בצלאל הכהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב בצלאל הכהן
אין תמונה חופשית
לידה תק"פ
פטירה י' בניסן תרל"ח (בגיל 58 בערך)
מקום פעילות וילנה
השתייכות רבני וילנה
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה
רבותיו אביו, הרב ישראל משה הכהן
תלמידיו אחיו, הרב שלמה הכהן
חיבוריו "לקט באורים: על סדר פרשיות התורה ועל תפלה", 'הגהות הגר"ב' (על סדר טהרות שבמשנה), הגהות על התוספתא, הגהות "מראה כהן" (על התלמוד הבבלי, הגהות על משנה תורה, הגהות על השו"ע, חידושים על טור יו"ד מהשו"ע, שו"ת "ראשית ביכורים", חידושים וביאורים להגדה של פסח, קונטרס "ברכת ראשית" (על ברכת החמה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב בצלאל הכהן (כ"ז בטבת תק"פ - י' בניסן תרל"ח) היה מגדולי התורה הנודעים של וילנה שכיהן בה כדיין ומו"צ, התפרסם גם כמחבר הגהות "מראה כהן" על הש"ס הבבלי ושו"ת "ראשית ביכורים". אחיו הגדול ומרבותיו של הרב שלמה הכהן, רב ומו"צ ראשי בווילנה ומחבר הגהות "חשק שלמה" על התלמוד הבבלי ומתומכי תנועת המזרחי. חברם הקרוב של הרבנים האדר"ת, הלל דוד הכהן טריווש ואהרן שאול זליג מאירוב.

נולד לרב ישראל משה שהיה דיין בבית הדין הרבני של וילנה. כבר בילדותו נחשב לעילוי מוכשר ביותר והוא סיים את הש"ס כבר בגיל 13, והחל להשיב תשובות בהלכה בגיל 14. בגיל 23 נבחר להיות כמו"צ בווילנה. האדר"ת כתב עליו 'הגאון הגדול הצדיק יסו"ע הרב רבי בצלאל זצ"ל' ו"גדול הדור"[1] ו"ראש וראשון לכל דבר בווילנא"[2].

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לקט באורים: על סדר פרשיות התורה ועל תפלה: באורי מקראות, באורי מסורה, באורי תפלה - ליקוט מכתביו וממה שציטטו בשמו אחיו ר' שלמה ובנו ר' חיים אורי. יצא לאור בהוצאת 'מפעל תורת הג"ר בצלאל הכהן מווילנא', לייקווד תשע"ב.
  • הגהות הגר"ב על סדר טהרות שבמשנה - בחלק השלישי של "זיכרון יהודה" לזכר הרב יהודה אבלסון שרובו ככולו דברי תורה של הרב אבלסון. החיבור הוא בין שלושה חלקים שהודפסו בכרך אחד. בחלק הראשון כללי המשנה ודרכיה וכללי הלכות וביאור "זרע יצחק", בשני פתיחה ומבוא לסדר קדשים עם הערות וחידושים, ובשלישי פתיחה ומבוא לסדר טהרות עם חידושים והערות והוספת 'הגהות הגר"ב'. יצא לאור בברדיצ'ב תר"ן.
  • הגהות מראה כהן על התלמוד הבבלי - מופיעות בש"ס וילנה.
  • שאלות ותשובות ראשית ביכורים - יצא לאור לראשונה בווילנה תרכ"ט, ושוב בדפוס צילום בירושלים תשכ"ט.
  • חידושיו על טור יו"ד מהשו"ע הודפסו עם חידושי אחיו במהדורת השו"ע בהוצאת "האלמנה והאחים ראם", וילנה תר"ם.
  • ביאורים וחידושים להגדה של פסח מופיעים בספר הגדה של פסח עם פירושים יקרים ונחמדים מרבני גאוני ק"ק ווילנא בחלק השלישי ששמו "מנחת כהנים" ובו דברים ממנו ומאחיו הרב שלמה. בחלק הראשון "תולדות אדם" מהרב אברהם דנציג ובשני "אחרית לשלום" מהרב יצחק אליהו לנדא. יצא לאור לראשונה בווילנה תרל"ז ובדפוס צילום בברוקלין תשנ"ג. כמו כן הודפסה הגדת "מנחת כהנים" בהגדות גדולי ליטא: הגדת גאוני וילנא, ירושלים תשנ"ג עם שישה פירושי הגדות נוספים על מה שבספר הקודם: "יד מצרים" מהרב יצחק אייזיק חבר, "נטפי מים" מהרב יעקב מאיר פדובה, "ליל שימורים" מהרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, 'הגדת מהרש"א' מהרב שמואל אביגדור תוספאה) עם חידושי הלכות בהלכות פסח, "אור לישרים" מהרב יחיאל הלר ו"הגדת מרדכי מהרב מרדכי גימפל יפה. כן הודפס דפוס צילום של ההגדה של גאוני וילנה מווילנה תרמ"ז יחד עם הגדות "אמרי אש" של הרב מאיר איזנשטטר מאונגוור (פודגורזה תרס"ט), "מעשה ידי יוצר" של הרב שלמה קלוגר (לבוב תרמ"ו), "שבחי דמרא" של הרב משולם הלוי הורוביץ (ורשה תרע"ג) ו"שיח יצחק" של הרב יצחק מלצן (ירושלים תרס"ט).
  • קונטרס ברכת ראשית על ברכת החמה - הודפס במהדורה מתוקנת עם סדר ברכת החמה בשם סדר ברכת החמה: עם קונטרס "ברכת ראשית", בענייני ברכת החמה, תקופות והמסתעף בהוספת חידושים בהלכה ובאגדה על ברכת החמה מאחיו ר' שלמה. בהוצאת 'מפעל תורת הג"ר בצלאל הכהן מווילנא', לייקווד תשס"ט.
  • הגהות על ספר המצוות לרמב"ם, נדפסו במהדורת ספר המצוות עם פירוש "מחשבת משה" של ר' משה ב"ר גרשון מנדל זיו, וילנה, תרכ"ו.
  • מעשה רב, הגהות וביאורים על הרמב"ם. נדפסו עם המשנה תורה לרמב"ם, ורשה תרמ"א, ומאז ברוב המהדורות הנפוצות. הערותיו הוכנסו גם לפרויקט השו"ת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תולדות הג"ר בצלאל הכהן מ"צ ווילנא, בתוך: לקט באורים: על סדר פרשיות התורה ועל תפלה: באורי מקראות, באורי מסורה, באורי תפלה, עמ' י"א-כ'
  • תולדות הג"ר בצלאל הכהן מ"צ ווילנא, בתוך: סדר ברכת החמה: עם קונטרס ברכת ראשית, בענייני ברכת החמה, תקופות והמסתעף, עמ' ט'-י"ח
  • הלל נח מגיד שטיינשניידר, עיר ווילנא, חלק א', וילנה תר"ס, עמ' 55–61
  • הקובץ התורני מוריה, שנה כ"ב, גיליון ה'-ז' (רנ"ז-רנ"ט), תשנ"ט, עמ' צ"א-צ"ב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "אדרת אליהו", ירושלים תשס"ג, עמ' ל"ה. ראו בקישור החיצוני הראשון בעמוד השלישי ובהערה 6 שם.
  2. ^ שם, עמ' ל"ו. ראו בקישור החיצוני הראשון בעמוד השלישי ובהערה 6 שם.