שמן דגים
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש להמיר קישורים חיצוניים שבגוף הערך לקישורים פנימיים והערות שוליים.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש להמיר קישורים חיצוניים שבגוף הערך לקישורים פנימיים והערות שוליים. | |
שמן דגים הוא מוצר המופק מרקמת התאים והכבד של דגי מים קרים ושימש בעבר כמקור חשוב של ויטמינים.
שמן דגים מכיל חומצות שומן מסוג אומגה 3, חומצה איקוסאפֶּנטנואית (EicosaPentaenoic Acid המוכרת בראשי התיבות EPA) וחומצה דוקוסהֶקְסנואית (DocosaHexaenoic Acid המוכרת בראשי התיבות DHA), חומרים חיוניים לגוף האדם ולבריאותו התקינה. במחקרים הוכחה פעילות אנטי-דלקתית של שמן הדגים.
במאה ה-21 הייתה מחלוקת רבה לגבי תפקידו של שמן דגים במחלות לב וכלי דם, כאשר מטא-אנליזות אחרונות הגיעו למסקנות שונות לגבי השפעתו הפוטנציאלית.
בישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20 שווק שמן דגים נוזלי ובמשפחות רבות ניתן בקביעות לילדים כרפואה מונעת.
הדגים המשמשים כמקורות אינם מייצרים למעשה חומצות שומן אומגה-3. במקום זאת, הדגים צוברים את החומצות על ידי צריכת מיקרו-אצות או דגי טרף שצברו חומצות שומן אומגה-3. דגי טרף שמנים כמו כרישים, דג-חרב, דג טייל וטונה אלבקור עשויים להיות עשירים בחומצות שומן אומגה-3, אך בשל מיקומם בראש שרשרת המזון, מינים אלה עשויים גם לצבור חומרים רעילים באמצעות הגדלה ביולוגית (Biomagnification). מסיבה זו, הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית ממליצה להגביל את הצריכה (במיוחד עבור נשים בגיל הפוריות) של מיני דגים מסוימים (טורפים, כגון טונה אלבקור, כריש, מקרל מלכותי, דג טיל ודג חרב) עקב רמות גבוהות של כספית רעילה. דיאוקסינים, כמו PCBs וכלורדן, כמו גם קוטלי חרקים כלוריים אחרים ממשפחת ציקלודיאן, נמצאים גם הם.[1] שמן דגים משמש במזון לחקלאות ימית, בפרט להאכלת סלמון מחוות.[2]
שמן דגים ממקורות ימיים ושמן דגים ממקורות מים מתוקים שונים בהרכבם מבחינת תכולת חומצה ארכידונית (Arachidonic acid), EPA ו-DHA.[3] מיני הדגים השונים נעים על הספקטרום שבין דגים רזים לדגים שמנים, ותכולת השומן ברקמותיהם נעה בין 0.7% ל-15.5%.[4] בנוסף, קיים שוני בין המינים בהשפעתם על רמות הליפידים באיברי הגוף.
מחקרים מצאו כי אין קשר מובהק בין (1) צריכה כוללת של דגים או (2) אומדן הצריכה של חומצות שומן אומגה-3 מכלל סוגי הדגים — לבין ריכוז חומצות השומן אומגה-3 בנס sérum הדם. רק צריכת דגים שמנים, ובייחוד דגים ממשפחת הסלמוניים (כגון סלמון ופורל), וכן אומדן הצריכה של EPA ו-DHA מדגים שמנים — נמצאו קשורים באופן מובהק לעלייה ברמות ה-EPA ו-DHA בסרום.[5]
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמן דגים משווק ונמכר לעיתים קרובות לצריכה כחלק מהתזונה או כתוסף תזונה בחברות מודרניות. מעבר לשימושו הפנימי, לשמן הדגים נמצאו גם שימושים חיצוניים — בין היתר כחומר מרכך (אמוליינט)[6], במשחות כלליות[7]. כיום, משום טעמו וריחו הלא-נעימים, הוא נמכר בכמוסות. צורת הכמוסות פרקטית גם משום נטייתו של שמן הדגים לחמצון מהיר, הפוגם באיכותו. בנוסף, קמח דגים ושמן דגים מהווים את המקורות העיקריים לחומצות השומן רב בלתי-רוויות מסוג אומגה-3 (חומצה איקוסאפנטנואית [EPA] וחומצה דוקוסהקסנואית [DHA]) בתעשיית מזון לבעלי חיים.[8] שימוש נוסף הוא בנוזל (אימולסיה) לקירור מערכות סולאריות, שמן הדגים אימולסיה התגלה כמסנן קרני UV. קירור המערכת הסולארית מגדיל את נצילותה.[9]
מקורות מזון
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקור התזונתי הזמין ביותר לחומצות השומן EPA ו-DHA הוא דגים שמנים החיים במים קרים, כגון סלמון, הרינג, מקרל, אנשובי וסרדיניים. השמנים מדגים אלה מכילים פרופיל של חומצות שומן אומגה-3 בכמות הגדולה פי שבעה מאומגה-6. דגים שמנים נוספים, כמו טונה, מכילים גם הם אומגה-3, אך בכמויות מעט נמוכות יותר. אף על פי שדגים נחשבים למקור תזונתי לאומגה-3, הם אינם מייצרים את החומצות הללו בעצמם, אלא מקבלים אותן מהאצות (בעיקר מיקרואצות) או מהפלנקטון שבמזונם.[10][11]
חומצות השומן EPA ו-DHA זמינות כתוספי תזונה, לרוב בצורה של כמוסות שמן דגים, קפסולות רכות וסוכריות לעיסה (גומי). בנוסף, הן זמינות גם כשמן קריל, ובמידה פחותה יותר כשמן אצות. באופן כללי, שמן סלמון מכיל יותר DHA מאשר EPA, בעוד ששמנים מדגים אחרים כמו הרינג, מקרל, אנשובי, סרדינים ופולוק מכילים יותר EPA מאשר DHA.[12][13]
השפעות בריאותיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמן כבד קוד[14] שימש כבר לפני המאה ה-19 בקהילות דייגים בצפון אירופה לשיפור הבריאות והקלה על כאבים. במאה ה-19 הוכר כתרופה למחלות כמו רככת, שחפת ושיגרון, וזכה לפופולריות רבה למרות טעמו הלא נעים. חברות כמו Scott & Bowne הפכו אותו למוצר נפוץ בזכות תכשירים בטעמים נעימים יותר ופרסום נרחב. גילוי הוויטמינים A ו-D בתחילת המאה ה-20 חיזק את מעמדו כמזון חיוני לילדים, ובעשורים הבאים חזר הציבור להתעניין בו בזכות מחקרים על אומגה-3 והערך הבריאותי האפשרי שלו מעבר לוויטמינים.[15][16]
ההשפעות האפשריות של שמן דגים וחומצות שומן אומגה-3 נחקרו מאז על דיכאון קליני,[17][18] חרדה,[19] סרטן וניוון מקולרי, אך הן לא הוכחו כיעילות.[20]
שמן דגים מילא תפקיד משמעותי בתזונה ובבריאות הציבור בישראל, במיוחד בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. באותן שנים, היה נהוג לתת לילדים כפית שמן דגים מדי יום כחלק מהשגרה היומית, מתוך אמונה שהוא מחזק את הגוף ומונע מחלות. עם השנים חלה ירידה בשימוש בשמן דגים בישראל, אך בשנות ה-70 התחדש העניין בו בעקבות מחקרים על חומצות שומן אומגה-3, שהצביעו על ערך בריאותי אפשרי מעבר לוויטמינים בלבד.[21]
המלצות שונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2009 פרסם איגוד הלב האמריקאי (AHA) מכתב שבו המליץ לצרוך 250–500 מ"ג ביום של חומצות השומן EPA ו־DHA, לקראת עדכון הנחיות התזונה לאמריקאים. בהנחיות שפורסמו לשנים 2015–2020 נכללה המלצה לצריכת לפחות שמונה אונקיות (כ-227 גרם) בשבוע של מגוון סוגי דגים, כמות השווה לפחות ל־250 מ"ג ביום של EPA ו־DHA.[22]
משרד הבריאות הישראלי ממליץ לשלב דגים בתפריט השבועי, במיוחד דגים עשירים באומגה 3, כגון סלמון, מקרל, סרדינים ובורי. בהמלצות התזונה הלאומיות שפורסמו בשנת 2020 מודגש כי דגים שומניים מהווים מקור חשוב לחומצות שומן בלתי רוויות מסוג אומגה 3, התורמות לבריאות הלב וכלי הדם. מומלץ לצרוך דג לפחות פעם בשבוע, כחלק מתזונה ים־תיכונית מגוונת ובריאה.[23]
נייר עמדה משותף של משרד הבריאות, עמותת הדיאטנים והדיאטניות בישראל (עתיד) והאיגוד הקרדיולוגי הישראלי ממליץ על העלאת צריכת שומן מסוג אומגה 3, בעיקר ממקור דגים, למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם.[24]
סרטן הערמונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אין ראיות טובות לכך שתוספי שמן דגים מועילים במניעה או בטיפול בסרטן הערמונית, ואף ייתכן שחומצות השומן אומגה 3 מגבירות את הסיכון להתפתחות המחלה.[25]
סיכונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סקירה משנת 2013 הגיעה למסקנה כי הפוטנציאל לתופעות לוואי בקרב מבוגרים הנוטלים שמן דגים "נראה קל-בינוני במקרה הגרוע וסביר להניח שלא יהיו בעלות משמעות קלינית".[26]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Omega-3 Fatty Acids, באתר National Institutes of Health
- משרד הבריאות הישראלי, ההמלצות התזונתיות החדשות, באתר גוב, יוני 2020
- שגיא קופר, כנראה שסבתא צדקה - על שמן דגים, אומגה 3 ובריאות, באתר ynet, 13 ביולי 2006
- אנהד אוקונור, הניו יורק טיימס, מה מוסיף תוסף אומגה 3?, באתר הארץ, 8 באפריל 2015
- שמן דגים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Advice About Eating Fish, From the Environmental Protection Agency and Food and Drug Administration; Revised Fish Advice; Availability
- ^ WILD STOCKS AS A SOURCE OF FEED
- ^ Sheila M. Innis, France M. Rioux, Nancy Auestad, Robert G. Ackman, Marine and Freshwater Fish Oil Varying in Arachidonic, Eicosapentaenoic and Docosahexaenoic Acids Differ in their Effects on Organ Lipids and Fatty Acids in Growing Rats, The Journal of Nutrition 125, 1995-09-01, עמ' 2286–2293 doi: 10.1093/jn/125.9.2286
- ^ E. H. Gruger, R. W. Nelson, M. E. Stansby, Fatty acid composition of oils from 21 species of marine fish, freshwater fish and shellfish, Journal of the American Oil Chemists' Society 41, 1964, עמ' 662–667 doi: 10.1007/BF02661403
- ^ Aline Philibert, Claire Vanier, Nadia Abdelouahab, Hing Man Chan, Donna Mergler, Fish intake and serum fatty acid profiles from freshwater fish2, The American Journal of Clinical Nutrition 84, 2006-12-01, עמ' 1299–1307 doi: 10.1093/ajcn/84.6.1299
- ^ Lily Talakoub, Isaac M. Neuhaus, Siegrid S. Yu, Chapter 2 - Cosmeceuticals, Edinburgh: W.B. Saunders, 2009-01-01, The Requisites in Dermatology, עמ' 7–34, ISBN 978-0-7020-3143-4
- ^ Nobuhiro Kishigami, Social Life in Northwest Alaska: The Structure of Iñupiaq Eskimo Nations . Ernest S. Burch, Jr., Journal of Anthropological Research 63, 2007-10, עמ' 434–436 doi: 10.1086/jar.63.3.20479450
- ^ Neil Alexander Auchterlonie, Gretel H. Bescoby, Chapter 4 - Global market for the long-chain omega-3 fatty acids EPA and DHA and their regulation, Academic Press, 2021-01-01, עמ' 79–106, ISBN 978-0-12-821391-9
- ^ Novel Liquid Filter for Enhanced Solar Energy Utilization, CleanTechnica
- ^ S. Falk-Petersen, J. R. Sargent, J. Henderson, E. N. Hegseth, H. Hop, Y. B. Okolodkov, Lipids and fatty acids in ice algae and phytoplankton from the Marginal Ice Zone in the Barents Sea, Polar Biology 20, 1998-06-01, עמ' 41–47 doi: 10.1007/s003000050274
- ^ The healthiest omega-3s EPA & DHA are found mainly in fish oil and fishmeal
- ^ Fish, Levels of Mercury and Omega-3 Fatty Acids
- ^ Penny M. Kris-Etherton, William S. Harris, Lawrence J. Appel, Fish Consumption, Fish Oil, Omega-3 Fatty Acids, and Cardiovascular Disease, Circulation 106, 2002-11-19, עמ' 2747–2757 doi: 10.1161/01.CIR.0000038493.65177.94
- ^ שמן כבד דג קוד, באתר "תוכים בעמק"
- ^ Ruth A. Guy, THE HISTORY OF COD LIVER OIL AS A REMEDY, Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine 26, 1923-08-01, עמ' 112 doi: 10.1001/archpedi.1923.04120140011002
- ^ Distillations magazine
- ^ Kuan-Pin Su, Shih-Yi Huang, Chih-Chiang Chiu, Winston W. Shen, Omega-3 fatty acids in major depressive disorder, European Neuropsychopharmacology 13, 2003-08, עמ' 267–271 doi: 10.1016/S0924-977X(03)00032-4
- ^ Boris Nemets, Ziva Stahl, R. H. Belmaker, Addition of Omega-3 Fatty Acid to Maintenance Medication Treatment for Recurrent Unipolar Depressive Disorder, American Journal of Psychiatry 159, 2002-03, עמ' 477–479 doi: 10.1176/appi.ajp.159.3.477
- ^ Pnina Green, Haggai Hermesh, Assaf Monselise, Sofi Marom, Gadi Presburger, Abraham Weizman, Red cell membrane omega-3 fatty acids are decreased in nondepressed patients with social anxiety disorder, European Neuropsychopharmacology 16, 2006-02-01, עמ' 107–113 doi: 10.1016/j.euroneuro.2005.07.005
- ^ Omega-3 Supplements: What You Need To Know
- ^ יפה שיר-רז, אפקט אומגה: שמן דגים לשיפור מצב הרוח, באתר ynet, 29 ביוני 2003
- ^ Microsoft Word - AHA Comments to 2010 Dietary Guidelines Advisory Committee.doc
- ^ תזונה בריאה
- ^ המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיוואסקולריות, אפריל 2021
- ^ Kyle B. Zuniga, June M. Chan, Charles J. Ryan, Stacey A. Kenfield, Diet and lifestyle considerations for patients with prostate cancer, Urologic Oncology: Seminars and Original Investigations 38, 2020-03-01, עמ' 105–117 doi: 10.1016/j.urolonc.2019.06.018
- ^ Anthony M Villani, Maria Crotty, Leslie G Cleland, Michael J James, Robert J Fraser, Lynne Cobiac, Michelle D Miller, Fish oil administration in older adults: is there potential for adverse events? A systematic review of the literature, BMC Geriatrics 13, 2013-12 doi: 10.1186/1471-2318-13-41
