שיר אל-על

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שיר אֶל-עָל

שָׂא אֶל-עָל מֶבַּט עֵינַיִ,
וּמִצֶּבַע הַשָּׁמַיִם
דַּרכְּךָ תִּלמָד.

כַּגָּלוּת שָׁחוֹר הַלַּיִל –
עֵת הֲרַת כָּל-עֹז, כָּל-חַיִל
שֶׁמָּחָר יוּלָד.

אַך תַּלבִּין פְּאַת רָקִיעַ –
קוּם לָרִיב, יָהִיר, מֵרִיעַ,
צֵא וּלחוֹם וּסלוֹל;

עַד יָרֹנּוּ הַשָּׁמַיִם:
"צֹהַר, צֹהַר, צָהֳרַיִם,
הוֹד כֻּלוֹ תָכֹל!"

פַּס שָׁחוֹר,
פַּס צָחוֹר,
פַּס כָּחוֹל כִּתכֵלֶת-אוֹר:

עֹז חַיָּל,
נֵס עָמָל,
יַגבִּיהוּנוּ עַד אֶל-עָל.

שיר אֶל-עָל הוא שיר מאת המנהיג הציוני זאב ז'בוטינסקי, שנכתב בשנת תרצ"ה.[1] לימים הולחן על ידי המלחין והזמר חנן יובל.[2]

תכנים ואמירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב"שיר אל-על" הובאו סדרת כללים, צווים והנחיות פעולה וחיים, מעין קודקס אתי בלשון פואטית, הנדרש מהלוחם העברי, ובכלל זה חניך תנועת הנוער בית"ר, שז'בוטינסקי עמד בראשה. ההנחיות כוללות הסתכלות על הנשגב והנעלה („שָׂא אֶל-עָל מֶבַּט עֵינַיִ”) כאמת מידה לניהול החיים ונכונות למאבק תקיף ומתמיד על שיכלול החיים הציבוריים והפרטיים, אשר יביא למימושם. מצבי החיים של הכלל והפרט נדמים בשיר לחלקי היממה ומובאים כסדרו של יום: אישון „הַלַּיִל”, שחר וצהריים; אליו מצורף מנעד צבעים, כמו בשירו "שיר הדגל" שבו הוצגה קשת הצבעים הנראים בעין האדם; אולם אל "שיר אל-על" נלקחו צבעי השמים, הטלית והדגל העברי, והם: תכלת, כחול, שחור, צחור (כמו לבן) ולבן.

השיר המחורז הכולל שישה בתים, הוא אחד משמונת שיריו הציוניים פוליטיים של ז'בוטינסקי; על פי פרופ' דן מירון רב "המשקע שהותירו בתודעה הספרותית והציבורית ואפילו בזיכרון הלשוני העברי כשלעצמו. המטבעות הלשוניות שטבע בהן המשורר נעשו ל"חלק מהמטווה הקיים והעומד בשיח הציבורי העברי במשך שבעים שנה"; בשמונת שירים אלו "מצא הז'אנר של ההמנון הציבורי, ... את גיבושו המודרני השלם, ה'קלסי', הראשון"; ז'בוטינסקי הטביע בהם "מוזיקליות", "בהירנות" במבע, ושימוש ב"מילון' הכלל יישובי, ובכלל זה של "השמאל הציוני".[3] השיר נכתב בהברה ספרדית (בשונה למשל מרוב שירתו של ביאליק), מתוך אמונתו בהתאמתה ובעתידה בספרות העברית המתחדשת.[4]

ככל שיריו ותרגומיו של ז'בוטינסקי, השיר היה ועודנו אהוד בקרב אנשי התנועה הרוויזיוניסטית וחניכי תנועת בית"ר, ונהוג לקרוא או לשיר אותו בכינוסים, בטקסים, באזכרות ובהתקהלויות חגיגיות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דן מירון (הקדמה), יוסף קיסטר (מבוא), אילן מצל בגיא, זאב ז'בוטינסקי ושירתו, תל אביב: הוצאת המסדר על־שם זאב ז'בוטינסקי, תשס"ו-2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה שטיינר, התחיה הלאומית בספרותנו: מבחר מאמרים, תל אביב: צ'ריקובר, 1982, עמ' 139.
  2. ^ שיר אל-על, באתר shironet.
  3. ^ דן מירון, אילן מצל בגיא, עמ' 111.
  4. ^ דן מירון, אילן מצל בגיא, עמ' 59.