שלום הכהן (רב תוניסאי)

רב העיר זרזיס, פוסק, סוחר
שלום דניאל יהודה הכהן

לידה	30 באפריל 1835 ב באייר התקצ"ה ג'רבה, תוניסיה
פטירה	6 באוקטובר 1925 (בגיל 90) י"ח בתשרי התרפ"ו
מקום קבורה	בית הקברות היהודי העתיק בטבריה
תאריך עלייה	סיוון התרפ"ג
מדינה	תוניסיה הצרפתית, האימפריה העות'מאנית
תקופת הפעילות	? – 6 באוקטובר 1925
תחומי עיסוק	סוחר
רבותיו	רבי שאול הכהן רבי כליפה עידאן
בני דורו	רבי יוסף ברבי
בת זוג	תראכי הכהן
שם השושלת	משפחות כהן#כהן אברי"ש
אב	משה הכהן
צאצאים	כלפון משה הכהן
מספר צאצאים	5

רבי שלום דניאל יהודה הכהן (ב' באייר התקצ"ה, 1835 - י"ח בתשרי התרפ"ו, 6 באוקטובר 1925) היה רב ופוסק באי ג'רבה ורבה הראשון של העיר זרזיס. בן לשושלת כהן אברי"ש, ואביו של רבי כלפון משה הכהן.

קורות חייו

נולד לאביו רבי משה הכהן בנו של רבי שאול הכהן. בילדותו למד תורה מפי רבי כליפה עידאן, ומפי אחיו הגדול רבי דוד הכהן, ואף הספיק ללמוד מפי סבו רבי שאול הכהן בעל הלחם ביכורים, שהתגורר באותה עת ברובע הקטן ("חארה צג'ירה"). נשא לאשה את תראכי בתו של רבי יוסף הכהן אב"ד ג'רבה. רבי שלום היה בקי בכל מקצועות התורה, וגם במחקר ובמדעים כפי שהעיד נחום סלושץ על מפגשם, בספרו "האי פליא": ”פגשתי את חכם שלום הכהן, זקן שקנה תורה וחכמה, שקרא אף מספרי המחקר בצורה מזהירה ופקחית כאחד מחכמי ימי הביניים”.

עסקיו במסחר

כמו רוב תלמידי החכמים באותה תקופה סירב להתפרנס מלימוד התורה, ועסק במסחר לפרנסתו. עסקיו הצליחו והוא הפך לאחד מעשירי ג'רבה ובעל קרקעות רבות גם מחוץ לאי. בעקבות הצלחתו הקפיד לפרנס רבנים אחרים. בין הרבנים שהחזיק ניתן למנות את רבי יעקב הכהן גדישא ואת רבי דוד הכהן גישא, האחרון גם קרא לספרו "שלום דוד" כהכרת הטוב.

בשנת התרכ"ה (1864) סבלו יהודי האי מפרעות חוזרות ונשנות מערביי המקום בהנהגת שודד מקומי בשם "אבו אלגול", הפרעות פסקו רק לאחר התערבותו של הביי, באחד מהפרעות האלו איבד רבי שלום את רוב רכושו וירד מנכסיו.

הרבנות בזרזיס

גם לאחר ירידתו מנכסיו המשיך להתגורר בג'רבה, ולאחר מכן עבר לעיר גאבס למספר שנים, עד שנת התרנ"ב (1891). בשנה זו נוסדה העיר זרזיס והיהודים שעברו לשם ביקשו מרבי שלום לכהן כרבם, והוא נעתר להם. כמו כן באותה עת מונה בנו לשוחט ובודק בעיר בגיל 17, אך לאחר בקשת רבני האי ג'רבה ובראשם רבי משה עידאן, שב בחזרה לאי כדי להמשיך בלימודיו. בכהונה זו שימש רבי שלום ברציפות עד שנת התרפ"ג (1923)

עלייה לארץ ישראל וההתיישבות בטבריה

בחודש סיוון התרפ"ג החל את מסע עלייתו לארץ ישראל, והתיישב בעיר טבריה בה התגורר עד י"ח בתשרי התרפ"ו ה-6 באוקטובר 1925, יום פטירתו, הוא נקבר בבית הקברות היהודי העתיק שבטבריה.

בית העלמין העתיק בטבריה

ספריו

רבי שלום חיבר מספר רב של חיבורים בשלל המקצועות התורניים, על סגנון חיבוריו כתב הרב מאיר מזוז: ”כפלג זך וכמי השילוח ההולכים לאט, לשונו מליצית נבואית החודרת עד עמקי הלב”.

• ברכה ושלום ספר מוסר על מדות והנהגות, נדפס לאחר מותו.
• צדק ושלום ספר דרושים ומוסר.
• חיים ושלום דברי מוסר ומדות. נדפס בג'רבה בשנת התרפ"ד.
• חפץ יקר ביאור מצוות התורה השייכים לזמן הזה. נדפס בג'רבא בשנת תרע"ז.
• נהר שלום חידושים על התורה, נדפס יחד עם הספר "יד שאול" לרבי שאול הכהן סבו.
• ברית שלום ארבעה חלקים הכוללים קיצורי דינים ומנהגים בשולחן ערוך.
• שערי שלום

קישורים חיצוניים

מידע על כהן, שלום דניאל יהודה בן משה כלפון בקטלוג הספרייה הלאומית