ריינהרד גנצל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריינהרד גנצל
Reinhard Genzel
גנצל, 2012
גנצל, 2012
לידה 24 במרץ 1952 (בן 68)
באד הומבורג, גרמניה המערבית
ענף מדעי אסטרופיזיקה
מקום מגורים גרמניהגרמניה  גרמניה
מקום לימודים אוניברסיטת פרייבורג, אוניברסיטת בון
מוסדות אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
מכון מקס פלאנק לפיזיקה חוצנית
פרסים והוקרה מדליית אלברט איינשטיין
עמית בחברה המלכותית, פרס הארווי, פרס נובל לפיזיקה
תרומות עיקריות
גילוי של עצם קומפקטי על-מאסיבי במרכז הגלקסיה

ריינהרד גנצלגרמנית: Reinhard Genzel; נולד ב-24 במרץ 1952) הוא אסטרופיזיקאי גרמני, מנהל-שותף של מכון מקס פלאנק לפיזיקה מחוץ לכדור הארץ (אנ') בגרכינג ליד מינכן, פרופסור באוניברסיטת מינכן ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. בשנת 2020 זכה בפרס נובל לפיזיקה "על הגילוי של עצם קומפקטי על-מאסיבי במרכז הגלקסיה", לצד אנדריאה גז ורוג'ר פנרוז[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנצל נולד בבאד הומבורג ששכנה אז בגרמניה המערבית, בנם של אווה-מריה גנצל ולודוויג גנצל, פרופסור לפיזיקה של מצב מוצק (1922–2003). הוא למד פיזיקה באוניברסיטת פרייבורג ובאוניברסיטת בון, שם ערך את לימודי הדוקטורט שלו ב-1978 ובאותה שנה את עבודת הדוקטורט שלו בתחום הרדיו-אסטרונומיה במכון מקס פלאנק לרדיו אסטרונומיה (אנ'). לאחר מכן עבד במרכז הרווארד-סמית'סוניאן לאסטרופיזיקה (אנ') בקיימברידג' שבמסצ'וסטס. בשנים 1980–1982 היה חבר בתוכנית "עמיתי מילר". הוא פרופסור מן המניין בפקולטה לפזייקה של אוניברסיטת קליפורניה בברקלי החל מ-1981.

בשנת 1986 הפך לחבר מדעי באגודת מקס פלאנק ומנהל במכון מקס פלאנק לפיזיקה מחוץ לכדור הארץ בגרכינג ליד מינכן. כמו כן, מאז 1988 הוא פרופסור כבוד באוניברסיטת מינכן שם החל להרצות באותה השנה. ב-1999 מונה לפרופסור קבוע באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. נוסף על כך, הוא חבר בוועדת הבחירה של פרס שאו באסטרונומיה.

גנצל חוקר אסטרונומיית אינפרא אדום ותת-מילימטרים (אנ'). הוא ועמיתיו פעילים בפיתוח מכשירים מבוססי קרקע וחלל אסטרונומיים והם השתמשו באלה כדי לעקוב אחר תנועות של כוכבים במרכז שביל החלב סביב קשת A*, ובמטרה להוכיח שהם מקיפים אובייקט מסיבי מאוד, הידוע בדיעבד כחור שחור. גנצל פעיל גם במחקרים העוסקים בהיווצרות והתפתחות גלקסיות.

לגנצל שיתופי פעולה מדעיים נרחבים עם פיזיקאים ישראלים בהם חגי נצר ועמיאל שטרנברג מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, ואבישי דקל וראם סרי מהאוניברסיטה העברית.[2]

באוקטובר 2020 הכריזה האקדמיה המלכותית השוודית למדעים על הזוכים בפרס נובל לפיזיקה. חציו העונק לרוג'ר פנרוז מאוניברסיטת אוקספורד "על התגלית כי חורים שחורים הם תוצר ישיר של תורת היחסות הכללית", וחציו השני העונק לגנצל ולאנדריאה גז מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס "על הגילוי של עצם קומפקטי על-מאסיבי במרכז הגלקסיה"[3]. גנצל וגז חלקו את הפרס על גילויים שעצמים בלתי נראים וכבדים ביותר שולטים במסלול הכוכבים שבמרכז גלקסיית שביל החלב[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריינהרד גנצל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]