לדלג לתוכן

קורס מ"כים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קורס מ"כים חי"ר)
סיכת מפקד כיתה
סיכת מ"כ מוזהבת
סימני כתף (כתפות) של החיילים בקורס מ"כים

קורס מפקדי כיתות (מ"כים) הוא קורס פיקודי צה"לי, המועבר במסגרת זרוע היבשה. ייעודו של הקורס הוא הכשרת מפקד הכיתה לפיקוד על כיתת חי"ר במהלך אימוני הטירונות ובפעילות המבצעית ביחידות הלוחמות, באמצעות פיתוח יכולותיו הפיקודיות. בקורס מוכשרים מפקדי כיתות בכל יחידות חיל הרגלים לסוגיו.

באמצע שנות השלושים הוחלט בארגון ההגנה להחליף את קורסי המפקדים הכלליים ללא הגדרת תפקיד בקורסים למפקדי כיתות ולמפקדי מחלקות (לימים הבסיס לקורס קצינים).[1]

שיתוף הפעולה בין היישוב להנהגת המנדט בימי המרד הערבי הגדול אפשר הנהגת קורסי קורפורלים גלויים בני חמישה ימיפ לאנשי הנוטרות בהדרכה בריטית.[1]

החל ממרץ 1938 נערכו קורסי מ"כים בחניתה. קורסים אלו כללו אימוני כיתה, מסעות ואימון מדריך. קורסי המ"כים בהגנה היו רובם קורסים אזוריים ולא ארציים, אולם היו בפיקוח ישיר של לשכת ההדרכה של ההגנה, שקבעה את רמות האימון וההכשרה לפיקוד הנדרשות לכל מסגרת (חי"ם, חי"ש ופלמ"ח). קורס המ"כים של החי"ש חייב מעבר על חומר שלוחמי הפלמ"ח שלטו בו, ועל כן היה הארוך שבכולם. קורסים אלו הועברו למספר חניכים מצומצם, היו מוגבלים בנושאים המקצועיים, לא תוכננו היטב, והמדריכים בהם היו חסרי ניסיון מעשי.[1]

עם התפתחות הפלמ"ח שולבו בתחילה מפקדים משורותיו בקורסי מ"כים שהכשירו עבורו מ"כים ולאחר מכן הועברה האחריות להכשרת מ"כי פלמ"ח אליו. הקורס הועבר במסגרת פלוגתית כאשר מחלקה אחת בכל פלוגה בפלמ"ח שימשה כקורס מ"כים. ב־1945 הועבר קורס מ"כים של הפלמ"ח למסגרת ארצית ונערך בג'וערה[2] בפיקוח לשכת ההדרכה. מסלול הכשרה למ"כי הפלמ"ח התפתח באופן שונה במעט מזה של ארגון ההגנה. כל לוחם אשר כישוריו התאימו לתפקיד מ"כ נדרש לצאת לקורס, ללא התחשבות בכמות המ"כים שנדרשה ביחידות הפלמ"ח, למרות ההתנגדות של ההגנה ושל ההכשרות המגויסות.[1]

לאחר הקמת אגף ההדרכה ערב מלחמת העצמאות הוטלה הדרכת המ"כים על האגף. מאיר זורע (זרו), יוצא הבריגדה, מונה לראש קורס המ"כים הארצי. בין ינואר למרץ 1948 התקיימו שני מחזורי קורסי מ"כים בני כשלושה שבועות. לאחר סיום המחזור השני הוחלט להסתפק בהכשרה ביחידות השונות עקב המצב בחזית. לשני המחזורים הגיעו כ־850 חניכים מכלל זרועות הצבא, שהוסמכו כמ"כים או כמדריכי נשק ושדאות. חלק מהכנים הוסמך על תנאי וחלק לא הוסמך כלל.[1]

כחלק מהקמת החזיתות הוקם באוקטובר 1948 בית הספר למ"כים של חזית הצפון ובנובמבר 1948 הוקם בית ספר למ"כים של חזית התיכון. בינואר 1949 הוקם בית ספר ארצי למ"כים בבית לחם הגלילית על בסיס בית הספר של חזית הצפון. בית הספר קלט מחזור ראשון של כ־250 חניכים במרץ 1949, אך חניכי הקורס היו ברמה ירודה, חלקם לא דברו עברית וחלקם היו חסרי מוטיבציה ומשמעת, והקורס נתפס ככישלון.[1]

מפקד כיתה (מ"כ) בחטיבת עוז, מרץ 2026

עקב כישלון בית הספר הארצי למ"ים הורה ראש מחלקת הדרכה אלוף חיים לסקוב עך החזרת קורסי המ"כים לרמת הפיקודים המרחביים, תוך מטרה שלאחר התגבשות החטיבות הסדירות יעברו קורסים אלו אליהם בעוד הפיקודים ימשיכו להכשיר מ"כים עבור המילואים.[1]

לאחר הקמת צה"ל הפך קורס מפקדי הכיתות בחיל הרגלים לקורס פנים חטיבתי, באופן שבו לכל חטיבת חיל רגלים בצבא הייתה מסגרת להכשרת מפקדי כיתות. בנח"ל שימש גדוד 906 כמסגרת קורס מפקדי הכיתות, ואילו גדוד 17 (אריות הגולן) שימש כמסגרת קורס מפקדי הכיתות של חטיבת גולני. עם הקמת חטיבת הצנחנים עשו אנשיה בתחילה את קורס המ"כים עם הנח"ל, אולם ב־1970 הוקמה בעבורם מסגרת חטיבתית גדוד 450 (האריה המעופף).

על מנת להכשיר מ"כים ביחידת המילואים גויסו אלו לשירות מילואים בן 40 יום לצורך קורס מ"כים. רק ב־1955 הוחלט להכשיר חיילים בשירות סדיר כמ"כים עבור יחידות המילואים בהן ישרתו לאחר שחרורם.[1]

1953 הוקם ענף חי"ר במה"ד בפיקוד אל"ם יהודה ואלך שזכה למעמד הדומה לקצין חיל ראשי. ואלך ניסה בתחילת תפקידו בדצמבר 1953 להקים בית ספר מרכזי למ"כים. בית הספר המרכזי נועד לאפשר האחדה של הכשרות מ"כים לפי הנחיות הענף, לצד צמצום הפגיעה בכוננות היחידות הסדירות עקב קורס מ"כים ויצירת מסגרת הכשרת מ"כים לכוחות שלא השתייכו לחטיבות הסדירות כגון יחידות הנדסה, גדוד צנחנים 890 שטרם היה לחטיבה, בה"ד 3, בה"ד 4 ויחידות סיור. הניסיון לא יצא לפועל, וגם ניסיון ליצור קורס מ"כים נפרד בבה"ד 3 עבור יחידות אלו לא יצא לפועל.[1]

בשנת 1974, כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים, הוקמה חטיבת ביסלמ"ח, בית הספר למ"כים, תחת פיקודו של אל"ם יעקב חסדאי, כדי לאגד את גדודי הכשרת מפקדי הכיתות, אשר השתייכו לכל אחת מחטיבות החי"ר הקיימות, תחת מסגרת תורתית ופיקודית אחודה. החטיבה כוללת 3 גדודים סדירים המשמשים גם כמסגרות המכשירות מפקדי כיתות בחיל הרגלים - גדוד 906 (שועלי הנגב) שהועבר מהנח"ל, גדוד 450 (האריה המעופף) שהועבר מחטיבת הצנחנים וגדוד 17 (אריות הגולן) שהועבר מחטיבת גולני. בית הספר היווה, במקביל להיותו גוף המכשיר את מפקדי הכיתות, גם חטיבת חי"ר ונקרא גם חטיבה 772. עם הקמת בית הספר היה נהוג כי חניכי הקורס היו משויכים לגדודים בהתאם לחטיבות מהן הגיעו במקור, וכך הצנחנים ביצעו את הכשרת מפקדי הכיתות בגדוד 450, לוחמי גולני בגדוד 17 ואילו הנח"לאים בגדוד 906. עם הקמתן של חטיבות הנח"ל וגבעתי שונה הדבר והונהג קורס מעורב אשר אותו עוברים כלל החניכים.

תחילה היה בית-הספר ממוקם בהר שגור באזור כרמיאל. באוקטובר 1992 אוחד בית הספר לחי"ר (בה"ד 3) עם- בית הספר למ"כים. בית-הספר קיבל אז את השם בית-הספר למ"כים ומקצועות החי"ר – ביסל"ח (מאוחר יותר – ביסלמ"ח). בנוסף קיים בחטיבה גדוד סיור במילואים.

קרבות ומבצעים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורס מפקדי כיתות חיל הרגלים בצה"ל הוא קורס מכשיר מחד, ויחידה לוחמת מאידך. לאורך השנים לקחו חניכי הקורס חלק ברבים מן הקרבות והמבצעים אשר ביצע צה"ל בחזיתות השונות:

מבנה הקורס בעשור השני של המאה ה-21

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקורס ברובו נמשך כ-13 שבועות ונערך בביסלמ"ח שהוא מרכז ההכשרות הראשי. החיילים המגיעים מחטיבות החי"ר והיחידות המובחרות מתחלקים לפלוגות בגדודי חטיבת ביסלמ"ח[7]. בגדודי החטיבה עוברים החניכים קורס אינטנסיבי של פיקוד על כיתת חיילים, בדרך כלל 12-8 חיילים. בקורס מועברים תכנים תאורטיים ומעשיים ובעיקר עיוניים, אך לקראת הסוף, נערכים מבחני מפקד הכיתה. המסיימים מקבלים דרגת סמל ובנוסף גם את סיכת המ"כ (בפועל היא לא נענדת) ולאחר מכן משובצים לבא"ח שם יפקדו על כיתה ממחזור טירונים חדש או חוזרים לגדודים שלהם ושם הם מפקדים על כיתת לוחמים בסדיר. חלק מהלוחמים שמסיימים את הקורס נשארים להדריך מחזור חדש של הקורס ונקראים בשפה הצבאית "מודרכים". חלק קטן ממסיימי הקורס מועברים למז"י ומשם הם מועברים להיות מש"קי חי"ר בתחומים השונים.

התכנים המועברים שונים במעט מקורס לקורס, אך עיקר החומר המועבר לחניכים דומה; שיעורים בניתוח קרקע ואויב, מנהיגות צבאית, היסטוריה צבאית, מורשת קרב, פיקוד ושליטה, הבנה של פקודה צבאית וכתיבתה. במקביל מועברים שיעורי קרב מגע וכושר גופני, טופוגרפיה וניווט[8], טכניקות הדרכה והעברת שיעורים, טכניקות חניכה והדרכת קליעה, לוחמה בשטח בנוי, לוחמה בשטח סבוך, לחימת חיל רגלים ממוכן וכיבוש יעד מבוצר. תכנים אלו מועברים באופן זהה וממושך יותר בחיל הרגלים וחיל ההנדסה הקרבית.

קורס מ"כים במגל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערך מגל אחראי על קיום הטירונות הכלל צה"לית בבסיסי הטירונים השונים. מועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים) המתגייסים מראש לשורות המערך, עושים זאת על מנת להיות מפקד על כיתת טירונים במערך ועוברים קורס מ"כים. חיילים אלה עוברים קורס מ"כים בבה"ד 12 במשך כחצי שנה. בתקופה זו הם עוברים מסלול טירונות 03 המשולב בקורס. הקורס מחולק לשני שלבים: הכשרה בסיסית (בסופו מוכשרים החניכים בתור "רובאי 03") והכשרה מתקדמת (בה מועברים תכנים הקשורים למנהיגות, עמידה מול קהל וסימולציות של פיקוד על קבוצת טירונים).

בסיום הקורס, החניכים משובצים בבסיסי הטירונות השונים של מגל: בט"ר ניצנים, מחנה 80 ובסיסים בחילות העורפיים השונים של החילות חימוש, לוגיסטיקה ותקשוב, בהם מתבצעת מה שנקרא "טירונות בסמכות". בבסיסים אלה, הם משרתים כמפקדי כיתת טירונים המכשירים את הטירונים לרמת רובאות 02. אז, עומדים בפני המ"כים שני מסלולי קידום:

  • "מסלול החוגרים", במסגרתו המ"כ מפקד על כיתת טירונים עד התקדמותו לתפקיד סמל המחלקה, ולאחר מכן לתפקיד רב-סמל פלוגתי.
  • "מסלול הקצונה", בו ניתן להתקדם לתפקידי מ"מ טירונים, סמ"פ ומ"פ.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 שגיא טורגן, ממני אישית לא יצא גנרל: הכשרת הפיקוד הקרבי בצה"ל 1956-1949, יד יצחק בן-צבי, 2017, עמ' 121–140, גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "פסיק"
  2. עמירם אזוב, "משמר העמק לא תיפול!: נקודת מפנה בתש"ח", אור יהודה: דביר, 2013, עמודים 43-44.
  3. יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 354.
  4. הכוחות שלקחו חלק במבצע ליטני, ב אתר חטיבת הצנחנים
  5. יצחק מרדכי, אוגדת הגליל במלחמת של"ג, מערכות, גיליון 413, יולי 2007
  6. אביחי בקר, מי זה בכלל יצחק איתן?, הארץ, 17 בנובמבר 2000.
  7. במרץ 2018 חזר קורס מכים להיות הומוגני, כל פלוגה משתייכת לחטיבה אחרת
  8. יוחאי עופר, חשד: רימו בניווטים באמצעות ווטסאפ, באתר nrg, 13 בפברואר 2014.