שלמה וינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

פרופסור שלמה וינר (נולד ב-1937) הוא משורר עברי, מורה ומתמטיקאי ואיש חינוך מתמטי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים בשנת תרצ"ז 1937. את שלושת תאריו במתמטיקה למד וקיבל מהאוניברסיטה העברית בירושלים. את הדוקטורט עשה בהנחיית פרופסור עזריאל לוי. סיים לימודי המשך באוניברסיטת ברקלי, חזר ללמד מתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, וחקר בה את תחום הוראת המתמטיקה במשך למעלה משלושים שנה, וכיהן פעמיים כראש החוג להוראת המתמטיקה בתקופה זו. ב־1997 הצטרף לאוניברסיטת בן-גוריון, הקים בה את התוכנית לתואר שני להוראת המדעים ועמד בראשה, ובהמשך היה לראש התוכנית לתואר שני לחינוך מתמטי לבית הספר היסודי במכללת אחווה.

שלמה וינר החל לפרסם את שיריו בכתבי העת בסוף שנות השישים ובראשית שנות השבעים. בשנת 1972 יצא לאור ספר שיריו הראשון, "רק לשעות ספורות". בשנת 1986 יצא לאור ספר שיריו "הרעש והאדמה". ובשנת 1992 ראה אור ספר שיריו "פתאום החיים". שימש כמה שנים כראש ועד אגודת הסופרים בירושלים, והיה יו"ר הנהלת בית הסופר בעיר. שיריו נדפסו בכמה אנתולוגיות חשובות, כגון "לנצח אנגנך - על המקרא בשירה העברית", של מלכה שקד. אסופה משיריו נדפסה באנגלית, ויצאה לאור בארצות הברית ובבריטניה.

שיטתו בהוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' וינר טוען שהוראת המתמטיקה צריכה לעורר מחשבה אצל התלמידים במקום ללמד פעולות נוסחאתיות חסרי משמעות. לשם כך הוא מציע לשלב במבחנים שאלות חשיבה וכך לחייב את התלמיד להתמודד עם הבנה אמיתית של הנושאים הנלמדים, מעבר להכרת השיטות וביצוע הפעולות החישוביות, וכן להשתמש בהומור, בדרמה ובסיפור, על מנת "לצבוע" את הנושא ולעורר עניין. כדוגמה, כאשר רשם גרף על הלוח עם גיר לבן, הסביר שגיר צבעוני מסרטן, ולכן הריהו רושם בגיר לבן לצד הקו הלבן העליון 'אדום' וחץ המצביע על קו זה, ו'ירוק' ליד הקו התחתון.

"לא קשה לקבוע מהו האינטרס של התלמיד. מעבר למליצות ולרטוריקה ניתן לומר שהאינטרס של מרבית התלמידים הוא להשיג את הציון הגבוה ביותר שהם יכולים. (אינני מתעלם מהענין וההנאה שמפיקים תלמידים מסויימים מהלימודים, אבל לא ניתן להתעלם מכך ששביתת מורים ממושכת תגרום להם הנאה גדולה יותר. כמו כן, נדיר הוא שציון נמוך לא יעיב על ההנאה האינטלקטואלית שהיתה לתלמיד בקורס מסויים, אם היתה לו הנאה כזאת). קשה יותר לומר מהו האינטרס של מערכת החינוך." (הוראת מתמטיקה, מחשבות ותופעות מיומנו של מורה חוקר - חלק ג' המבחן)

על מנת להדגים מבחן שיש בו צורך בהשקעת מחשבה, בתרגום מושגים לנוסחאות ונוסחאות למושגים מציאותיים ותוך שימוש בהפתעה ובהומור, הדגים באחד ממאמריו שאלה ארוכה בתחום הביולוגיה, המציג את התופעות שנצפו בניסוי ואת הפירוש שנתנה להם פרופסור חוקרת הביולוגיה, כשהתלמיד מתבקש לסייע לה וכן לבדוק את תשובות החוקרים האחרים שבהם נעזרה. שאלה זו אכן הופיעה במבחן שלו בהכשרת חשבון גבוה לתלמידי מדעי החיים, ועל כך כתב:

"אם מצליח התלמיד להבין את הטקסט הארוך הזה הוא מגלה בו יסודות שגרתיים למדי בצד יסודות פחות שגרתיים, הכל ביחס למה שהתרחש בכיתה ובתרגילי הבית שניתנו במהלך הקורס הנ"ל. המבחן ניתן במועד ב' של הקורס (חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי לתלמידי ביולוגיה), לכן מספר הנבחנים קטן יחסית (n=31). חלקם ניגש למבחן משום שנכשל במועד א'. חלק אחר ניגש אליו כי רצה לשפר את ציון מועד א' שלו." (הוראת מתמטיקה, מחשבות ותופעות מיומנו של מורה חוקר - שם)

פרופ' וינר כתב גם על בחינה ערכית ועל קשרי מוסר והוראת המדעים[1], והתייחס להבדלים בין חשיבה מדעית לחשיבה דתית.[2]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נסיעה, שירת המדע, עמוד 106. (אתר מכון ויצמן למדע)

מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוראת מתמטיקה וערכים : חינוך, שקרים ווידאו, שלמה וינר, 1999, הוצ' האוניברסיטה העברית
  2. ^ חשיבה מדעית לעומת חשיבה דתית מנקודת מבטו של איש הוראת מדעים חילוני הרצאה אחרונה בסדרה מדוע תשע"ה (ערוץ האוניברסיטה העברית, יוטיוב)
P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.