שמורין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמורין
Šamorín
Coat of arms of Šamorín.jpg
סמל שמורין
Samorin Roman Catholic Church.jpg
הכנסייה הקתולית של שמורין
מדינה סלובקיהסלובקיה  סלובקיה
מחוז טרנבה (מחוז)טרנבה (מחוז)  טרנבה
שטח 44.35 קמ"ר
גובה 130 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 13,303 (2016)
 ‑ צפיפות 300 נפש לקמ"ר (2016)
קואורדינטות 48°01′36″N 17°18′42″E / 48.0267°N 17.3117°E / 48.0267; 17.3117קואורדינטות: 48°01′36″N 17°18′42″E / 48.0267°N 17.3117°E / 48.0267; 17.3117
אזור זמן UTC +1
www.samorin.sk

שמוריןסלובקית: Šamorín; בהונגרית: Somorja) היא עיירה במערב סלובקיה. העיירה ממוקמת על הגדה השמאלית של נהר הדנובה לא רחוק מסכר גבצ'יקובו. 20 ק"מ דרומית מזרחית לברטיסלאבה. רוב האוכלוסייה הם הונגרים אתנים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמורין מוזכרת בכתובים לראשונה בשנת 1238. בימי הביניים הייתה נמל חשוב על הדנובה. ב-1405 קיבלה מהמלך זיגמונד מעמד של עיר מלכותית חופשית. עם עלייתה של פרסבורג שמורין הלכה ואיבדה ממעמדה וב-1589 אף איבדה את המעמד של עיר מלכותית חופשית. ב-1683 העות'מאנים שרפו את העיר. במלחמת העולם הראשונה היה במקום מחנה שבויים, ובו בעיקר שבויים רוסיים ואיטלקיים.

מעמדה המדיני של שמורין במאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 1920 הייתה חלק מממלכת הונגריה. ב-1920, על פי חוזה טריאנון, עברה לשלטון צ'כוסלובקיה. ב-1938, בהתאם להחלטות בבוררות וינה הראשונה חזרה שמורין לשלטון הונגריה. עם תום מלחמת העולם השנייה חזרה לשלטון צ'כוסלובקיה. מאז 1 בינואר 1993, עם פרוק צ'כוסלובקיה לשתי מדינות, שמורין שייכת לסלובקיה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר התושבים נותר קבוע, בסביבות 12,000, מתחילת המאה ה-20. השינויים במעמדה המדיני של שמורין השפיעו על ההרכב הדמוגרפי של אוכלוסייתה. ב-1910 92% מהתושבים היו הונגרים והשאר גרמנים. ב-1941 היו 98% מן התושבים הונגרים. בשנת 1991, היו 71% מהתושבים הונגרים ו-27,4% סלובקים. ב-2011 57% מהתושבים היו הונגרים ו-34% סלובקים.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילה יהודית נוסדה בשמורין ב-1860. קודם לכן יהודים חיו ב-Mliečno הסמוכה, ובאו לשמורין לניהול עסקיהם. ב-1912 נבנה בית כנסת ולידו בית ספר ומבני ציבור יהודיים נוספים. ב-1930 היו בעיירה 318 יהודים. במרץ 1944 נכבשה הונגריה על ידי הגרמנים, לאחר מכן גורשו כל היהודים לאושוויץ. רובם נרצחו. חלק מהניצולים חזרו לעיירה לאחר המלחמה. אולם כיום אין שם יהודים. בית הכנסת שוקם בשנות התשעים של המאה ה-20 ומשמש כמוזיאון לאמנות מודרנית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]