שיטת המשוכות
 שיטת המשוכות
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | קטניתאים |
| משפחה: | קטניות |
| תת־משפחה: | מימוסיים |
| סוג: | שיטה |
| מין: | שיטת המשוכות |
| שם מדעי | |
 .Vachellia farnesiana (L.) Wight & ArnWight & וולקר-ארנוט, 1834 | |
שִׁטַּת הַמְּשׂוּכוֹת (שם מדעי: .Vachellia farnesiana (L.) Wight & Arn, שם נרדף: .Acacia farnesiana Willd) היא עץ קטן ירוק-עד קוצני הנמנה עם משפחת הקטניות[2][3]. מין זה בעל עלים מנוצים פעמיים, תפרחותיו צהובים ופרותיו תרמילים גליליים. מולדתו באזורים טרופיים ו, מצרים סודן, חצי האי-ערב וארץ ישראל. סובטרופיים של אמריקה וטיפוס תפוצתו העיקרי הוא טרופי יובשני. הוא אוזרח ותורבת במדינות רבות בצרפת, ספרד ואיטליה, ומצפון אפריקה בואכה למזרח התיכון ועד הודו ועד מרכז אפריקה. בארץ ישראל הוא אוזרח בראשית המאה הקודמת ושמש כעץ גדרות לפרדסים ביישוב העברי וכתחליף לשיח הצבר ששמש את היישוב הערבי[4]. פרחיו של מין זה משמשים להפקת שמן אתרי לתעשיית תמרוקים כפי שנעשה בצרפת ובצפון אפריקה.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עץ קטן או שיח ענף, סבוך, שגובהו 1.5 עד 3 מ'.
הגזע והענפים אינם ירוקים, אלא חומים-אפורים. הענפים צומחים בזיגזג.
הלוואים קיימים והם ערוכים בזוגות בבסיס העלה, אורכם עד 3 ס"מ.
הפטוטרת אורכה נע בין 0.2 ס"מ ל-1.4 ס"מ.
העלים מסורגים, מורכבים, מנוצים פעמיים, אורכם עד 6.5 ס"מ ובעלי 3 עד7 זוגות סעיפי עלים נגדיים. לכל סעיף 10 עד 25 זוגות עלעלים נגדיים קירחים, דמוי סרגל שאורכם 0.2 עד 0.4 ס"מ[5]. ציר העלים ארוך ואינו קוצני.
התפרחות הן קרקפות כדוריות, גדולות, ריחניות מאוד וערוכות בקבוצות של 2 או 3 בחיקי ענפים בוגרים, צבען צהוב עז. עוקצי התפרחות שעירים ואורכם 1.2 עד 1.8 ס"מ[5].
הפרחים דו-מיניים, נכונים (2 עד 5 מ"מ), זעירים מאוד, מרובים ומקובצים בצפיפות בקרקפות כדוריות[6]. עטיף הפרח כפול ואבקניו מאוחים לחוד מתחת לשחלה עילית.
הגביע דמוי פעמון, מספר עליו 5.
עלי הכותרת 5, מפורדים זה מזה בבסיסיהם.
אבקנים 10, כפליים ממספר עלי הכותרת, מפורדים ומאוחים לפחות בבסיסם, והם ארוכים בהרבה מעלי עטיף[7]. גרגרי האבקה דבוקים על פי רוב בקבוצות.
השחלה עילית בת עלה שחלה אחד. השליה, נושאת הביציות, עוברת לאורך תפר הבטן של השחלה שהוא קו החיבור של שולי עלה השחלה.
הפרי תרמיל מאורך, גלילי, ישר לעיתים עקום, מעוצה, ומלא לכה דביקה, אורכו 3 עד 7 ס"מ ולא יותר מ-10 ס"מ, צבעו ירוק שמשתנה עם בשלותו לחום כהה[5]. על פי רוב הוא נושר סגור למרגלות העץ בעודו סגור, לעיתים רחוקות הוא נפתח בשתי קשוות בעודו על העץ.
הזרעים חומים חלקים, אורכם כ-7 מ"מ.
בית גידול ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל שיטת המשוכות מוגבלת לאזורים מופרעים ושולי אזורים חקלאיים, במרבית חבלי הארץ למעט האזור המדברי עד רום של 1,300 מ'. היא צמח אור מלא, עמיד בקרה, בשרב ובשריפות, רגיש לגיר ולמליחות. גדל בקרקעות שונים ובכל אזורי הארץ, אם כי היא מצליחה מאוד בגידול על קרקעות חרסיתיות עמוקות ועשירות. הסימביוזה שלה עם חיידקים קושרי חנקן מקבוצת הריזוביום, דבר שמסייע לה להתבסס בקרקעות עניות[8].
הריבוי באמצעות זרעים באביב.
טקסונומיה ושמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסוג שיטה (.Acacia L) בכלל והמין שיטת המשוכות בפרט עברו תהפוכות בטקסונומיה (סיווג לפי מאפיינים). הסוג שיטה ששויך בעבר למשפחת השיטיים, המימוזיים (Mimosacea) הועבר למשפחת הקטניות, והוא עצמו פוצל ל-5 סוגים שונים. ואז שיטת המשוכות שויכה לסוג Vachellia המונה צמחים קוצניים.
פירוש המילה משוכה היא גדר, גבול, תחום.
השם "שיטת המשוכות" ניתן למין זה במילון "ילקוט הצמחים" (הערה 680) משנת 1930 ואושרר במילון צמחי ארץ ישראל 2003[9]. השמות "שיטה" ו"תורנית" ניתנו לסוג כולו (Acacia) לפי הכתוב תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ג. השם "שיטה" נקבע במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף 3[10].
שיטת המשוכות כחליל הרימון ואחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כחליל הרימון (Deudorix livia) שייך לפרפרי היום ותפוצתו באזורים טרופיים וסובטרופיים של אפריקה. באזור הים-תיכוני הוא נפוץ מיולי עד דצמבר ובעמק הירדן ממאי עד דצמבר. הוא מקים 6 עד 8 דורות בשנה, תלוי אזור. ביצים עגולות, שטוחות בבסיסן, ירקרקות, ופניהם מרושתות. הן מוטלות בדרך כלל אחת-אחת, לעיתים יותר מאחת, על קליפת התרמילים הירוקים וסביב העוקץ. הזחל חודר לתוך התרמילים וניזון מן הזרעים[11]. אם תוכן התרמיל אינו מספיק להתפתחותו המלאה, הוא עובר לתרמיל אחר, מכרסם את דרכו פנימה וממשיך באכילה. התפתחות הזחל אורכת כשלושה שבועות ואז הוא נוטש את התרמיל והתגלמותו נעשית בין הענפים או בפסולת העלים שעל הקרקע או בתוך התרמיל. גולם הכחליל הוא גולם חנוט מטיפוס גולם חגורה (הגולם נאחז למצע בחגורת קורי משי)[12].
כחליל הרימון אינו בלעדי לשיטת המשוכות. נמצאו זחלים של פרפראים אחרים שנברו בזרעים ונמצאו זרעים הנגועים בחיפושיות נוברות ממשפחת הזרעוניתיים[12].
תמונות להמחשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
זוג קוצים ופטוטרת שעירה -
גזע עם קוצים -
עלים במפרק -
שני תרמילים בשלים -
עלה רענן מנוצה פעמיים -
פריחה של שיטת המשוכות בקריית שמונה -
עלה מבוגר מנוצה פעמיים -
צופן בציר העלה מתחת לסעיף התחתון -
תרמיל פתוח וזרעים -
שני תרמילים האחד פתוח והשני סגור
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שיטת המשוכות, באתר ITIS (באנגלית)
- שיטת המשוכות, באתר NCBI (באנגלית)
- שיטת המשוכות, באתר צמח השדה
- שיטת המשוכות, באתר Tropicos (באנגלית)
- שיטת המשוכות, באתר GBIF (באנגלית)
- שיטת המשוכות, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שיטת המשוכות באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ .Vachellia farnesiana (L.) Wight & Arn, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 9-2023
- ^ .Vachellia farnesiana (L.) Wight & Arn, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 6-2023
- ^ אלישע פורת, שִׂיכִּים וּמְשׂוּכוֹת, חדשות בן עזר - מכתב עיתי לֵילִי חינם מאת סופר נידח, 17-12-2007
- ^ 1 2 3 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 180
- ^ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 217
- ^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998
- ^ עמרם אשל, שיטת המשוכות, באתר צמח השדה, 9-2023
- ^ מילון ילקוט הצמחים, באתר האקדמיה ללשון העברית, 1930
- ^ צמחי ארץ ישראל (תש"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית, 1946
- ^ יצחק איזנשטיין, יהושע קוגלר (ע), החי והצומח של ארץ ישראל, רמת גן,, כרך 3, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1989, עמ' 287
- ^ 1 2 כחליל הרימון ושיטת המשוכות, באתר עולם קטן בגדול, 11-10-2014