שמואל זיברטנסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

רבי שמואל זיברטנסקי (לעיתים: ר' שמואל לוּבְּצֶ'ר; ה'תקע"ח, 1818 - ח' בתמוז ה'תרנ"ח, 28 ביוני 1898) היה למדן ליטאי, רב ופוסק הלכה, כיהן במשרת "המו"צ דווילנה", תפקיד שהחליף את הרב הראשי של העיר בתקופה בה לא מונה רב באופן רשמי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בלובץ' לרב יוסף מאסלובטי, הרב המקומי. אביו נפטר בעודו פעוט והוא גדל ולמד אצל סבו, אב אביו. בנערותו נסע ללמוד בווילנה ועשה שימוש חכמים אצל קרוב משפחתו הרב ישראל זרצ'רזרצ'ה) שהיה מגדולי המו"צים בעיר. הוא התפרסם כלמדן בעל תפיסה מהירה וזיכרון טוב, וחבריו כינוהו "דער לובטשער עילוי" (העילוי מלובץ'). בין חבריו בבחרותו שעמדו עמו בקשרי ידידות לאורך כל חייו היו: הרב הלל מיליקובסקי, לימים רבה של סלנט; והרב אלכסנדר משה לפידות מראסיין.

הוא נישא לבתו של הגביר ר' משה רודומינר שקיבל על עצמו את הדאגה לפרנסת בני הזוג, כדי לאפשר לו להמשיך בלימודיו. בשנת תרכ"ח, 1868, קיבל כתב רבנות מעיר הולדתו לובץ', נסע לשם וכיהן כרב העיירה תקופה קצרה, אך בשל געגועיו לאווירתה של וילנה היהודית ויתר על רבנותו ושב לווילנה. עשר שנים לאחר פטירת הגביר הווילנאי יודל אופאטוב "התקיף הידוע", הוקם מעזבונו בשנת תרל"ח, 1878, כולל אברכים ב"בית המדרש אופאטוב" בעיר. הכולל החדש יועד לאברכים מופלגים בידענותם ובלמדנותם, ורבי שמואל זיברטנסקי מונה כראש הכולל וכמפקח על הלומדים בו.

בשנת ה'תרמ"ג, 1883, נפטר "המו"צ דווילנה" הרב והמדינאי רבי יעקב באריט, ורבי שמואל נבחר לכהן תחתיו בתפקיד זה, לצד רבני הקהילה, רבי יוסף סקוביץ ובהמשך, רבי בצלאל הכהן. הוא החזיק במשרה זו חמש עשרה שנים עד פטירתו בח' בתמוז ה'תרנ"ח, 28 ביוני 1898.

לאחר פטירתו הדפיס הרב חנוך אייגש, חתן בנו הרב שלמה זיברטנסקי, חלק מכתביו בספר "עולת שמואל" בשני כרכים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו