יהושע רוקח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מהר"י מבעלזא
רבי יהושע רוקח
Yehoshua Rokeach.jpg
ציור של רבי יהושע
לידה 1823
ה'תקפ"ה
פטירה 30 בינואר 1894 (בגיל 71 בערך)
כ"ג בשבט ה'תרנ"ד
מקום קבורה בית הקברות בבלז
חסידות בעלז
מקום מגורים בלז
מספר בשושלת השני
הקודם רבי שלום רוקח
הבא רבי ישכר דב רוקח (הזקן)
תחילת כהונה ה'תרט"ו
סיום כהונה ה'תרנ"ד
אב רבי שלום רוקח
אם מלכה
בת זוג בזיווג ראשון רבקה מרים, בזיווג שני שרה מירל
ילדים

בניו: רבי שמואל מסקאהל, ממלא מקומו האדמו"ר רבי ישכר דב, רבי נפתלי מנאווריא, רבי אריה לייבוש ממגרוב, רבי שמעון יצחק מאיר מרדחוב ורעדים – מזיווג ראשון.

בנותיו: חוה, פיידא, מירל – מזיווג ראשון. רייזל – מזיווג שני.
קברו של יהושע רוקח

רבי יהושע (יהושע'לי) רוֹקֵחַ (ה'תקפ"ה - כ"ג בשבט ה'תרנ"ד, 18231894) האדמו"ר השני בשושלת בעלז שמקורה בגליציה המזרחית (כיום באוקראינה). מכונה בחסידות בעלז "האדמו"ר האמצעי" ("דער מיטעלער רב").

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צעיר בניהם של רבי שלום רוקח "השר שלום", מייסד שושלת בעלזא, והרבנית מלכה רוקח.

נישא לרבנית רבקה מרים בת רבי שמואל אשכנזי חתן רבי יצחק מאיר מזינקוב בנו של רבי אברהם יהושע השל מאפטא (ה"אוהב ישראל" מאפטא). לאחר פטירת אשתו נישא בשנית לאחייניתה שרה מירל, בת הרב אברהם יהושע העשיל אשכנזי.

עם פטירת אביו בכ"ז באלול ה'תרט"ו (1855), למרות היותו צעיר הבנים, הוכתר כרב העיירה בעלזא וכרבם ומנהיגם של רבבות חסידי בעלזא ברחבי אירופה והעולם כולו. כיהן באדמו"רות קרוב לארבעים שנים, עד לפטירתו.

היה פעיל ביותר בענייני הכלל ונחשב לאחד מגדולי המנהיגים החסידיים באירופה בדורו. בימיו הפכה חסידות בעלזא לאחת החסידויות הגדולות.

נחשב לתלמיד חכם גדול, אדם חריף ושנון, כריזמטי ובעל כושר מנהיגות, ואנשים הוקסמו מאישיותו המיוחדת במינה. שמו יצא לו גם כפועל ישועות בקרב הארץ, ואלפים נהרו אליו להתברך מפיו ולהוושע בכוחות על טבעיים שעל פי אמונת החסידים ניחן בהם רבי יהושע. אנשים גם האמינו שהוא צופה ברוח הקודש ויודע דברים עתידיים ודברים שהתרחשו במרחק רב ממנו מבחינת הזמן והמרחב.

הרב רוקח ניהל מלחמה אידאולוגית חסרת פשרות ברפורמים ובתנועות ההשכלה היהודיות, לשם כך הקים בכ"ג בשבט ה'תרל"א (1871) את תנועת "מחזיקי הדת", תנועה פוליטית חרדית ראשונה בהיסטוריה, ויסד את העיתון החרדי הראשון "קול מחזיקי הדת". התנועה ליכדה את שורות החרדים בגליציה וחלקים מהונגריה והסביבה ונציגים מטעמה התמודדו ונבחרו לפרלמנט האוסטרי.

למרות התנגדותו לרפורמות ביהדות במישור הרעיוני והכללי נחשב לאוהב ישראל אמיתי במישור הפרטי וקירב כל יהודי באשר הוא, בטענה כי "כשם שאנו עמלים לתרץ רמב"ם מוקשה, כך מצווה לתרץ יהודי מוקשה".

בחורף שנת ה'תרנ"ד (1894) עבר ניתוח מסובך בווינה, אוסטריה, שבעקבותיו נחלש מאוד. ימים ספורים לאחר הניתוח ביקש לחזור לבעלז. עקב חולשתו שכרו החסידים קרון מיוחד ברכבת ורופא מיוחד ללוותו, בדרך חזרה נפטר ברכבת ביום כ"ג בשבט. בתחנות השונות נודע דבר פטירתו להמוני חסידים שהמתינו לקבל פניו בערים ועיירות.

בעיתונות התקופה פורסם כי פטירת האדמו"ר אירעה בווינה, ובעקבות חשש מקשיי העברת הנפטר לקבורה מחוץ למדינה, הערימו חסידיו על השלטונות ושמרו את דבר הפטירה בסוד, פירסמו שהוא מועבר בחוליו לעיירתו בעלזא, והעבירו את הנפטר ברכבת לבלז.

חסידים ומעריצים רבים הצטרפו בלב נשבר ללוותו לעיר מגוריו, שם התקיימה הלוייתו כאשר אלפים מהסביבה הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון. בעיתונות נאמד ציבור המלווים בכעשרים אלף איש. נקבר בבית העלמין בעיירה ליד קבר אביו רבי שלום.

אחרי פטירתו התפרסמו למעלה מעשרים הספדים שנשאו עליו גדולי הרבנים בדורו. חלקם בספרים בפני עצמם, וחלקם בתוך ספרים אחרים.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאשתו הראשונה רבקה מרים:

מאשתו השנייה (אחייניתה של אשתו הראשונה)

תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקים מדברי תורתו התפרסמו בספרים:

  • מהר"י, על ידי ישראל קלפהולץ, בהוצאת "מישור" בני ברק
  • לקט אמרי קודש 6 כרכים, על ידי אהרן רינגל
  • ביאורי החסידות, על ידי מכון "אור הגנוז", קריית בעלזא, ירושלים
  • הבינה והברכה, על ידי מכון "מעשה רוקח", קריית בעלזא, ירושלים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


תקופת חייו של הרב יהושע רוקח על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן