שי צוקר

שי צוקר
לידה	1963 (בן 61 בערך)
ענף מדעי	פיזיקה, אסטרונומיה, מדעים פלנטריים
מקום מגורים	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב (1989); אוניברסיטת תל אביב (1993); אוניברסיטת תל אביב (2002) ;
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב (אוקטובר 2000–יוני 2002); אוניברסיטת תל אביב (אוקטובר 2005–ספטמבר 2006); מכון ויצמן למדע (אוקטובר 2004–ספטמבר 2005); אוניברסיטת תל אביב (אוקטובר 2002–ספטמבר 2003); אוניברסיטת תל אביב (אוקטובר 2006–דצמבר 2008); אוניברסיטת תל אביב (1 באוקטובר 2006); אוניברסיטת תל אביב (ינואר 2009–2014); אוניברסיטת תל אביב (2014); אוניברסיטת תל אביב ;
	אתר רשמי
תרומות עיקריות
	פיתוח אלגוריתמים לחקר כוכבים כפולים ולגילוי כוכבי לכת חוץ שמשיים

שי צוקר (נולד ב-1963) הוא פרופסור למדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב. משמש ראש בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטה.

קורות חיים

נולד בתל אביב בשנת 1963. למד לתואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת תל אביב, שם גם המשיך ללימודי תואר שני ודוקטורט בתחום האסטרופיזיקה תחת הנחייתו של פרופסור צבי מזא"ה. בתקופה זו פרסם את האלגוריתמים TODCOR ו-BLS, שהפכו לכלים סטנדרטיים בחקר כוכבים כפולים ובחיפוש כוכבי לכת חוץ שמשיים על ידי ליקויים, בהתאמה. כמו כן היה חבר בצוות שגילה בשנת 2001 את האקזופלנטה HD209458b, שהתבררה כפלנטה הידועה הראשונה המבצעת ליקוי של כוכב האם שלה.

את הפוסט-דוקטורט שלו ביצע באוניברסיטת ז'נבה, במעבדתם של מי שזכו לאחר מכן בפרס נובל מישל מאיור ודידיה קלו, ובהמשך במכון ויצמן למדע, שם עבד עם טל אלכסנדר בשיתוף פעולה עם צוותו של ריינהרד גנצל בגרמניה. במחקריהם חזו כי ניתן לאשש כמה מיסודות תורת היחסות באמצעות תצפיות על מסלוליהם של כוכבים סביב החור השחור במרכז גלקסיית שביל החלב, טענה שאושרה תצפיתית כעבור כעשור במחקר שהביא לזכייתו של ריינהרד גנצל בפרס נובל.

בשנת 2005 שי צוקר מונה למרצה בכיר בחוג לגיאופיזיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב, ולפרופסור מן המניין בחוג בשנת 2014. הוא פרסם יותר ממאה^[1] פרסומים מדעיים העוסקים במגוון תופעות אסטרונומיות, ובעיקר כוכבים כפולים וכוכבי לכת חוץ שמשיים. מרבית המחקרים שלו עושים שימוש בשיטות סטטיסטיות ושיטות עיבוד נתונים מתקדמות באסטרונומיה ("אסטרוסטטיסטיקה").

צוקר חבר בקונסורציום DPAC (אנ'), הממונה על עיבוד הנתונים מטלסקופ החלל גאיה של סוכנות החלל האירופית. במסגרת זו הוא מתמקד באפשרות גילויים של כוכבי לכת חוץ שמשיים באמצעות נתוני החללית. בשנת 2021 המאמצים החלו לשאת פרי ו-DPAC הכריז על גילויה של פלנטה ראשונה באמצעות גאיה, על ידי צוותו של שי צוקר^[2]. ביוני 2022 הצוות אפיין בפירוט את שתי הפלנטות הראשונות של גאיה שאף זכו אז לקבל שמות רשמיים - Gaia-1b ו-Gaia-2b^[3]. בנוסף, פורסם כי צוותו של צוקר מוביל, יחד עם צבי מזא"ה, שיתוף פעולה טרנס אטלנטי בין טלסקופ החלל גאיה של סוכנות החלל האירופאית לבין טלסקופ החלל TESS של נאס"א^[4]. שיתוף פעולה זה צפוי להניב גילויים רבים של כוכבי לכת חוץ שמשיים.

שי צוקר מתגורר בגבעתיים, נשוי לד"ר מיכל צוקר ואב לשני ילדים.