שיחת משתמש:Had enough

תסמונת הניכור ההורי

ראה חסימה קצרה זו כאזהרה. --‏Yoavd‏ • שיחה 16:12, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

לפי מס' דקות נחסמתי באופן מזעזע ושרלטני ע"י משתמש בשם YOAVD התחלתי לערוך את הערך "ניכור הורי". העריכה בוצעה על סמך שלל תארי האקדמיים, שהנחילו לי די ידע וסמכות על מנת לערוך את הערך, הכתוב כרגע באופן שטחי ורשלני וחוטא לאמת האקדמית. בבואי להוסיף מראי מקום, שיתנו ביסוס מדעי לכל השינויים שביצעתי, גיליתי לתדהמתי, שתוך כדי העריכה נחסמתי. זאת ע"י משתמש שניכר שאין לו השכלה אקדמית רלוונטית, וחסם אותי בנימוק הנלעג וה"מעמיק" שדברי הנם "שטויות". אח, לו רק היית סטודנט שלי אדוני, הייתי יודע ש"שטויות" אינן נימוק הולם.... אין לי ספק שהמשתמש לא קרא ולא מאמר אחד בנושא, אך הוא מעז להכתיר את דברי כשטויות. לו היו הסטודנטים שלי שמועים זאת, היו נשנקים :) יש לציין, שביקשתי לבצע התיקונים על סמך עבודה אקדמית מקיפה שביצעתי בנושא ולאחר קריאת כשמונים מאמרים. מעניין כמה מאמרים מר YOAVD קרא אי פעם במדעי החברה בכלל, בנושא הורות בפרט ובנושא "ניכור הורי" במיוחד. ביקשתי להביע את עמדתו של מורי ורבי הפסיכלולג הבכיר ד"ר נוי ז"ל ושל מאות חוקרים בעולם, לפיה ההכרה בתיאוריית הניכור ההורי הנה זילות של מדע הפסיכולוגיה. גישה זו כלפי התיאוריה הנה הרווחת כיום בעולם. להלן מספר מראי מקום. מי מדבר שטויות עכשיו, מר YOAVR וחסימתו האלימה????!!!! אין ספק שהוכחת את הטענה הרווחת באקדמיה שלגבי הויקיפדיה ודומיה- כשכל הדיוט מקבל כח, האדם המשכיל נאלץ לידום ולסור הצידה מפני בריונים שהכתירו עצמם לבני סמכה ובעלי השכלה. כמה נלעג ועגום... ניתן לצפות, שהמשתמש, שלפי הדף בו הוא מעיד על עצמו, הנו נטול השכלה אקדמית במדעי החברה, והדיוט גמור בנושא עליו כתבתי, יתנצל בפני, כנהוג בין בני תרבות, ויחסם על ידי האתר מביצוע פעולות אלימות בתחומים בהם אינו מבין דבר וחצי דבר. אין ספק שהתנהגותו היא בזיון של ממש ואשמח להביאה כדוגמא להפקרות השוררת ברשת. כעת ראיתי, שאותה משתמש עז מצח ונטול השכלה רלוונטית, ערך גם את הערך "כלא מעשיהו". ודאי לא תתפלאו שגם במקרה זה, העריכה שביצע הנה שגיאה של ממש. בעברי יצא לי לעבוד בכלא ולייעץ לסגל המנהל שלו. לא יאמן כמה נלוז וחסר רצינות האתר הזה ולאיזו תהודה הוא זוכה. אשמח להביא מקרה זה כדוגמא באקדמיה, לשטחיות הבלתי נתפסית של ה"אנציקלופדיה" הזו ולרמה הירודה של "העורכים" ובעלי השררה בה. בור כי ימלוך....

נוי , ש. (2002). זהירות! הפדופיליה מקבלת חסות בבית המשפט: גישת "הניכור ההורי"

Bond, R. (2008). The Lingering Debate Over the Parental Alienation Syndrome Phenomenon. . Journal of Child Custody 4 (1): 37–54. Bruch, C.S. (2001). Parental Alienation Syndrome and Parental Alienation: Getting It Wrong in Child Custody Cases . Family Law Quarterly, 35 (527): 527–552.

Carpenter, M. & Kopas, G. (1998, June 1). Casualties of a Custody War: The Courtroom as a Battleground, Pittsburgh Post Gazette. Dallam, S.J. (1988). The evidence for parental alienation syndrome: An examination of Gardner's theories and opinions. Treating Abuse Today, 8(2): 25-34. Dallam, S. J. (1999). The Parental Alienation Syndrome: Is It Scientific? In E. St. Charles & L. Crook (Eds.), Expose: The failure of family courts to protect children from abuse in custody disputes. Los Gatos , CA : Our Children Our Children Charitable Foundation. Dawson, J. (2011). Parental alienation and domestic violence. HUFFPOST . Retrieved September 3, 2017, From http://www.huffingtonpost.com/joan-dawson/parental-alienation-and-d_b_811738.html

Dunne, J., Hedrick, M. (1994). The Parental Alienation Syndrome: An Analysis of Sixteen Selected Cases. Journal of Divorce and Remarriage. 21(3/4):21-38.

Faller, K. C. (1991). Possible explanations for child sexual abuse allegations in divorce. American Journal of Orthopsychiatry, 61(1), 86-91. Faller, K.C. (1998). The parental alienation syndrome: What is it and what data support it? Child Maltreatment 2(3): 100-115.

Garber, B. D. (1996). Alternatives to parental alienation: Acknowledging the broader scope of children's emotional difficulties during parental separation and divorce, New Hampshire Bar Journal, 37(10): at 51-54 Gardner, R. A. (1993). Revising the Child Abuse Prevention and Treatment Act: Our best hope for dealing with sex-abuse hysteria in the United States. Issues in Child Abuse Accusations, 5 (1), 25-27 Houchin T., Ranseen J., Hash P., Bartnicki D. (2012). The parental alienation debate belongs in the courtroom, not in DSM-5. JAm Acad Psychiatry Law 40:127–31

Kelly, J.B., Johnston, J.R. (2001). The alienated child: A reformulation of Parental Alienation Syndrome. Family Court Review, 39(3), 249–266.

Meier, J. S. (2009). A historical perspective on parental alienation syndrome and parental alienation. Journal of Child Custody, 6, 232–257.

Neustein, A., Lesher, M. (2005). From Madness to Mutiny: Why Mothers are Running From the Family Courts—And What Can Be Done About It. Boston: Northeastern University Press.

Poliacoff, Jerome H., Greene, Cynthia L., & Smith, L., (1999). Parental alienation syndrome: Frye v Gardner in the family courts. Florida Bar, Family Law Commentator 24 (4): 19-20, 30-33.

Talan, J. (2003). In Death, Can He Survive? Newsday (New York) July l, 2003 Tuesday

Wood, C.L. (1994). The Parental Alienation Syndrome: A Dangerous Aura of Reliability, Loyola of Los Angeles Law Review, 29:1367-1415

תסמונת הניכור ההורי

כפי ששמת לב, יש באפשרותך לערוך כמעט כל דף באתר. עם זאת, ישנן עריכות שאינן מקובלות בוויקיפדיה ונחשבות להשחתה, וכך גם העריכה שביצעת בדף "תסמונת הניכור ההורי". הדף שערכת שוחזר למצבו הקודם ושום נזק לא נגרם, אך השחתה חוזרת ונשנית של דפים תוביל לחסימתך.

• אם ברצונך לבצע ניסויי עריכה, ניתן לעשותם בארגז החול של ויקיפדיה.
• אם חיפשת ערך ולא מצאת, באפשרותך להוסיף בקשה לכתיבתו בדף ויקיפדיה:בקשת ערך, שם יש הסבר כיצד לעשות זאת או ליצור אותו.
• אם לדעתך ישנה טעות בערך והעריכה שביצעת הייתה נאותה, ניתן לנמק את העריכה בדף השיחה של הערך.
  גילגמש • שיחה 20:15, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

חסימה חוזרת ונשנית שלי, ע"י אנשים שניכר שאינם מבינים בנושא דבר וחצי דבר, תביא בשמחה למכתב מעורכת דיני, שכבר עודכנה בהתנהלותכם הנלוזה. אשמח לפרטים של עורכי דינכם.

נחסמת

נחסמת בהתאם לנהלי ויקיפדיה (ויקיפדיה:טיפול באיומים משפטיים). מטרת ויקיפדיה הינה ליצור אנציקלופדיה חופשית ושיתופית. יתכן ואתה צודק אך איומי תביעות ופניות מעורכי דין אינם הדרך. בברכה, בר הראל • שיחה 20:27, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

לגבי פתרון הבעיות בערך, אתה מוזמן להגיב כאן, על פי ויקיפדיה:כללי התנהגות בין חברי הקהילה‎‎ כמובן ולאט לאט נרחיב ונהפוך את ויקיפדיה למדוייקת יותר. לפנות למשתמשים בצורה בוטה ופוגענית בתקצירי שיחה לא מוציא אף צד באור חיובי. בר הראל • שיחה 20:47, 16 בספטמבר 2017 (IDT)