שכר חציוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השכר החציוני הוא מדד סטטיסטי המשמש אומדן לרמת השכר במשק. השכר החציוני הוא רמת השכר אשר מחצית מהעובדים משתכרים יותר ממנה ומחציתם פחות ממנה.

החשיבות והשימוש בשכר החציוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכר החציוני הוא אחד המדדים המקובלים להערכת רמת השכר באוכלוסייה. אומדן נוסף המקובל לשימוש הוא השכר הממוצע. היתרון של שימוש בשכר הממוצע הוא היותו קל לחישוב. היתרון בשימוש בשכר החציוני הוא לצורך ייצוג רמת השכר המאפיינת את מעמד הביניים, בעיקר בחברות שבהן יש פערי ההכנסות, או ערכי קיצון משמעותיים (ראו גם חריג חשוד טעות). במדינת ישראל כמו במדינות מערביות רבות נהוג להשתמש במדד החציוני לצורך חישוב קו העוני. השימוש בשכר הממוצע רווח לצורך הצמדות שכר, גמלאות וקצבאות.

מדידת השכר החציוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכר החציוני נגזר מחלוקת כל המשכורות במשק לעשירוני שכר. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת בכל שנה "סקר הוצאות משקי בית" הכוללים גם נתונים על אודות רמות השכר,[1] שמהם ניתן לגזור את החציון. הנתונים מתייחסים בדרך כלל לשכר החודשי ברוטו, אולם בעולם נפוצה גם ההתייחסות לשכר החציוני השעתי, היומי, השבועי או השנתי, בהתאם לחישובי תקופות שכר שונות, במשקים השונים.

השכר החציוני בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2016, מחצית מהשכירים במשק השתכרו עד 7030 שקל ברוטו בחודש.[2] כך עולה מהנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנובמבר 2015.

השכר החציוני ל־2012 שפרסם הביטוח הלאומי היה נמוך ב־8% מהנתון המקביל שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולפיו בשנת 2013 היה השכר החציוני ברוטו 6,578 ש"ח לחודש.[3] בשנת 2012 בפילוח בין נשים לגברים היה השכר החציוני לגברים 7,774 ש"ח לחודש, לנשים 5,489 ש"ח לחודש. חלק מההבדל בין נשים לגברים נבע מהבדל במספר שעות העבודה הממוצע בשבוע - 44.9 שעות לגברים, 35.8 שעות לנשים.[4]

בשנת 2014 הגיע השכר החציוני לפי נתוני הלמ"ס ל-7,927 ש"ח לגברים, 5,715 ש"ח לנשים, וסך הכל ל-6,707 ש"ח. לפי חישובי המוסד לביטוח לאומי[5] הגיע השכר החציוני ב-2014 ל-6,426 ש"ח.

השוואת השכר החציוני במדינות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטבלה להלן נתונים אודות השכר החציוני השבועי (מתורגם ומוצג במטבע היורו לצורך השוואה), לשנת 2008 במדינות נבחרות:[6]

מדינה שכר שבועי חציוני
ניו זילנד € 341
הונגריה € 152
בולגריה € 48
רומניה € 89
קרואטיה € 205
סלובניה € 235
פולין € 197
גרמניה € 760
רוסיה € 87
יפן € 378
קוריאה הדרומית € 365
מקסיקו € 83
הודו € 38
סין € 42
ברזיל € 83
ישראל € 255

[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]