שמואל ראדו
 | |
| לידה |
7 בפברואר 1857 באצ'קי פטרובאץ, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
18 ביולי 1919 (בגיל 62) בודפשט, הרפובליקה הסובייטית ההונגרית |
| שם לידה |
Róthfeld Salamon |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| מעסיק |
ניוגט |
| בן או בת זוג |
קורנליה הירש (1890–1915) |
  | |
שמואל ראדו, (במקור שלמה רוטפלד בהונגרית: Radó Sámuel; באצ'קי פטרובאץ, 7 בפברואר 1857 – בודפשט, 18 ביולי 1919)[1] היה סופר, עיתונאי יהודי-הונגרי. אשתו הייתה קורנליה הירש, בתו של ליפוט הירש, מנכ"ל חברת דפוס ומו"ל.[2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלמה רוטפלד (לימים כאמור שמואל ראדו) נולד במשפחה יהודית כבנם של דוד רוטפלד ושל מימי שטרן. הוא למד משפטים באוניברסיטת וינה ומאחר שבחר קריירה של שופט עבד זמן מה כרשם בבית המשפט הלאומי בווינה. מאוחר יותר הפך לעיתונאי, בילה כמה שנים בפריז ובברלין. הוא חזר הביתה לממלכת הונגריה כחלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית ככתב עבור עיתונים בחו"ל. משנת 1891 היה הכתב של העיתונים הווינאים, במיוחד של ה-Neues Wiener Tagblatt, ואחד הבעלים והעורך הראשי של Neues Politisches Volksblatt, שהופיע בבודפשט עד 5 ביוני 1894. באותה תקופה הפך לעורך הראשי של הפסטר לויד ולנציג בהונגריה של ה-Politische Correspondenz הווינאי. הוא גם דיווח לסוכניות הידיעות הבאס (Havas) הצרפתית ולסוכנות הידיעות הבריטית רויטרס. ב-11 במאי 1890 נשא לאישה את קורנליה (נלי) הירש בבודפשט.[3]
בשנת 1898 הופקד ראדו על ניהול משרד סוכנות הידיעות ההונגרית (MTI). למעשה, סוכנות הידיעות ניתנה לו בזיכיון כדי להימנע מפשיטת רגל קרובה שלה.[4] [5] שמואל ראדו ניהל את הסוכנות במשך עשרים שנה וזכה להישגים גדולים בתחום הארגון מחדש של שירות החדשות כעורך ראשי.
הוא כתב כמה וכמה מאמרים שעסקו בפוליטיקה היומיומית. מחזהו "Affaire Thorn-Tilot" הועלה בווינה (1882). הרבה יותר מאוחר הוא כתב דרמה בשם עיתונאים (בודפשט, 1914). "שמואל ראדו מבין את כל האמיתות המנוגדות לכל האמיתות, אבל הוא אינו הדון קיחוטה של אף אחת מהן." - כתב עליו ועל יצירתו בן דורו, מיקשה פנייה.[6] מותו נגרם כתוצאה ממחלת לב וטרשת עורקים. שמואל ראדו הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Tisza, Seine Party, Seine Gegner (מינכן, 1888)
- ניגוד האינטרסים . כתב פבריציוס (בודפשט, 1898)
- Die ungarische Verfassung geschichtlich dargestellt. Mit einem Anhang: Die wichtigsten Verfassungs-Gesetze (Berlin, 1898; Budapest)
- Das Deutschtum in Ungarn (Berlin, 1903;
- ספר קריאה פוליטי (בודפשט, 1907)
- בית הספר לעיתונאים (בודפשט, 1909)
- פוליטיקה עממית (בודפשט, 1910)
- סיסמאות וביטויים פוליטיים (בודפשט, 1912)
- ג'ון בול וושותפיו (בודפשט, 1916)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái XI. (Popeszku–Rybay). Budapest: Hornyánszky. 1906. (יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי, שמואל ראדו
- Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1969)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. IV. ker. (belváros) állami halotti akv. 67/1919. folyószáma alatt.
- ^ "Névpont.hu".
- ^ Budapesti neológ. izr. hitközség házassági anyakönyve, 193/1890. folyószám.
- ^ 130 éves az MTI - de milyen a székháza? (Fővárosi blog, 2011-03-05).
- ^ Andreides Gábor: Az államosítás és a Magyar Távirati Iroda működése a Tanácsköztársaság alatt (Médiakutató, 2009 tél).
- ^ Fenyő Miksa (1914). "Újságírók. Radó Sámuel drámája". Nyugat (4. szám).