שלושה ימים וילד
שלושה ימים וילד הוא סיפור קצר מאת אברהם ב. יהושע שפורסם בשנת 1965. הסיפור יצא לראשונה לאור בכתב העת קשת. אורי זוהר יצר שנתיים מאוחר יותר על בסיס הסיפור את הסרט המצליח "שלושה ימים וילד".
עלילת הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלילת הסיפור עוסקת בשלושה ימים שבהם הוטל על דב, גיבור הסיפור, לשמור על ילדה בן השלוש של אהובתו הנשואה לאחר. הגיבור מטלטל בין שאיפה להרוג את הילד ובכך לנקום על אהבתו הנכזבת, לבין אהבה לילד המייצג בעיניו את אהובתו. דב הוא סטודנט ומורה למתמטיקה החי בדירה אחת עם יעל, בוטניקאית, בת זוגו הנוכחית, כאשר חברה של יעל ללימודים, צבי, חודר ומפריע לחייהם. כאשר חיה, אהובתו הנושנה של דב, וזאב, בן זוגה מהקיבוץ, מחליטים לעזוב את הקיבוץ ולעבור ללמוד בירושלים, הם נאלצים להשאיר את יאלי בנם להשגחה אצל דב, לזמן הבחינות. כך מתחיל הסיפור, המערב את שכניו של דב, את הוריה של יעל, את חבורת שוחרי הטבע, את תלמידיו של דב, טלפון, בית קברות, משחק מחבואים, חומה גבוהה, נדנדה ונחש, ביחד עם שלושה ימים של זכרונות מהקיבוץ.
פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
באמצעות סמלים ואנלוגיות, בונה הסיפור מסר מרכזי, לפיו הזכרונות הטובים של דב מהקיבוץ אינם אמינים. בתחילת הסיפור נראה שהחיים בעיר גרועים לאין ערוך מחיי הקיבוץ: האנשים נקראים בשמות חיות, הכול מעורבים זה בדירתו של זה, והעיר מלאה בקוצים, עקרבים ונחשים. האהבה מתוארת כחסרת טעם וכמינית בלבד. ובכל זאת, ככל שהסיפור מתקדם מתגלה שגם בקיבוץ היו החיים זהים: שמות של בעלי חיים, יובש ואהבה דהויה. דווקא מההשוואה שלאחר מכן יוצאת העיר כמנצחת - תושבי הקיבוץ עוזבים בסופו של דבר, ובעיר נמצאים יעל וצבי, חיות אצילות ונעימות למדי, ולא טורפות (כמו דב או זאב, יוצאי הקיבוץ).
הסיפור מצייר מעגל אכזרי של תחייה מתוך האפר, כאשר כל ניסיון להרוג את הילד מסתיים באהבה והענקת חיבה, ולאחר החיבה מגיעה שוב האהבה. רמזים שונים מקשרים מסר זה למצב הפוליטי במדינת ישראל, לפיו המלחמה היא המביאה את התקווה הגדולה, אך זו מיד מתנפצת אל המציאות ריקנית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
