זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
Sigismund von Luxemburg
Albrecht Dürer 082.jpg
דיוקן הקיסר זיגמונד, מאת אלברכט דירר
מדינה האימפריה הרומית הקדושה
תאריך לידה 15 בפברואר 1368
מקום לידה העיר הקיסרית החופשית נירנברג Wappen von Nürnberg.svg
תאריך פטירה 9 בדצמבר 1437 (בגיל 69)
מקום פטירה זנוז'מו, ממלכת בוהמיה Blason Boheme.svg
מקום קבורה אוראדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג מריה, מלכת הונגריה
ברברה מצליה
שושלת בית לוקסמבורג
תואר קיסר האימפריה הרומית הקדושה
אב קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
אם אליזבת מפומרניה
צאצאים אליזבת מלוקסמבורג
מלך הונגריה
תקופת כהונה 13871437 (כ־50 שנים)
הקודם מריה, מלכת הונגריה
הבא אלברט, מלך הונגריה
מלך הרומאים
תקופת כהונה 14111437 (כ־26 שנים)
הקודם רופרכט, מלך גרמניה
הבא אלברכט השני, מלך גרמניה
מלך בוהמיה
תקופת כהונה 6 במאי 143827 באוקטובר 1439 (שנה ו-24 שבועות)
הקודם וצלאב הרביעי, מלך בוהמיה
הבא אלברכט, מלך בוהמיה
קיסר האימפריה הרומית הקדושה
תקופת כהונה 14331437 (כ־4 שנים)
הקודם קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
הבא פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושהגרמנית Sigismund) לבית לוקסמבורג, (15 בפברואר 1368 - 9 בדצמבר 1437), היה השלישי והאחרון בקיסרים הרומים גרמניים, שנשאו את התואר "קיסר האימפריה הרומית הקדושה", מלך הונגריה, מלך בוהמיה, נסיך בוחר של ברנדנבורג ומלך קרואטיה.

זיגמונד נולד בנירנברג ונפטר בזנוז'מו שבמוראביה. זיגמונד היה למלך הונגריה משנת 1387, קיסר גרמניה משנת 1410 ומלך בוהמיה משנת 1419. הוא פתח במסע צלב נגד העות'מאנים בשנת 1396, מסע שנכשל. בשנת 1414 כינס את ועידת קונסטנץ והוביל להרשעתו של יאן הוס ולהוצאתו להורג.

היורש שהוכתר אחריו ב-1438 היה חתנו אלברכט השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לבית הבסבורג, אשר צאצאיו שלטו באימפריה הרומית הקדושה ובאוסטריה עד 1918.

Meister der Chronik des Konzils von Konstanz 001.jpg

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיגיסמונד נולד ב-15 בפברואר 1368 בעיר החופשית נירנברג, לקרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ולאליזבת מפומרניה, בתם של בוגיסלב החמישי, דוכס פומרניה ואליזבייטה מפולין. זיגיסמונד נקרא על שם הקדוש זיגיסמונד מבורגונדי, והיה מכונה בקרב משפחתו "השועל האדמוני" בגלל צבע שערו.

לאביו היו יחסים טובים מאוד עם לאיוש הראשון, מלך הונגריה, ובשנת 1374 התארס זיגיסמונד עם בתו מריה מהונגריה. בשנת 1378 מת אביו, וזיגיסמונד ירש את נסיכות הבוחר מברנדנבורג. לאחר מכן נשלח זיגיסמונד לחצר המלוכה ההונגרית, שם למד את השפה ההונגרית ואת אורח החיים ההונגרי, ומונה על ידי לאיוש הראשון, מלך הונגריה ליורשו.

בשנת 1381 נשלח זיגיסמונד על ידי אחיו ונצל, מלך גרמניה לקרקוב, על מנת ללמוד את השפה הפולנית ולהכיר את אורח החיים בפולין, והעניק לו את נוימארק השוכנת בין ברנדנבורג לפולין.

בשנת 1382 מת לודוויק, מלך פולין, אולם זיגיסמונד לא הצליח להיבחר למלך פולין, על אף תמיכתם של אצילי פולין גדול, ובמקומו נבחרו ידוויגה מהונגריה ובעלה יוגאילה מליטא.

מלך הונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באותה שנה הוכתרה ארוסתו כמריה, מלכת הונגריה, ובשנת 1383 התחתנו השניים וזיגיסמונד החל לשלוט עמה בשותפות בהונגריה. בשנת 1385 טען קרלו השלישי, מלך נאפולי לזכותו על הכתר, אולם הוא מת שנה לאחר מכן ובני הזוג חזרו לשלטון.

בשנת 1387 חטף זיגיסמונד את אשתו מריה ואמה אליזבתה מבוסניה, על מנת לתפוס את השלטון בהוגריה, ובמהלך החטיפה נרצחה חותנתו, ועל כך לא סלחה לו אשתו עד מותה. ב-31 במרץ אותה שנה נבחר זיגיסמונד למלך הונגריה, לאחר שהצליח לגייס מספיק כסף על ידי מכירת נסיכות הבוחר מברנדנבורג לדודנו יושט ממורביה. במהלך תשע השנים הבאות נאבק זיגיסמונד לשמור על שלטונו, ובשל הזדקקותו לתמיכת האצילים נחלש מאוד השלטון המרכזי בממלכה. במחוזות הדרומיים של הממלכה הצליח לאדיסלאו, מלך נאפולי, בנו של קרלו השלישי, מלך נאפולי לתפוס את השליטה בתמיכת טברקטו הראשון, מלך בוסניה, עד שהובס בשנת 1395 על ידי מיקלוש השני גאראי. באותה שנה מתה גם אשתו של זיגיסמונד - מריה, מלכת הונגריה, ולא הותירה בנים אחריה.

בשנת 1396 הוביל זיגיסמונד מסע צלב נגד האימפריה העות'מאנית, לאחר שקרא לכך האפיפיור בוניפקיוס התשיעי. בנוסף לאלפי לוחמים הונגרים, הצטרפו אליו מתנדבים רבים מכל רחבי אירופה, ובכלל זה כוח גדול בראשות ז'אן מבורגונדי, בנו של פיליפ השני, דוכס בורגונדיה. זיגיסמונד בראש 90,000 חיילים ו-70 גליאות יצא לעבר הטורקים, אולם ספג תבוסה מוחצת מבייזיט ה בקרב ניקופול שהתרחש בין ה-25 ל-28 בספטמבר אותה שנה. זיגיסמונד חזר דרך הים ודרך נסיכות זטה, ומינה את דראד השני בלשיץ מושל מונטנגרו למושל האיים כבאר וקורצ'ולה כהגנה מפנ העות'מאנים, ורק לאחר מותו של דראד בשנת 1403 חזרו אליו האיים.

האסון בניקופול הביא לחוסר יציבות בהונגריה, ומשום כך הפנה זיגיסמונד את מבטו לעבר גרמניה ובוהמיה, אולם בשנת 1400 הודח אחיו ונצל, מלך גרמניה מתפקידו, ורופרכט השלישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ עלה לשלטון במקומו, ללא שלזיגיסמונד יהיה כוח לשנות זאת.

בשנת 1401 פרצו בהונגריה מרידות נגד שלטונו של זיגיסמונד, ואף נעשו ניסיונות להדיחו מהשלטון. באותה שנה פרצו גם מרידות נגד אחיו ונצל, מלך גרמניה בבוהמיה, וזיגיסמונד שלט במקומו 19 חודשים, עד לחזרתו לשלטון בשנת 1403. לבינתיים חברו חלק מאצילי הונגריה ללאדיסלאו, מלך נאפולי, ועד מהרה הוא כבש את זאדאר אולם נעצר שם. המאבק המחודש עמו הוביל לסכסוך עם הרפובליקה של ונציה, משום שלאיסלאו מכר להם את הערים בדלמטיה תמורת 100,000 דוקטים. בשנים שלאחר מכן פעל זיגיסמונד לסכל את תוכניותיו של לאדיסלאו לכיבוש מרכז איטליה, על ידי חבירה לערי המדינה המתנגדות לו, ועל ידי הפעלת לחץ דיפלומטי.

בשל היעדרויותיו התכופות של זיגיסמונד מהונגריה, הוא הקים את משרת "פלטין הונגריה", שהיה המשנה למלך והממונה על ניהול הממלכה בעת העדרויותיו של זיגיסמונד. בתקופת שלטונו הארוך של זיגיסמונד בהונגריה, הרחיב זיגיסמונד בופן משמעותי את ארמון בודה וחיזק את ביצוריו והוא הפך כנראה לארמון הגותי הגדול ביותר באירופה בימי הביניים המאוחרים, ובודה הייתה למרכז חשוב של האמנות הגותית. הבנייה הסתיימה ברובה בשנות ה-20 של המאה ה-14 אם כי חלק עוד נמשך עד מותו של זיגיסמונד בשנת 1437.

מלך קרואטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1406 התחתן זיגיסמונד עם ברברה מצליה, בתם של הרמן השני, רוזן צליה ואנה משאונבורג. אמו של הרמן השני הייתה קתרינה קוטרומניץ', שהייתה אחותה של מריה קוטרומניץ', אמה של אליזבתה מבוסניה. הנישואים היו מוצלחים, ונולדה להם בת אחת - אליזבת מלוקסמבורג.

זיגיסמונד הצליח לבסס את שליטתו בסלבוניה, ולא היסס להשתמש באלימות, אולם מדרום לנהר סאווה לא הייתה שליטתו אפקטיבית. בשנת 1408 הוביל זיגיסמונד מסע צלב נגד הקרואטים והבוסנים, ולאחר שניצח אותם בקרב דובור טבח ב-200 משפחות אצולה.

מלך הרומאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו של רופרכט, מלך גרמניה בשנת 1410, נבחר זיגיסמונד על ידי שלושה מהנסיכים הבוחרים, בעוד ארבעה מהנסיכים בחרו בדודו יושט ממורביה. לאחר מותו של יושט ב-18 בינואר 1411, נבחר זיגיסמונד שוב ב-21 ביולי אותה שנה, וב-8 בנובמבר 1414 הוכתר באאכן למלך הרומאים.

במהלך הסכסוך בין אבירי המסדר הטבטוני לממלכת פולין, שיחדו האבירים הטבטונים את זיגיסמונד ב-300,000 דוקאטים, ובתמורה ניסה זיגיסמונד לפגוע בברית הפולנית-ליטאית. אולם מאמציו לא הועילו, וב-15 ביולי 1410 התרחש קרב גרונוולד, שבו ספגו האבירים הטבטנים מפלה מוחצת ומנהיגם אולריך פון יוגינגן נהרג במהלך הקרב. לאחר הקרב נאלצו האבירים לשלם לפולין סכום כסף עצום, וזיגיסמונד סייע להם לקבל הלוואה נוחה מוולדיסלב השני, מלך פולין.

ועידת קונסטנץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1414 כינס זיגיסמונד את ועידת קונסטנץ, בניסיון לפתור את הפילוג בכנסייה. בשנת 1418 החליטה הוועידה לקבל את התפטרותו של האפיפיור גרגוריוס השנים עשר, והדיחה את האנטי-אפיפיורים יוחנן העשרים ושלושה ובנדיקטוס השלושה עשר, ובחרה לאפיפיור את מרטינוס החמישי. כמו כן, במהלך הוועידה קרא זיגיסמונד ליאן הוס להרצות את טענותיו בפני הוועידה, והבטיח לו חסינות ומעבר בטוח בשטחי הממלכה. יאן הוס הגיע לוועידה, ועד מהרה נעצר על ידי אנשי הכנסייה, למרות מחאותיו של זיגיסמונד. יאן הוס הועמד למשפט על כפירה, וב-6 ביולי 1415 הועלה על המוקד. באותה שנה אף העניק זיגיסמונד לפרידריך השישי, רוזן העיר נירנברג את נסיכות הבוחר מברנדנבורג, כאות הוקרה על תמיכתו בו, ובכך הונחו היסודות לצמיחתו של בית הוהנצולרן.

לאחר התבוסה הצרפתית בקרב אז'נקור בשנת 1416, התקרב זיגיסמונד לאנגליה, וב-15 באוגוסט אותה שנה חתם על אמנת קנטרברי עם הנרי החמישי, מלך אנגליה.

המלחמות ההוסיטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1419 מת אחיו וצלאב הרביעי, מלך בוהמיה, וזיגיסמונד עלה לשלטון במקומו. מאחר שזיגיסמונד נתפס בעיני הבוהמים כבוגד, משום שהפר את החסינות שנתן ליאן הוס, פרצו נגדו מרידות שהתפתחו עד מהר למלחמות ההוסיטיות ונמשכו עד לשנת 1434. את המרד הוביל המצביא יאן ז'יז'קה הנחשב לאחד המצביאים הגדולים בהיסטוריה ומהראשונים שהשתמשו בנשק חם באירופה. ז'יז'קה נחשב לגיבור לאומי עד היום ולמצביא שלא הפסיד באף קרב שבו נטל חלק. בשנת 1422 נכשלה תוכניתו של זיגיסמונד לגייס צבא שכירי חרב, בעקבות התנגדות הערים. בשנת 1424 ניסו הנסיכים הבוחרים, וביניהם פרידריך הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג, לחזק את כוחם על חשבון זיגיסמונד, אולם על אף שהתוכנית נכשלה, הוביל הדבר להיחלשות כוחו של זיגיסמונד בגרמניה ולהפחתת כוחו במלחמה נגד ההוסיטים. לאחר מותו של ז'יז'קה בשנת 1424, נטל את הפיקוד הצבאי פרוקופ הגדול ותחת פיקודו ההוסיטים שלטו עוד כ-10 שנים על מרכז אירופה והשליטו טרור על האזורים בהם שלטו עקב קנאותם הרבה. לאחר הקרבות הקשים ומותו של ז'ז'קה התפצלו ההוסיטים לשתי אסכולות עיקריות, האוטראקים המתונים והטאבוריטים הקיצוניים. לבסוף ניצחו האוטראקים (בעזרתם של הקתולים) את הטאבוריטים בקרב ליפאני בשנת 1434.

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1428 הוביל זיגיסמונד מסע נוסף נגד האימפריה העות'מאנית, אך לא נחל הצלחה במסעו. בשנת 1431 נסע זיגיסמונד לאיטליה, שם הוכתר במילאנו ב-25 בנובמבר כמלך איטליה. לאחר מכן נשאר זיגיסמונד למשך תקופה בסיינה, על מנת לדון עם האפיפיור בהכתרתו כקיסר ובהכרה בוועידת בזל. ב-31 במאי 1433 הוכתר זיגיסמונד ברומא לקיסר האימפריה הרומית הקדושה, על ידי האפיפיור אאוגניוס הרביעי. לאחר מכן חזר זיגיסמונד לבוהמיה, שם הוכתר שוב כמלך, אולם הוא קיבל את דרישתם של האוטראקים לחופש דת. זיגיסמונד תכנן תוכניות לסייע לאלבנים שהתמרדו נגד האימפריה העות'מאנית, אולם המורדים הובסו תוך זמן קצר וזיגיסמונד ירד מתוכניותיו.

ב-9 בדצמבר 1437 מת זיגיסמונד בזנוז'מו, ועל פי בקשתו נקבר בנאד'-וואראד על יד קברו של לסלו הראשון, מלך הונגריה. מאחר שלא היו לו בנים, נכחד במותו בית לוקסמבורג. לאחר מותו נבחר כמלך הונגריה, חתנו אלברכט השני, מלך גרמניה מבית הבסבורג.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1383 התחתן זיגיסמונד עם מריה, מלכת הונגריה, בתם של לאיוש הראשון, מלך הונגריה ואליזבתה מבוסניה, ממנה נולד לו בן אחד שמת בלידה.

בשנת 1383 התחתן זיגיסמונד עם ברברה מצליה, בתם של הרמן השני, רוזן צליה ואנה משאונבורג, ממנה נולדה לו בת אחת:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

היינריך השביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
מרגריט מבראבנט
 
וצלאב השני, מלך בוהמיה
 
יודית מהבסבורג
 
ולדיסלב הרביעי, דוכס פומרניה
 
אליזבת מלינדאו-רופין
 
קז'ימייז' השלישי, מלך פולין
 
אלדונה מליטא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוהאן, מלך בוהמיה
 
 
 
 
 
אליזבת מבוהמיה
 
 
 
 
 
בוגיסלב החמישי, דוכס פומרניה
 
 
 
 
 
אליזבייטה מפולין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אליזבת מפומרניה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
בית לוקסמבורג
נולד:15 בפברואר 1368 מת:9 בדצמבר 1437
מריה ממלכת הונגריה
13871437
אלברכט (השני)
רופרכט ממלכת גרמניה
14101437
וצלאב השלישי (ונצל) ממלכת בוהמיה
14191437
נסיכות הבוחר מברנדנבורג
13781388
14111417
יובסט
יובסט פרידריך הראשון
קרל הרביעי האימפריה הרומית הקדושה
14331437
פרידריך השלישי