שיטת ספירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שיטת ספירה היא שיטה להצגתם של מספרים באמצעות קבוצה נתונה של סימנים, הקרויים ספרות. שיטת הספירה המקובלת ביותר בימינו היא השיטה העשרונית המשתמשת בספרות הודיות-ערביות, אך בעבר היו מקובלות שיטות ספירה אחרות. מחשבים משתמשים בשיטת ספירה בינארית, המתאימה יותר למערכות האלקטרוניות שלהם.

המספר המוכר לנו 12, למשל, מוצג בספרות רומיות כ-XII, בספרות עבריות בתור י"ב, בספרות בינאריות הוא 1100, ובספרות הקסדצימליות הוא C. צורות ההצגה השונות אינן משנות את מהותו של המספר, ומבחינה מתמטית אין משמעות לבחירת הסימון.

השיטות המודרניות משתמשות במספר קטן מאד של ספרות, אולי בתוספת מעט סימנים נוספים, על מנת להציג תחום רחב מאד של מספרים. עיקרן בהצגה שבה למיקום היחסי של כל ספרה במספר יש חשיבות לקביעת הערך המוצג. בחלק מהשיטות הקדומות יותר יש ערבוב, או אף חוסר שימוש, במיקום של הספרה כדי לקבוע את ערכו של המספר. יתרונן של השיטות המודרניות הוא בתמציתיות, באחידות, וביכולת ההרחבה בהן ניתן להציג את המספרים. אך שיטת מיקום כזו דורשת לימוד, כי היא פחות טבעית. שיטת המיקום היא יתרונה העיקרי של מערכת ספרות הודיות-ערביות על מערכות אחרות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

P mathematics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מתמטיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
ספרות

ספרות הודיות-ערביותספרות ערביותספרות ארמניותספרות בבליותספרות ברהאמיניותספרות אטרוסקיותספרות עבריותספרות חמרספרות יווניותספרות אטיקותספרות יפניותספרות מאיהספרות מצריותספרות סיניותספרות סוג'ואוספרות קוריאניותספרות קיריליותספרות רומיות

בסיסי ספירה

בסיס אונריבסיס בינאריבסיס אוקטליהשיטה העשרוניתבסיס דואודצימליבסיס הקסדצימליבסיס ויגסימליבסיס סקסגסימלי