שי מאיר
 | |
| שי מאיר (מימין) עם משה דיין בעת הכנת פסל השעווה של דיין. משמאל הפסלת. | |
| לידה | תל אביב, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה |
הגימנסיה העברית "הרצליה" |
  | |
שי (שלום יעקב) מאיר (נולד ב-24 ביולי 1943) הוא איש עסקים ישראלי, מייסד מוזיאון השעווה הישראלי ומאירלנד, והמנהל של כלבו שלום שפעל במגדל שלום בתל אביב מ-1965 ועד 1989.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שי מאיר נולד בשם שלום יעקב מאיר בתל אביב, בנם של רבקה ומרדכי (מוטקה) מאיר. קרוי על שם שני סביו, שלום מאיר ויעקב פרלשטיין. את שנות ילדותו העביר בבית משפחת מאיר בבת ים, שהיווה מוקד עלייה לרגל לראשי המשק, פוליטיקאים בכירים ואנשי החברה הגבוהה בישראל של אמצע המאה ה-20.
סיים את חוק לימודיו במגמה הריאלית בגימנסיה הרצליה. מושפע מאורח חייו וההיסטוריה הספורטיבית של אביו, מרדכי מאיר, ניסה שי מאיר את כוחו כספורטאי. הוא החל לשחק טניס בגיל 10, אז קנה לו אביו את ה"רקטות" (מחבטים) הראשונות, במועדון הטניס של "מלון רמת אביב". באותה עת פעלו בישראל מועדוני טניס ספורים: "מכבי תל אביב", המועדון של "מיקלוש" ממנו צמחה "הפועל תל אביב" ו"מכבי צפון". הוא שיחק במועדון כ־12 שנים. בשנת 1963 הוביל את המועדון יחד עם הטניסאים ירדן פרגמן, אמנון אריאלי ואחרים לליגה הלאומית. הוא השתתף בטורניר הזוגות הראשון של אבות ובנים בשנת 1954 והיה צעיר המתמודדים. בשנות ה-80, כשניהל את כלבו שלום, פרס את חסותו על טורניר זה וארגן 13 טורנירים כאלה, שמהם יצאו המנצחים לאליפות העולם בתחום זה.
מאיר היה גם שחקן כדוריד. יחד עם חבריו דני ירושלמי (לימים שחקן בנבחרת ישראל) ויוסי מליכסון הוביל את נבחרת גימנסיה הרצליה. בשנת 1966 שיחק בנבחרת אס"א תל אביב.
שירת בחיל המודיעין. עשה תואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני במינהל עסקים (MBA) באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית.
עם שובו ארצה בשנת 1969 החל לעבוד כמנהל הכספים והחשב של כלבו שלום, אחד מתוך שורה ארוכה של מפעלים ועסקים שהקים אביו יחד עם אחיו ומשקיעים נוספים. בשנת 1971 פרצה שרפה בכלבו שלום, ושי מאיר הוביל את שיפוץ הכלבו עד לפתיחתו מחדש עם מספר חידושים שיווקיים, עיצוביים ואחרים שלא נראו עד אז בישראל. בשנת 1972 התמנה למנהל ראשי (Managing Director) של הכלבו עד למכירתו בשנת 1987.
בשנת 1966 נישא לנילי ולהם 4 ילדים ו-10 נכדים.
בשנת 2009 כתב והוציא לאור את הספר "סיפורם של האחים מאיר" בהוצאת קווים.
פעילות עסקית וציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקביל לעבודתו בכלבו שלום, הוביל שי מאיר את תכנונם והקמתם של מוזיאון השעווה הישראלי[1] והמאירלנד במגדל שלום[2].
בשנת 1973 נפתח "מוזיאון השעווה הישראלי" עם תצוגה של 100 בובות שעווה. המוזיאון נוהל על ידי שי מאיר במשך 14 שנים.
בשנת 1974 פתח שי מאיר את ה"מאירלנד", פארק שעשועים שפעל בעונת הקיץ על הגג הפתוח במגדל שלום[3].
בשנת 1980 החל לפעול כחבר ועד בלשכת המסחר של תל אביב ולאחר הבחירות שהתקיימו בלשכה בשנת 1983 מונה לסגן נשיא הלשכה.
במהלך השנים שימש שי מאיר כדירקטור בחברות וארגונים רבים, וביניהם: בנק ירושלים, אוניברסיטת תל אביב, חברת הנפט הלאומית, חברת וולפסון קלור מאיר בע"מ, מאיר חברה להשקעות בע"מ והאגודה לקידוד המוצר בישראל.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שי מאיר, סיפורם של האחים מאיר, קווים, 2009
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אלי קינן, תולדות המדינה במוזיאון שעווה, דבר, 8 ביוני 1973
- ^ מרדכי חיימוביץ, נגע בשמיים: מה נשאר מהמיתוס של מגדל שלום?, באתר nrg, 11 במרץ 2011
- ^ שי מאיר, האחים לבית מאיר עמ' 284–285, קווים, 2009