שלום קורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלום קורן
לידה 1951 (בן 73 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19691974
 ? – 2000
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
עיטורים
פרס ביטחון ישראל  פרס ביטחון ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלום קורן (נולד ב-1951) הוא קצין צה"ל בדימוס, ששימש כקצין חימוש ראשי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורן נולד בישראל וסיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר "בויאר" בירושלים.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1969 התגייס לצה"ל והתנדב לסיירת חרוב. בסיירת עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. בהמשך עבר קורס קציני חי"ר. קורן שימש בשורת תפקידים פיקודיים בסיירת, בהם מפקד פלוגה. בשנת 1973 פיקד קורן על כוח הפריצה למטוס בואינג 707 לבנוני שנחטף על ידי אזרח לובי והונחת בנמל התעופה בן-גוריון. קורן ואנשיו השתלטו על החוטף, החמוש באקדח, ושחרורו את בני הערובה[1]. במלחמת יום הכיפורים הוביל קורן את פלוגתו בצליחת תעלת סואץ, בטיהור החיץ החקלאי ובחילוץ הצנחנים הנצורים במהלך הקרב בעיר סואץ[2].

בשנת 1974 הוא סיים את שירותו ולמד הנדסת מכונות בטכניון. לאחר סיום לימודיו חזר קורן לשירות קבע בחיל החימוש. הוא מילא תפקידי מטה שונים בתחומי אחזקה ופיתוח ובשנת 1984 קודם לדרגת סגן-אלוף ומונה לראש ענף תובה ברשות לפיתוח טנק המרכבה. בשנת 1989 מונה קורן למנהל מפעל המרכבה במרכז שיקום ואחזקה ובשנת 1991 קודם לדרגת אלוף-משנה ולתפקיד ראש הרשות לפיתוח המרכבה.

קורן למד שנת לימודים במכללה לביטחון לאומי וסיים לימודי תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה. לאחר העלאתו לדרגת תת-אלוף הוא שימש ראש מנהלת המרכבה והרק"ם (מנת"ק). בתפקיד זה הוא היה שותף לזכייה בפרס ביטחון ישראל לשנת 1997 על פיתוח מערכת בקרת האש "ברק זוהר" לטנק המרכבה.

בשנים 19982000 כיהן קורן כקצין חימוש ראשי. במהלך תקופת כהונתו החל ארגון מחדש של החיל במסגרת היחידה הטכנולוגית שהוקמה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה.

קריירה אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו מהצבא מונה לראש פרויקט ההשבחה בתעשייה הצבאית של טנקי M60 פטון של צבא טורקיה - טנק "הסברה"[3]. אחר כך שימש יושב ראש חברת "אימקו תעשיות", חברה ציבורית העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מוצרים בתחומי האלקטרוניקה, והמכניקה המיועדים בעיקר לשימוש צבאי[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]