שלמה בלוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית
קברו בהר הזיתים

הרב שלמה זלמן בלוך (ה'תרמ"ו, 1886 - י"א בסיוון ה'תשל"ו, 9 ביוני 1976) היה רב מקובל ליטאי, מהדמויות הבולטות בתנועת המוסר בדור שלאחר מלחמת העולם השנייה, תלמידו של החפץ חיים שהתפרסם כבעל מופת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בברנוביץ', בגיל חמש עשרה החל ללמוד בישיבת נובהרדוק אצל "הסבא", רבי יוסף יוזל הורוביץ. בתקופת לימודיו בנובהרדוק התקרב לרב העיר, רבי יחיאל מיכל אפשטיין. מאוחר יותר למד בישיבת ראדין, שם נעשה למקורבו ותלמידו של החפץ חיים ואף למד עמו בחברותא. הוא נמנה עם המניין שנשלח בידי החפץ חיים למשימות שונות שהצריכו "תפילת צדיקים".

לאחר נישואיו המשיך ללמוד זמן קצר בראדין, אחר כך עבר ללמוד בכולל הפרושים באיישישוק. באיישישוק נסמך לרבנות בידי רב העיר, הרב יוסף זונדל הוטנר. לאחר שנתיים עבר ללמוד בווילנה בה למד במשך חמש שנים ונסמך לרבנות בידי המו"צ הווילנאי ר' חיים סגלוביץ, מחבר "מקור חיים". ב-1917 שרר רעב בווילנה בשל מלחמת העולם הראשונה והוא עקר לקלם ולמד ב"תלמוד תורה" הנודע בעיר.

בשנת ה'תרפ"ה, 1925, עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים. הוא סירב לקבל משרות תורניות והתמיד בלימודיו ותפילותיו. יצא לו שם של צדיק ובעל מופת ורבים נהגו לבקש שיעניק להם ברכה. לפי דוד זריצקי, כבר רבו ה"חפץ חיים" הפנה אליו אנשים לברכה, ובין המפנים אליו לתפילה וברכה עבור חולים היה מאוחר יותר גם החזון איש.

הוא נפטר בגיל 90 בי"א בסיוון ה'תשל"ו, 9 ביוני 1976, ונקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים. רעייתו חנה אסתר נפטרה שש שנים לפניו, לשניים לא היו ילדים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד זריצקי, אדם טהור, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 356–358

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]