שמחה ישכר בער הלברשטאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדמו"ר חסידות צישינוב
שמחה ישכר בער הלברשטאם
לידה ה'תרכ"ט
ציעשינוב, גליציה
פטירה כ' בטבת ה'תרע"ד (בגיל 45 בערך)
ציעשינוב, גליציה
סיבת הפטירה מחלה סופנית
מקום קבורה ציעשינוב, גליציה
חסידות חסידות ציעשינוב
מקום מגורים ציעשינוב, גליציה
מקום פעילות חבל ארץ גליציה
מספר בשושלת הראשון
הבא יחזקאל שרגא הלברשטאם
תחילת כהונה ה'תרנ"ד
סיום כהונה ה'תרע"ד
חיבוריו דברי שמחה
אב יחזקאל שרגא הלברשטאם
אם חנה רחל רמר"ז
בת זוג פרידא רוקח
ילדים חנה רחל, רבקה מרים, יחזקאל שרגא

שמחה ישכר בער הלברשטאם (ה'תרכ"ט - כ' בטבת ה'תרע"ד) היה רב בעיירה ציעשינוב ולאחר מכן היה לאדמו"ר חסידות ציעשינוב שבגליציה. ממתנגדיה החריפים של התנועה הציונית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שמחה ישכר בער הלברשטאם נולד בשנת ה'תרכ"ט לאביו הרב יחזקאל שרגא הלברשטאם הרב משינובא ונכדו של הרב חיים הלברשטאם הרב מצאנז. אמו הייתה חנה רחל בתו של הרב צבי הירש רמר"ז הרב מלעשנוב.

היה מתמיד בלימודו התורני.
הרב שמחה ישכר בער הלברשטאם נישא לבתו של הרב יהושע רוקח האדמו"ר של חסידות בעלזא, הרבנית פרידא. היה סמוך על שולחן חותנו בבעלזא עד לשנת תרנ"ד. למד מחמיו כיצד להיות מנהיג בקרב כל ישראל.

תורותיו, ומכתביו, נדפסו בספר דברי שמחה, קראקא תרצ"ב.

התמנות לרבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תרנ"ד מתמנה הרב שמחה ישכר בער להיות רב בעיירה ציעשינוב. בחג החנוכה בשנת ה'תרנ"ט נפטר אביו. טרם פטירתו קרא אביו הרב יחזקאל שרגא 'להצית את הלפיד'. חסידים רבים שהלכו לאורו ולאחר מכאן לאורו של בנו חיכו זה זמן רב לפתוח במערכה נגד התנועה הציונית שהחלה לקום. הרב שמחה ישכר התנגד חריפות לתנועה הציונית, לאחר שהחלה התנועה לפרסם את האידאולוגיה שלה בעיתונות היהודית החל הרב שמחה לסחוף אחריו חסידים רבים נגד אותם אנשים ציונים. באחת ממכתביו נגד הציונות הוא כותב:

"כי רעת הציונים איננה מפני שאנשים חטאים הם המחזיקים בה, כי האמת הוא בהיפך, הציונות מחלה ממארת היא בעצמותה, כפירה והכחשה לדתנו, ואשר על כן החטאים האלו מחזיקים בה".

בשנת ה'תר"ע חלה הרב שמחה ישכר בער הלברשטאם במחלה סופנית, לאחר ארבע שנים בשנת ה'תרע"ד לחודש טבת הוא נפטר ונקבר בעיירה ציעשינוב בה כיהן כאדמו"ר.

ילדיו:

  • הרבנית חנה רחל. אשת הרב אריה לייביש רובין מטאמשוב, בן הרב יצחק טוביה רובין מצאנז.
  • הרבנית רבקה מרים. אשת הרב (משה) משולם זוסיא טוורסקי בן הרב בן ציון יהודה ליב טוורסקי בן הרב מרדכי דוב טוורסקי מהורנוסטיפל.
  • יחזקאל שרגא הלברשטאם. נולד בשנת ה'תרס"א. נישא לרבנית רוזא בלימא בת הרב חיים צבי טייטלבוים הרב מסיגוט. כיהן אחרי אביו באדמורות. כשעלו הנאצים לשלטון הוא חשש מאוד מפני הבאות. כשפרצה מלחמת העולם השנייה נמלט לבעלז, שהייתה תחת השלטון הרוסי, והתגורר בכמה עיירות שבסביבה. החסידים השתדלו שהרוסים לא ישלחו אותו לסיביר. אנשים ששרדו מן המלחמה סיפרו הרבה על התנהגותו בזמנים הקשים ההם, אך לפי שעה אין בידינו יותר פרטים על כך. נספה בבלז'ץ. לפי גרסה אחרת נרצח ביום ג' בשבט תש"ב באחד הכפרים הסמוכים לעיירה שבה גר. כשנקשר למשאית ונגרר מאחור, לעייני צאן מרעיתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Rabbis Speak Out, NKUSA
  • בית הכנסת היום בציעשינוב כפי שמופיע בגוגל מפות
  • ספר זיכרון דקהילה קדושה צישענאוו, עמ 23, 25, 37-36; וונדר, ב, עמ 485-483; אלה אזכרה, ז, עמ 35-28; החסידות מדור לדור, ב, עמ 411; פנקס הקהילות, גליציה המזרחית, עמ 451; אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ קפב;