מאיר מאזוז
 | |
| לידה |
27 במרץ 1945 (בן 78) י"ג בניסן ה'תש"ה תוניס |
|---|---|
| כינוי | נאמ"ן ס"ט |
| מדינה |
ישראל  |
| מקום פעילות | ג'רבא, בני ברק |
| השתייכות | חרדים ספרדים |
| תחומי עיסוק | הלכה, פרשנות המקרא, אגדה (יהדות), דקדוק |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת כיסא רחמים |
| רבותיו | אביו הרב מצליח מאזוז, הרב אליהו גז. הרב דוד ברדא. הרב יצחק בוחניק. |
| תלמידיו | הרב משה לוי, הרב חיים אמסלם הרב דוד עידאן (הנכד), הרב אליהו בנימין מאדאר, הרב אדיר עמרוצי, הרב אדיר כהן, הרב יעקב כהן, הרב מצליח חי מאזוז, הרב אבירן יצחק הלוי. הרב יגאל כהן. |
| חיבוריו | שו"ת בית נאמן, אסף המזכיר, ארים נסי, דרכי העיון, דרכי הלימוד, מגדולי ישראל ועוד |
| אב |
מצליח מאזוז |
  | |
הרב מאיר נסים מאזוז (מכונה נאמ"ן;[1] נולד בי"ג בניסן ה'תש"ה, 27 במרץ 1945) הוא פוסק ספרדי, ראש "ישיבת כסא רחמים" ומוסדותיה בבני ברק. מדצמבר 2014 הוא גם מנהיגה הרוחני של מפלגת "יחד - העם איתנו" שבראשות אלי ישי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בתוניס לרב מצליח מאזוז, שהיה דיין, ממנהיגי יהדות תוניסיה, ומייסד "ישיבת כסא רחמים" שם, ולכמסאנה לבית מאזוז. למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך.[2] כן למד גם אצל הרב יוסף סוסו הכהן.[3] בגיל 17 החל ללמד בישיבת "אוהל יוסף ויצחק" של חב"ד בתוניס. נישא לאסתר לואיזה, ולהם שני בנים ושלוש בנות. לאחר שאביו נרצח על ידי מתנקש מוסלמי בשנת ה'תשל"א (1971), עלו הוא ואחיו הרבנים צמח ורחמים לישראל ובאותה שנה הקימו בבני ברק את "ישיבת כיסא רחמים".
מוסדות הישיבה כוללים תלמודי תורה בית ספר לבנות וסמינר עטרת רחל, בבני ברק ירושלים, אלעד, עמנואל, בת ים, עכו ועוד. במוסדות לומדים כאלף וחמש מאות תלמידים[דרוש מקור]. ב-1977 הקימו האחים את "מכון הרב מצליח" המוציא לאור סידורי תפילה, תהילים, תיקון קוראים לפי שיטת הדקדוק והנוסח של הרב מאזוז, וכן ספרים תורניים של רבנים ספרדים. מדי שנה מקיימים מוסדותיו הילולה גדולה לזכר אביו הרב מצליח מאזוז. בשנת 2017 השתתפו באירוע כ-8,000 איש.[4]
משנת 2015 מוסר הרב מאזוז שיעורים שבועיים ברדיו קול ברמה. בינואר 2017 הודיע על הפסקת השיעורים בעקבות הטרדות שחווה בשל תוכן שיעוריו, שכלל אזכורי ביאליק, אריסטו ואחרים.[5] בהמשך הודיע על חידוש השיעור, לאור התמיכה שקיבל מישראל ומחוצה לה. סיכום השיעור מופץ מדי שבוע בעלון "בית נאמן".[6]
הרב מאזוז הוא בן-דודו של שופט בית המשפט העליון בדימוס מני מזוז.
משנתו החינוכית וההלכתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
גולת הכותרת של מפעלו החינוכי היא הנחלת שיטת העיון התוניסאי בלימוד הגמרא. על שיטה זו פרסם מאמרים רבים, שהראשונים שבהם רוכזו בשנות ה-80 על ידי הרב חיים אמסלם (לימים חבר הכנסת מטעם מפלגת ש"ס) בחוברת בשם "דרכי העיון".
הרב מאזוז מקפיד מאוד על ההברה הספרדית המדויקת של אותיות השפה העברית, בעיקר בתפילה ובקריאת התורה, ומנסה להנחיל ולשמר אותה בשיעוריו ובספריו. בניגוד למקובל ברוב הקהילות הספרדיות, מאמץ הרב מאזוז את שיטתו של הרב שאול הכהן (בעל "לחם הביכורים"), שלפיה נוסח התפילה צריך להיות על פי כללי לשון המקרא (בדרך דומה לנוסח שתוקן על ידי המדקדקים ביהדות אשכנז בדורות האחרונים). כך לדוגמה פסק הרב מאזוז שיש לברך "בורא פרי הגָּפן" (בקמץ, כצורת הפסק) בניגוד למסורת המקובלת "הגֶּפן", וכן שיש לקרוא את הכ"ף לנוכח בקמץ (מטובךָ, בתורתךָ) בניגוד למקובל אצל הספרדים (מטובָךְ, בתורתָךְ).[7] למהדורה החדשה של ספר לחם הבכורים (ספרו של רבי שאול כהן בדקדוק) מצורפות הערותיו של הרב מאזוז.
הרב מאזוז חידש מספר כללים בדקדוק כחלק מעיסוקו הרב בלשון. כך לדוגמה חידש שכפי שיש "מלעיל נסוג אחור" יש גם לפעמים "מלרע נסוג קדים".[8]
הרב מאזוז מעודד בקיאות בתנ"ך, משתמש בטקסט התנ"כי להוכחות דקדוקיות וסגנוניות ולפענוח מקורות לפיוטים ולטקסטים רבניים מליציים, ומשלב קטעי פסוקים מן התנ"ך בכתיבתו. מכתביו ניכרת חיבתו למפרשיו הראשונים של התנ"ך ובפרט לרבי אברהם אבן עזרא[דרוש מקור]. לא פעם מתח ביקורת[דרוש מקור] על התדלדלות הבקיאות בתנ"ך.
לרב מאזוז ידיעות רבות בפיוט, ובפרט בפיוטי ימי הביניים בספרד. הוא מוצא בפיוט הוכחות לנכונות המבטא הספרדי. כך למשל, חריזה של קמץ ופתח מעידה לדידו שהקמץ אינו נקרא כהגייה האשכנזית והתימנית כ-O; חריזה של צר ונתבצר מוכיחה שנתבצר מנוקד בפתח בצד"י ולא בצירי.[9]) הוא מגיה לעיתים טקסטים על פי המשקל, בפרט בפיוטים שהודפסו בסדרת המחזורים "איש מצליח" שתחת פיקוחו האישי ובקינות לתשעה באב. בנעוריו חיבר פירוש מקיף לפיוטו של ר' יהודה הלוי "מי כמוך", הכולל מלבד פירוש העניין גם מקורות מהתנ"ך (ללא קונקורדנציה, על פי עדותו) והערות בדקדוק.
הגהותיו של הרב מאזוז לנוסח התפילה הודפסו בסידור "איש מצליח", ובסופו הובאו להן נימוקים בקונטרס "לאוקמי גרסה". נמתחה ביקורת על גישתו, הן מהצד הספרדי המסורתי, שדבק במסורת נוסח התפילה המקובל, והן מהצד המחקרי, בטענה כי לשון התפילה אינה לשון המקרא אלא שילוב בין לשון המקרא ללשון חכמים.[10] במהדורות מאוחרות הודפסו הסכמות מרבנים המחזקים את ידיו.
ספרו "סֹלֶת נקיה" (הוצאת אורלי, תל אביב, התשד"מ) עוסק בהלכות לוח השנה העברי. השלמות ותיקונים לספר הודפסו בספר "בינה לעיתים", מהד' "מכון הרב מצליח".
ביחס לשמירת מנהגים של קהילות הגולה (ובפרט של יהדות ג'רבה) בארץ ישראל נוקט הרב מאזוז עמדת ביניים - בין דעתו של הרב עובדיה יוסף מחד, הסבור שבכל עניין יש ללכת אחר דעת מרן ומנהג ארץ ישראל, לבין עמדתם של רבנים צפון-אפריקאיים אחרים מאידך, כדוגמת הרב שלום משאש, שסבר שאין לשנות כלל ממנהגי הגולה. עמדת הרב מאזוז היא שכאשר מרן מחמיר יותר מהמנהג בחו"ל או שיש חשש ברכה לבטלה (כדוגמת ברכה על הלל בראש חודש) יש לנהוג כדעת מרן, על אף שמחוץ לארץ הקלו; וכאשר המנהג בחו"ל היה לחומרה, יש לבחון אם היא חומרה יתרה ואז ניתן להקל ובפרט אם היא חומרה שמביאה לידי קולא. ביתר העניינים יש לשמור על המנהג.[11]
הרב מאזוז אינו נרתע מחידושים הלכתיים שאינם מקובלים בציבור החרדי. דוגמה לכך היא פסיקתו ההלכתית להטיל פתיל תכלת, הצבוע מארגמון קהה קוצים, בציצית.[12] הוא מורה שלא לומר תחנון ביום ירושלים, ולומר נשמת כל חי לאחר התפילה, אך גם אינו נוהג לומר הלל ביום זה[13] או ביום העצמאות.[14]
הרב מאזוז שימש כאב בית הדין לענייני ממונות "משפט צדק" שעל ידי ישיבת כסא רחמים, ועתה הוא מכהן בו רק לצורך מקרים קשים ומורכבים. הוא פוסק גם בשאר מקצועות התורה בשו"ת ומכתבים. כאלף שאלות ותשובות קצרות שלו יצאו בספר מקור נאמן בשנת תש"ע. שיטתו בהלכות שבת היא להחמיר במקום שתיתכן פרצה.[15] אחת מפסיקותיו הבולטות היא ההכרזה שדעתו של רבנו תם בזמן צאת הכוכבים אינה להלכה משום שאינה מתאימה למציאות בארץ ישראל.[16][17] עם זאת הוא מורה שראוי להחמיר בכך כדעת הרב עובדיה יוסף.
בתקופת ההתנתקות מגוש קטיף השתתף הרב מאזוז בהפגנות שאורגנו על ידי גורמי ימין מהמערכת הפוליטית ואף הצטרף במכתב לפסיקת ועד רבני יש"ע שתמכו בסירוב פקודה. נתן הסכמה לחוברת מאת הרב שאול בר-אילן בשם "כפתור הפלא" המונה את האיסורים הכלולים בגירוש יהודים מבתיהם.[18]
בעקבות מגפת הקורונה הצהיר הרב מאזוז שהנגיף לא יגיע לישראל ונימק זאת "כי אנחנו מקפידים על דברי התורה בנטילת הידיים ובשאר מצוות”.[19] כאשר החלה התפרצות של המגפה בישראל, טען שזהו עונש על מצעדי הגאווה.[20][21]
ב-2023 אמר כי ברוך גולדשטיין מנע אסון, וש"הערבים שמו מתחת לשטיחים שהם מתפללים עליהם גרזנים, רובים, סכינים – והייתה סכנה גדולה מאד, בזכות היהודי הזה נמנעה הסכנה".[22][23]
מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שו"ת בית נאמן - שאלות ותשובות בהלכה (שני כרכים)
- חומש בית נאמן - חידושים על החומשים בראשית ושמות ומפרשיהם, כולל בירורי נוסחאות בתרגום אונקלוס, וקונטרס טעמי המקרא (ארבעה כרכים)
- שו"ת מקור נאמן - אלף שאלות ותשובות קצרות בכל כרך, בהלכה, בהשקפה ועוד (שלושה כרכים, הראשון יצא גם בצרפתית)
- ארים נסי - ספר חידושים (בעקבות הנלמד בישיבתו). על מסכת יבמות כולל מבוא רחב על אופן ההגהות הנכון וחוברת תיקונים הגהות והוספות. על מסכת גיטין, כולל מבוא רחב על דרכם של רש"י והרמב"ם, ועל מסכתות בבא מציעא, פסחים וכתובות וקידושין (שישה כרכים)
- לא תשיך - על פרק "איזהו נשך" (בבא מציעא)
- חידושים על מסכת קידושין - נדפסו בספר הזיכרון "עט הזמיר" (לכבוד הילולת אביו בשנת התשפג יצא ספר עם חידושים למסכת. ראה לעיל ארים נסי)
- חידושים על מסכת שבת (פרק כירה) - נדפסו בספר "שלשה ספרים נפתחים" בשם בית נאמן (נכללו בספר חידושים מעוד שניים מרבני הישיבה: הרב משה לוי והרב מיכאל סיגרון)
- אמת קנה - חידושים על תהילים
- אסף המזכיר - קונטרס ובו כ-1,000 מערכות וכללים בגמרא ובפוסקים לפי סדר אלף בית
- קובץ מאמרים - מאמרי השקפה ומוסר (שני כרכים)
- ה' נסי - חלק א על הגדה של פסח, חלק ב על הלכות וענייני חג הפסח
- סנסן ליאיר - על ענייני פורים
- סלת נקיה - על קידוש החודש
- דרכי העיון (מאמרים בשיטת הלימוד) - על שיטת העיון הספרדית, וכן קונטרס דרכי הלימוד הורחב בשנת התשפג.
- לאוקמי גרסא - הגהות והערות על סדר התפילה
- הגהות והערות על תרגום אונקלוס לתורה המכונות גם הם "לאוקמי גרסה"
- שואל ומשיב - שאלות ותשובות שנועדו ללמד את דרך כתיבת השו"ת. פורסם כמדור בירחון "אור תורה".
- שרשים ומסורת ביהדות תוניסיה
- מגדולי ישראל - אסופת מאמרים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד, מהראשונים ועד אחרוני זמננו, ה'תשע"ו-ה'תשע"ח (ארבעה כרכים)
- כסא המלך - חידושים על הרמב"ם, כולל "אגרת המוסר" לרמב"ם
כמו כן פרסם מאמרים, שו"ת והערות רבות בירחון "אור תורה" שמוציאה לאור ישיבתו. מקבץ שיעוריו המתפרסמים בעלונים בכל שבת יצאו לאור בספר "השיעור" (חלק א ה'תשע"ו).
פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחשוון ה'תשנ"ד (נובמבר 1993) ייסד מפלגה מוניציפלית בבני ברק בשם מפלגת הן, שזכתה לשלושה מושבים בעירייה.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים, לאחר פרישת אלי ישי מש"ס והקמת מפלגת "יחד - העם איתנו", הרב מאזוז הוכר כמנהיגה הרוחני של המפלגה, אך היא לא עברה את אחוז החסימה. המפלגה נרשמה לבחירות לכנסת ה-21 (2019) אך פרשה לפני מועד בחירות והודיעה על תמיכה ביהדות התורה.[24]
במאי 2022 התבטא בחריפות כלפי שרי ממשלה ואמר שהם גרועים מהנאצים בהיבט הרוחני.[25] מאוחר יותר פרסם הודעה לפיה דבריו הוצאו מהקשרם.[26]
לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הביע תמיכה במפלגת ש"ס[27].
תלמידים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אדיר עמרוצי
- השר-לשעבר אלי ישי
- הרב אופיר טנג׳י
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שו"ת של הרב מאזוז ורבנים נוספים, באתר ישיבת כיסא רחמים
- שיעורו השבועי בפרשת שבוע בשידור חי באתר ישיבת כסא רחמים.
- רשימת המאמרים של הרב מאיר מאזוז, באתר רמבי"ש
- מאיר נסים בן מצליח מאזוז (1945-), דף שער בספרייה הלאומית
כתבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ריאיון עם הרב מזוז, וראיון נוסף באתר ישיבת כסא רחמים
- יואל יעקובי, "אין שום סתירה בין שחור לכתום" - בגליון השבוע, באתר בשבע - ערוץ 7, 4 ביולי 2005
- יוסי זילברמן (החדשות), הרב מאזוז: האשכנזים איבדו מסורת של דורות, באתר מאקו, 16 במרץ 2011
- מנדי גרוזמן, המרן החדש: מי אתה, הרב מאיר מאזוז?, באתר nrg, 1 בינואר 2015
יאיר אטינגר, מזרחי, לאומני וחרדי: הרב שמרד בש"ס וייסד את "יחד", באתר הארץ, 5 במרץ 2015- אברמי פרלשטיין, יושב על כסא רחמים: ניחום אבלים אצל הגר"מ מאזוז, באתר בחדרי חרדים, 20 בנובמבר 2017
- נסים פרץ, אמירות קיצוניות וכוח פוליטי: זה הרב החזק של גוש הימין באתר סרוגים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ המבוסס על חתימתו: 'נאמ"ן' ראשי תבות "'נא'"ום 'מאיר נסים".
- ^ הרב בוחניך סבל לימים משיתוק והובא לארץ, לבית החולים "מלבן" בבני ברק, ונפטר בכ"ו בשבט ה'תשל"ה בגיל שישים. הוא חיבר ספר "ויאמר יצחק" על הגמרא והשולחן ערוך, ודרושים, וספר "בני חי" לזכר בנו הרב חיים. הרב מאזוז סייע בהכנת ספרו "ויאמר יצחק" עוד בחייו, והוא יצא לאור לימים בג'רבא (בית נאמן שם, אות ז)
- ^ בית נאמן, גיליון 67, פרשת שלח, הערה 5 (פה)
- ^ בשנת 2017 באתר קולות
- ^ שמעון כהן, הרב אמסלם לרב מאזוז: אל תיכנע להם, 8 בינואר 2017, ערוץ 7
- ^ העלונים בעבר
- ^ עקב ההתנגדות שעוררה דרך זו בקרב הספרדים, שילב אחיו הרב צמח מאזוז במהדורות המאוחרות של סידורו גם את אפשרות הניקוד לפי המסורת המקובלת בסוגריים. עם זאת, במהדורה החדשה של המחזור ליום הכיפורים שנערכה על ידי הרב מאיר מאזוז לבדו, לא הוכנס חידוש זה.
- ^ הכלל מובא בירחון אור תורה שנת תשמ"ו, עמוד תנו. לדוגמה: "אשר זדו עליהם", המלה "זדו" מלרע ולא מלעיל, כיון שבמילה "אשר" ההטעמה בהברה האחרונה.
- ^ טענות נוספות שלו: קריאת המילה "גברא" בגמרא היא בפתח תחת הגימל, ולא בקיבוץ כמנהג המקרא והתימנים, שכן אין בשום מקום בגמרא (בנוסחים שלנו) גוברא בתוספת אות ו'. כמו כן הוא טוען שבשמו של האמורא רב ביבי נקודה הב' השנייה בצירי ולא בפתח, שכן אין בשום מקום בגמרא ביבאי בתוספת אות א, כמנהג בשמות מקבילים כמו שמאי זכאי וכדומה.
- ^ ראו למשל את הביקורת שנמתחה עליו בהוצאה החדשה של הספר "לוח ארש" של היעב"ץ.
- ^ הרב מאזוז פורש את שיטתו בהקדמתו לספר "ברית כהונה" של הרב כלפון משה הכהן (ספר על מנהגי יהדות ג'רבה).
- ^ עלון בית נאמן גיליון 17 אות יא
- ^ עלון בית נאמן, גיליון 64, אות יח
- ^ גיליון 61 אות כא
- ^ פרש את שיטתו זו בהקדמה למשנה ברורה חלק ג' עם הערות איש מצליח.
- ^ במאמר המצורף למשנה ברורה ח"ג עם הערות איש מצליח.
- ^ הסיקה הזו בולטת בעיקר על רקע עמדתו של הרב עובדיה, שהעדיף לחשוש לה.
- ^ הרב מאזוז מזהיר מפינוי עמונה, באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2016
- ^ יוסף גרינבוים, הגר”מ מאזוז: נגיף הקורונה יסתובב בעולם, לא יגיע לארץ ישראל, באתר חרדים10, 15 בפברואר 2020
- ^ אליהו גליל, הרב מאזוז על הקורונה: בגלל ההומואים, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2020
- ^ הרב מאיר מאזוז: "קורונה - עונשם על מצעדי הגאווה", mako, 2020-03-09
- ^ דיגיטל 14, הרב מאיר מאזוז בשיעורו השבועי: "בזכות ברוך גולדשטיין נמנעה סכנה", באתר עכשיו 14, 2023-03-12
- ^ 29 Years Later: Haredi rabbi lauds Baruch Goldstein, Israel National News, 2023-03-13 (באנגלית)
- ^ קובי נחשוני ועמיחי אתאלי, אלי ישי פורש מהמרוץ לכנסת: יתמוך ביהדות התורה, באתר ynet, 27 במרץ 2019
- ^ יקי אדמקר וברק רביד, מנהיג חרדי בכיר: "לפיד וליברמן - גרועים מהנאצים", באתר וואלה, 28/5/22
- ^ עדו בן פורת, הרב מאזוז על סערת ה"גרועים מנאצים": לא הבינו אותי. לקחו דברים מהקשרם ועשו מזה מטעמים, באתר ערוץ 7, 29/5
- ^ הרב מאיר מאזוז פרסם מכתב תמיכה בש"ס, באתר סרוגים