מאיר מאזוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב מאיר ניסים מאזוז
Mazoz.png
כינוי נאמ"ן ס"ט
תאריך לידה י"ג בניסן ה'תש"ה (בן 72)
מקום לידה תוניס
תאריך לידה לועזי 27 במרץ 1945
מקום פעילות בני ברק
תחומי עיסוק פוסק ספרדי, ראש ישיבת כיסא רחמים
תלמידיו הרב משה לוי, הרב חיים אמסלם
חיבוריו אמת קנה, אסף המזכיר, סנסן ליאיר, לא תשיך, ארים ניסי, סלת נקיה, דרכי העיון, מקור נאמן, לאוקמי גרסה ועוד

הרב מאיר ניסים מאזוז (מכונה נאמ"ן[1]; נולד בי"ג בניסן ה'תש"ה, 27 במרץ 1945) הוא פוסק ספרדי, ראש ישיבת כסא רחמים בבני ברק. מדצמבר 2014 הוא גם מנהיגה הרוחני של מפלגת "יחד - העם איתנו" בראשותו של אלי ישי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתוניס לרב מצליח מאזוז, שהיה דיין, ממנהיגי יהדות תוניסיה, ומייסד ישיבת "כסא רחמים" שם. בבחרותו לימד בישיבת "אוהל יוסף ויצחק" של חב"ד בתוניס. לאחר שנרצח אביו על ידי מתנקש מוסלמי בשנת תשל"א (1971), עלו בניו (סיון תשל"א) הרבנים מאיר, צמח ורחמים לישראל והקימו בבני ברק את מוסדות כיסא רחמים, הכוללים ישיבות, תלמוד תורה בית ספר לבנות, וסמינר. במוסדות לומדים כאלף תלמידים[דרוש מקור]. לישיבה מכון והוצאת ספרים על שם הרב מצליח מאזוז, המדפיסים סידורי תפילה, תהילים, תיקון קוראים וספרים נוספים, לפי שיטת הדקדוק והנוסח של הרב מאזוז.

משנתו החינוכית וההלכתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולת הכותרת של מפעלו החינוכי היא הנחלת שיטת העיון התוניסאי בלימוד הגמרא. על שיטה זו פרסם מאמרים רבים, שהראשונים שבהם רוכזו בשנות ה-80 על ידי הרב חיים אמסלם (לימים חבר הכנסת מטעם מפלגת ש"ס) בחוברת בשם "דרכי העיון".

הרב מאזוז מקפיד מאוד על ההברה הספרדית המדויקת של אותיות השפה העברית, בעיקר בתפילה ובלימוד התורה, ומנסה להנחיל ולשמר אותה בשיעוריו ובספריו. בניגוד למקובל כמעט בכל הקהילות הספרדיות, מאמץ הרב מאזוז את שיטתו של הרב שאול הכהן (שהיה ראב"ד האי ג'רבה), שלפיה נוסח התפילה צריך להיות על פי כללי לשון המקרא (בדרך דומה לנוסח שתוקן על ידי המדקדקים ביהדות אשכנז בדורות האחרונים). כך לדוגמה פסק הרב מאזוז שיש לברך "בורא פרי הגָּפן" (בקמץ, כצורת הפסק) בניגוד למסורת המקובלת "הגֶּפן", וכן שיש לקרוא את הכ"ף לנוכח בקמץ (מטובךָ, בתורתךָ) בניגוד למקובל אצל הספרדים (מטובָךְ, בתורתָךְ).[2] למהדורה החדשה של ספר לחם הבכורים (ספרו של ר' שאול כהן בדקדוק) מצורפות הערותיו של הרב מאזוז.

הרב מאזוז חידש מספר כללים בדקדוק כחלק מעיסוקו הרב בלשון. כך לדוגמה חידש שכפי שיש "מלעיל נסוג אחור" יש גם לפעמים "מלרע נסוג קדים".[3]

הרב מאזוז מעודד בקיאות בתנ"ך. בקיאותו מסייעת לו בפענוח מקורות לפיוטים ולטקסטים רבניים מליציים, לשילוב שברי פסוקים בכתיבתו ולהוכחות דקדוקיות וסגנוניות. מכתביו ניכרת חיבתו למפרשיו הראשונים של התנ"ך ובפרט לרבי אברהם אבן עזרא. לא פעם מתח ביקורת על הידלדלות הבקיאות בתנ"ך (בפרט בקרב החרדים).

לרב מאזוז ידיעות רבות בפיוט, ובפרט בפיוטי ימי הביניים בספרד. הוא מוצא בפיוט הוכחות לנכונות המבטא הספרדי. כך למשל, חריזה של קמץ ופתח מעידה לדידו שהקמץ אינו נקרא כהגייה האשכנזית והתימנית כ-O; חריזה של צר ונתבצר מוכיחה שנתבצר מנוקד בפתח בצד"י ולא בצירי.[4] על פי המשקל אינו נרתע מלהגיה, בפרט בפיוטים שהודפסו בסדרת המחזורים "איש מצליח" שתחת פיקוחו האישי ובקינות לתשעה באב. בנעוריו חיבר פירוש מקיף לפיוטו של ר' יהודה הלוי "מי כמוך", הכולל מלבד פירוש העניין גם מקורות מהתנ"ך (ללא קונקורדנציה, על פי עדותו) והערות בדקדוק.

הרב מאזוז מקפיד על נוסח התפילה, והשקיע מאמצים רבים בהגהותיו לסידור. הגהותיו הודפסו בסידור "איש מצליח", ובסופו נימק כל הגהה בקונטרס "לאוקמי גרסה". נמתחה ביקורת על גישתו, הן מהצד הספרדי המסורתי, שדבק במסורת נוסח התפילה המקובלת, והן מהצד המחקרי, בטענה כי לשון התפילה אינה לשון המקרא אלא שילוב בין לשון המקרא ללשון חכמים.[5] בתחילת "איש מצליח" מהדורות שלישית ורביעית הודפסו הסכמות מגדולי הרבנים המחזקים את ידיו.

הרב מאזוז מתייחס גם למתמטיקה ולחוכמת התכונה (אסטרונומיה); בספרו "סֹלֶת נקיה" (על הלכות לוח השנה העברי, הוצאת אורלי, תל אביב, התשד"מ), שאת חיבורו החל בהיותו בן עשרים שנה בלבד, הוא סיכם את הידיעות הנצרכות בתוספת כללים מתמטיים-אסטרונומיים חדשים שגילה בכוחות עצמו (כמצוין בהקדמה לספר[6]).

ביחס לשמירת מנהגים של קהילות הגולה (ובפרט של יהדות ג'רבה) בארץ ישראל נוקט הרב מאזוז עמדת ביניים – בין דעתו של הרב עובדיה יוסף מחד, הסבור שבכל עניין יש ללכת אחר דעת מרן ומנהג ארץ ישראל, לבין עמדתם של רבנים צפון-אפריקאיים אחרים מאידך, כדוגמת הרב שלום משאש, שסבר שאין לשנות כלל ממנהגי הגולה. עמדת הרב מאזוז היא שכאשר מרן מחמיר יותר מהמנהג בחו"ל או שיש חשש ברכה לבטלה (כדוגמת ברכה על הלל בראש חודש) יש לנהוג כדעת מרן, על אף שבחוץ לארץ הקלו; וכאשר המנהג בחו"ל היה לחומרה, יש לבחון אם היא חומרה יתרה ואז ניתן להקל ובפרט אם היא חומרה שמביאה לידי קולא. ביתר העניינים יש לשמור על המנהג.[7]

הרב מאזוז אינו נרתע מחידושים הלכתיים שאינם מקובלים בציבור החרדי; דוגמה לכך היא פסיקתו ההלכתית להטיל פתיל תכלת, הצבוע מארגמון קהה קוצים, בציצית. בעבר נהג כך בשבתות, וכיום גם בימי חול.[8]

הוא שימש כאב בית הדין לענייני ממונות "משפט צדק" שעל ידי ישיבת כסא רחמים (ועתה הוא מכהן בו רק לצורך מקרים קשים ומורכבים), ופוסק גם בשאר מקצועות התורה בשו"ת ומכתבים. כאלף שאלות ותשובות קצרות שלו יצאו בספר מקור נאמן בשנת תש"ע. שיטתו בהלכות שבת היא להחמיר במקום שתיתכן פירצה.[9] אחת מפסיקותיו הבולטות היא ההכרזה שדעתו של רבנו תם בזמן צאת הכוכבים אינה להלכה משום שאינה מתאימה למציאות בארץ ישראל.[10]

בתקופת ההתנתקות מגוש קטיף השתתף בהפגנות הימין, וגם הצטרף במכתב לפסיקת ועד רבני יש"ע בעד סירוב פקודה. נתן הסכמה לחוברת מאת הרב שאול בר-אילן בשם "כפתור הפלא" המונה את האיסורים הכלולים בגירוש יהודים מבתיהם. הוא תקף גם את פינוי עמונה.[11]

מדצמבר 2014 הוא גם מנהיגה הרוחני של מפלגת "יחד - העם איתנו" בראשותו של אלי ישי. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה הגבוה.

משנת 2015 הוא מוסר שיעורי שבועיים ברדיו קול ברמה. בינואר 2017 הודיע על הפסקת השיעורים בעקבות הטרדות שהוא חווה משום שהוא מזכיר בשיעורים אישים כמו ביאליק ואריסטו.[12] לאחר תמיכה רבה שקיבל מישראל ומחוצה לה הודיע הרב מאזוז על חידוש השיעור השבועי.

מדי שבוע מופץ סיכום שיעורו השבועי בעלון "בית נאמן".[13]

בכל שנה מקיימים מוסדותיו של הגר"מ מאזוז, הילולה גדולה. בשנת 2017 השתתפו בהילולה כ-8000 איש ונמכרו בה תפילין שהניח ב-201,000 ש"ח, לטובת החזקת מוסדותיו.[14]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית נאמן - שאלות ותשובות בהלכה
  • מקור נאמן - שאלות ותשובות קצרות בהלכה, בהשקפה ועוד, ב' חלקים
  • ארים ניסי (ב"ח) - על מסכת יבמות ועל מסכת גיטין
  • לא תשיך - על פרק איזהו נשך (מסכת בבא מציעא)
  • חידושים על מסכת קידושין - נדפסו בספר הזיכרון 'עט הזמיר'
  • אמת קנה - חידושים על תהילים
  • אסף המזכיר - קונטרס המערכות, מערכות וכללים לפי סדר אלף בית
  • קובץ מאמרים - מאמרי השקפה ומוסר]
  • ה' נסי - על הגדה של פסח
  • סנסן ליאיר - על פורים
  • סלת נקיה - על קידוש החודש
  • דרכי העיון (מאמרים בשיטת הלימוד) - על שיטת העיון הספרדית
  • הגהות והערות על תרגום אונקלוס לתורה
  • לאוקמי גרסה - הגהות והערות על סדר התפילה
  • שרשים ומסורת ביהדות תוניסיה
  • מגדולי ישראל - עיונים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד, מהראשונים ועד אחרוני זמנינו, ג' חלקים, תשע"ז

עיקר כתיבתו היא הערות למאמרים וספרים אחרים. פרסם מאמרים, שו"ת והערות רבות בירחון "אור תורה" שמוציאה לאור ישיבתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המבוסס על חתימתו: 'נאמ"ן' ראשי תבות נאום אנכי מאיר ניסים".
  2. ^ עקב ההתנגדות שעוררה דרך זו בקרב הספרדים, שילב הרב מאזוז במהדורות המאוחרות של סידורו גם את אפשרות הניקוד לפי המסורת המקובלת, בסוגריים.
  3. ^ הכלל מובא בירחון אור תורה שנת תשמ"ו, עמוד תנו. לדוגמה: "אשר זדו עליהם", המלה "זדו" מלרע ולא מלעיל, כיון שבמילה "אשר" ההטעמה בהברה האחרונה.
  4. ^ טענות נוספות שלו: קריאת המילה "גברא" בגמרא היא בפתח תחת הגימל, ולא בקיבוץ כמנהג המקרא והתימנים, שכן אין בשום מקום בגמרא (בנוסחים שלנו) גוברא בתוספת אות ו'. כן הוא טוען שבשמו של האמורא רב ביבי נקודה הב' השנייה בצירי ולא בפתח, שכן אין בשום מקום בגמרא ביבאי בתוספת אות א, כמנהג בשמות מקבילים כמו שמאי זכאי וכדומה.
  5. ^ ראו למשל את הביקורת שנמתחה עליו בהוצאה החדשה של הספר "לוח ארש" של היעב"ץ.
  6. ^ מתוך ההקדמה לספר: "חלק מהכללים בענייני התקופות, לרב אדא ולמר שמואל, והשוואת התאריכים (ובפרט פרק כ"ד וכ"ח), הם מדושתי ובן גרני בס"ד...".
  7. ^ הרב מאזוז פורש את שיטתו בהקדמתו לספר "ברית כהונה" של הרב משה כלפון הכהן (ספר על מנהגי יהדות ג'רבה).
  8. ^ עלון בית נאמן גיליון 17 אות יא
  9. ^ פרש את שיטתו זו בהקדמה למשנה ברורה חלק ג' עם הערות איש מצליח.
  10. ^ במאמר המצורף למשנה ברורה ח"ג עם הערות איש מצליח.
  11. ^ בערוץ 7
  12. ^ שמעון כהן, הרב אמסלם לרב מאזוז: אל תיכנע להם, 8 בינואר 2017, ערוץ 7
  13. ^ העלונים בעבר
  14. ^ בשנת 2017 באתר קולות