, ובתגובה ציטטתי מהכתובים - ככתבם וכלשונם.. והמבין יבין (אני בוגר ישיבות חרדיות וציוניות גם יחד).. את המידע שנמחק אנסה להוסיף בדיוק לפי הכללים. אני תקווה עמוקה שוויקיפדיה היא באמת אנציקלופדיה מדעית (או לפחות משתדלת להיות כך), ובמידה והדברים עומדים בכללים הבסיסיים (מן הסתם לא תמיד על דעת היהודים האורתודוקסים) הם יזכו לפרסום.. רתוש - שיחה 02:28, 23 ביוני 2022 (IDT)