שניים וחצי השבטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחלות שבטי ישראל

שניים וחצי השבטים הוא כינוי כולל לשבטים ראובן, גד וחצי שבט המנשה, שעל פי המקרא התיישבו בעבר הירדן המזרחי.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פרשת בני גד ובני ראובן

כאשר הגיעו בני ישראל לעבר הירדן המזרחי עם משה רבנו, לפני הכניסה לארץ ישראל, בקשו בני ראובן ובני גד להישאר בעבר הירדן המזרחי כי להם היה צאן רב שהם מצאו לו מקומות מרעה רבים בצדו המזרחי של הירדן[1].

בתחילה כעס עליהם משה רבנו, שהרי בקשתם עלולה לגרום לבני ישראל לפחד להיכנס לארץ ישראל. לבסוף אפשר להם משה להישאר בעבר הירדן, והתנה עם אותם שבטים שאם הם ירצו להתיישב במקום זה עליהם לעזור קודם לאחיהם, שאר השבטים, לכבוש את נחלותיהם, כאשר הם יהיו החלוצים במלחמה, ורק אז יוכלו לחזור לנחלותיהם[2]. השבטים הסכימו כי ישאירו את הנשים, הילדים והמרעה בצד המזרחי של הירדן והגברים יעברו עם שאר השבטים ויסיעו בידם לכבוש את ארץ ישראל. בנוסף, משה גם מצרף אליהם חצי משבט מנשה.

קיום ההבטחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי יהושע מילאו שני השבטים וחצי את חלקם ונלחמו עם ישראל 7 שנים רצופות, ואחר כך המתינו 7 שנים נוספות עד שבני ישראל חילקו את נחלותיהם[3].

לאחר מכן יהושע שיבח אותם על קיום ההבטחה והתיר להם לשוב לנחלותיהם שבעבר הירדן המזרחי, אל נשותיהם ואל ילדיהם.

בדרכם לעבר הירדן המזרחי הקימו שניים וחצי השבטים מזבח גדול בצדו המערבי של הירדן, בארץ כנען. בני ישראל זעמו עליהם, מפני שהאמינו ששניים וחצי השבטים בנו את המזבח על מנת למרוד בה', ולכן העם התכונן לצאת למלחמה עם שניים וחצי השבטים. לפני היציאה למלחמה, העם שלח שליחים ובראשם פנחס בן אלעזר הכהן על מנת לברר את מטרת בניית המזבח. אנשי שניים וחצי השבטים הסבירו לשליחים שבניית המזבח נועדה לגשר בין שניים וחצי השבטים לעם ישראל גם למען הדורות הבאים ולא על מנת למרוד בה'[4].

חלוקה גאוגרפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרום התיישב שבט ראובן, במרכז התיישב שבט גד עד נחל יבוק ומצפון לנחל יבוק התיישב חצי משבט מנשה[5]. בדרום גבל בהם מואב, במזרח גבלו בהם מדין ועמון ובצפון גבלו בהם לחלופין ארם ואשור.

מתיאורי המקרא וממצבת מישע, בה נאמר "ואיש גד ישב בעטרות מעולם" אף על פי שזה אזור שאמור להיות של שבט ראובן, עולה כי גבולות השבטים היטשטשו עם הזמן, ובמיוחד בני שבט גד התפשטו ונכנסו לגבול ראובן.

התנחלות שבט ראובן לאור הממצאים הארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במסגרת 'פרויקט מישור מידבא'[6] בירדן, חשף הארכאולוג הקנדי פרופסור לארי הר (LARRY G. HERR), מקבץ של יישובים קטנים שקמו בדרום עבר הירדן המזרחי, בסוף המאה ה-13, תחילת המאה ה-12 לפני הספירה. היישובים כללו מאפיינים ייחודיים, שלא היו קיימים באזור הזה לפני כן, ואשר אפיינו גם את התרבות החומרית של ההתיישבות בגב ההר מצפון לירושלים (שילה, שכם, הר עיבל). פרופסור הר העריך כי מדובר בהתנחלות משפחות שבט ראובן בעבר הירדן המזרחי[7].

מספר רחב של בתים ארבע-מרחביים נמצאו באזורים הפנימיים של ירדן, מה שמהווה הוכחה נוספת להתנחלות השבטים מעבר לנהר הירדן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.