לדלג לתוכן

גלי דינור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
גלי דינור
לידה 1954 (בת 72 בערך)
חולון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביקורת המקרא
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט יאירה אמית עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
דידקטיקה של הוראת המקרא, נשים ,מקרא חקר ההיסטוריוגרפיה המקראית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גלי דינור (נולדה ב-1954) היא חוקרת מקרא ישראלית וראש החוג למקרא במכללת לוינסקי לחינוך בתל אביב, מדריכה פדגוגית של הוראת מקרא ומבקרת ספרות.

דינור נולדה וגדלה בעיר חולון. היא בעלת תואר שלישי במקרא מאוניברסיטת תל אביב. את עבודת התיזה "סוגיית הגבעונים במקרא" ואת עבודת הדוקטורט "פרשת מזבח שניים וחצי השבטים (יהושע כב 9 - 34): ניתוח לשוני, ספרותי ואידאולוגי" כתבה בהנחייתה של פרופ' יאירה אמית. מאז סיום עבודת התזה ועד היום היא משמשת כמרצה בכירה וחוקרת מקרא במכללת לוינסקי לחינוך.

תחומי מחקרה:

  • היסטוריוגרפיה מקראית - מחקריה של דינור מתמקדים בעיקר בהיסטוריוגרפיה המקראית ובדרכי העיצוב הספרותי. היא מרבה לעסוק במחקריה גם בהיבטים הפסיכולוגיים המשתקפים בניתוחן של הדמויות בסיפור.
  • ספר יהושע - היבטים ספרותיים, לשוניים, פרשניים, תאולוגיים ואידאולוגיים בספר ומקומם בספרות המקראית לגווניה.
  • דידקטיקה ופדגוגיה - דינור שוקדת במחקריה על מתודולוגיות להוראה ולמידה של המקרא בהקשרים תרבותיים רחבים. בתוך כך היא מתמקדת בדרכים להוראה משמעותית של התנ"ך בבתי הספר, ובפרט בלימוד בין-תחומי ורב-תחומי של המקרא.

עיסוקיה האקדמיים של גלי דינור משולבים כל העת בפעילות ציבורית וחינוכית בנושא המקרא והדרכים להוראתו. במסגרת זו היא מעבירה השתלמויות והדרכות מתקדמות למורים לתנ"ך במט"ח, במכון מופ"ת ובמוסדות אקדמיים שונים.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דינור מתגוררת ברמת גן. היא נשואה לעו"ד ראובן דינור ולהם שלושה ילדים ונכדים.

  • בזכות השונות: הבנייתה של תפיסה חינוכית באמצעות סיפור חיים, ירושלים: כרמל, 2018. הספר מביא בפני ציבור החוקרים, המורים בפועל, המתכשרים להוראה, וכל המתעניינים במעשה החינוכי, כתיבה אוטוביוגרפית רב-שלבית והשלכותיה על גיבושה של זהות מקצועית חינוכית, בדגש על זהות דיסציפלינרית ופדגוגית. תחילתו בסיפור חיים (חלק א) והמשכו - השתקפותו של הסיפור (חלקים ב-ג) ביישום עקרונות דידקטיים של הוראת המקרא בבתי הספר (במגזר היהודי והערבי), ובפרט הוראה רב-תחומית ומרובת הקשרים.
  • מזבח שניים וחצי השבטים: סמל לאחדות העם, תל אביב: רסלינג, 2017. בספר זה, המבוסס על עבודת הדוקטורט ומרחיב אותה, דינור בוחנת מחדש את העימות המורכב בין שבטי עבר הירדן לבין היושבים בארץ ביהושע כב 9–34. הבחינה נעשתה באמצעות כלים מחקר המקרא: קריאה צמודה, הביקורת הספרותית-היסטורית, דרכי עיצוב הסיפור, תורת המקורות, תולדות המסורות ועוד. תרומת המחקר היא בחידוש הנוגע לזמן חיבורה של הפרשה הנ"ל, וכן לבית היוצר שלה. מחקר זה פתח מחדש את שאלת היחסים הספרותיים בין יחידות טקסטואליות מקראיות המקיימות ביניהן שיח פנימי על רקע אידאולוגי ותאולוגי בתקופות שונות בהתגבשותה של היצירה (ראו מטה ביקורת על ספר זה מאת ד"ר מיכה רואי וביקורת בכתב העת 'בית מקרא' מאת פרופ' נועם מזרחי).[1]

מבחר מאמרים ומחקרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • גלי דינור, עולם ללא חמלה לא יכול להתקיים: מסע התיקון של יונה הנביא, באתר ynet, 18 בספטמבר 2026
  • גלי דינור, כך חורבן המקדש העניק לתרבות היהודית חיי נצח, באתר ynet, 22 ביולי 2026
  • גלי דינור, במלתעות הלוויתן, אלכסון, 2026
  • אתר למנויים בלבד גלי דינור, המרחק בין הרצון למימוש, באתר הארץ, 2 באפריל 2026
  • גלי דינור, כששופט הוא גם רוצח, הדיון החל עוד בתנ"ך ונמשך עד היום: האם לחברה יש סמכות לגזור דין-מוות על רוצח קישור
  • גלי דינור, יד זרים לא היתה, סיפור העקדה מהדהד מזה דורות רבים בתרבות האנושית. צייתנות, אמונה, קורבן, נכונות לעשות את מה שלא ייעשה, יחסי אבות ובנים, בין חיים ומוות. בהדהוד לשירו של רוני סומק "העקדה" ולסרט "השיבה" של זוויאגינצב (2003) קישור
  • גלי דינור, זימה ומזימה דרכן של נשים בחברה הפטריארכלית לשינוי קישור
  • גלי דינור, רות ונעמי:עוצמה של שיתוף פעולה נשי. מורשת ישראל, 22, אוניברסיטת אריאל שומרון, 2024, עמ' 54-29 קישור
  • גלי דינור, בין מנהיגות בית ספרית לבין מנהיגות מקראית – מנהיגות משה – המאומץ שהפך למאמץ קישור
  • גלי דינור, מסע אברהם: ניצחונו של אברהם על דור המדבר – תהליך של שינוי והתחדשות קישור
  • גלי דינור, השפעת הלמידה בקורס המקרא במבט רב-תחומי המקרא במבט רב-תחומי על דרכי הוראת התנ"ך בקרב בוגרי הקורס כתב עת כעת ט', תשפ"ג (2024), עמ' 23 – 54.
  • גלי דינור, הנסיכה שהפכה לדחויה - סיפור אונס תמר (שמ"ב יג 1–22) והדהודו בשיר השירים, בית מקרא ס"ב, תש"פ, 39-17.
  • גלי דינור, חוה - ראשיתו של האקטיביזם האנושי, ייצוגים - מציאות, חיקוי ודמיון - עיונים ביקורתיים, 2020, 344-329.
  • גלי דינור, המקרא והדהודיו בתרבות היהודית והאוניברסלית כאמצעי בהבניית זהות הלומד, זמן חינוך גיליון 5, 2019, 284-259.
  • גלי דינור אשר גניס והדס פרידמן, בת יפתח: סיפור מקראי בגישה בין-תחומית ובגישה רב-תחומית, החינוך וסביבתו ל"ט, 2017, 357- 378.
  • גלי דינור, דרכים להוראה משמעותית של התנ"ך, דפי יוזמה 8, תל אביב: מופ"ת, 79- 102, 2014.
  • גלי דינור, תרומתה האפשרית של למידה-הוראה של המקרא בהיבט רב-תחומי ללמידה משמעותית - דו"ח מחקר (בתוך: פורטל מס"ע), הוצאת מופ"ת ורשות המחקר במכללת לוינסקי, תל אביב, 2016.
  • גלי דינור, מקום מזבח שנים וחצי השבטים (יהושע כב 9 – 34): מגמת עמימות, מורשת ישראל, כתב-עת לציונות ולארץ ישראל 7, עור' ב' אורציון, המרכז האוניברסיטאי אריאל שומרון, 2010, 9- 30.
  • אשר גניס וגלי דינור, עקדת יצחק, השיבה – מסע של התפכחות. מועד, שנתון למדעי היהדות, המכללה האקדמית בית ברל, עור' א' דון וי' ספרן, 2009, 1 – 11.
  • גלי דינור, עיצוב המשא ומתן בפרשת מזבח שנים וחצי השבטים (יהושע כב 9 – 34). בית מקרא נג, תשס"ח, ירושלים, 2008, 89- 122.
  • גלי דינור, סיפור קין והבל (בראשית ד 1- 16) – סיפור קדושת החיים. מועד: שנתון למדעי היהדות, בית ברל, עור' א' דון וי' ספרן, 2008, 1- 22. קישור לגרסה מקוצרת באתר מקרא-נט
  • גלי דינור, הרקע ההיסטוריוגרפי של מלכות שלמה. בתוך: צ', פליישר, ר',אלקושי ג', דינור נ', הופמן, ר', לוי. משפט שלמה– סיפור מקראי בגישה רב- תחומית, תל אביב: הוצאת מופ"ת, 2008, 92-55.
  • גלי דינור, מעמדה של המילה "הנני" בסיפורי האבות. בתוך: על הפרק, 14, 1998, 94 – 103.
  • גלי דינור, מערכי שיעור לספר מלכים. על הפרק, 11, 1992, 92 – 112.
  • Dinnur, G. (2020). Genesis 3-4: Eve - The Mother of wisdom. Vetus Testamentum (VT). Brill Press.

ספרי לימוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אשר גניס וגלי דינור, דיאלוג מתמיד – תנ"ך לחטיבת הביניים, תל אביב: הוצאת רשת ספרים אורט, 2012.
  • גלי דינור, המאבק לחברה מוסרית – ערך מרכזי בנבואה (לחטיבה עליונה). תל אביב: אורט, 2006. (הספר בקטלוג ULI)
  • גלי דינור, להקים ממלכה – התגבשות המלוכה בישראל מסוף ימי השופטים ועד דוד המלך, לחטיבת ביניים, מט"ח תל אביב, 2005.
  • דינור, ג', אייש, ש', שמאי, א' (2003). מזהות אישית לזהות לאומית, סיפורי האבות וזיקתם לארץ ישראל: פרקים מספר בראשית, לחטיבת הביניים. תל אביב: מט"ח (פרקים: יב-כג, לב, לה).
  • גלי דינור, מהממלכה המאוחדת עד הגלות, מערכי שיעור לספר מלכים, לחטיבה העליונה, תל אביב: הוצאת ניר, 1996.

כתבים באתר 929

  1. אומנות הפיתוי – בין אסתר ליהודית (אסתר ה)
  2. באשר תלכו, אלך. מהו מקום משכנו של האל, האם הוא שוכן רק בשמים או שמא נוכח גם בארץ, וכיצד תבוא לידי ביטוי נוכחותו לאחר החורבן והגלות (יחזקאל יא)
  3. מה ההבדל ? מה התפיסה המרכזית של ספר דברי הימים בבואו לתאר מחדש את תולדות העם אשר פגשנו זה מכבר בספרים הקודמים (דה"א א)
  4. אין מענישים בטרם מזהירים (יחזקאל לג)
  5. רועה אחד שני מקלות (תהילים כג).
  6. האסופית (יחזקאל טז)
  7. מעמד המקדש (ירמיהו ז)
  8. כאן הכי בטוח (ירמיהו ז)
  9. מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה (משלי טו)
  10. באשר תלכו אליך (יחזקאל יא)
  11. כי חסד חפצתי (הושע ו)
  12. לדעת להזדהות עם האחר (יונה ד)
  13. לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ, כיצד הלוויתן מלמד על שלבים בהתפתחות האמונה המונותיאיסטית טרנסצנדנטלית?
  14. חולשתו של הגבר (משלי ז), על נשים ופיתוי
  15. מדוע במרבית סיפורי המקרא מוצגת מיניות האישה בהקשר של פיתוי, וכיצד מתקן זאת המודל של שיר השירים ז
  16. בזכות המוביליות החברתית (משלי ל)
  17. עקידת איוב, על מבחן האמונה של איוב מול אברהם בסיפור עקידת יצחק (איוב לח)
  18. עוצמה ועצמאות, השיח הנשי המשותף, הבחירה האמיצה והדבקות בגורל - סיפור חתרני על אישה ושמה רות (רות א)
  19. תעוזתה של רות, על שיתוף הפעולה הנשי שעוצמתו גדולה מסכום חלקיו (רות ג)
  20. טעם החיים סופם של האדם והבהמה זהה - מוות. אם כך, מה ההבדל ביניהם? (קהלת א)
  21. עקרון הברירה, הזכות שנפלה ביד שלמה המלך לבנות את בית המקדש, חייבה את הסופר להציג אותו ככליל השלמות, מופת אנושי (דה"א כב)
  22. איך מנוהל העולם, עד כה יציאת מצרים הודגשה כאירוע מכונן בתולדות עם ישראל, אך בספר דברי הימים מודגש אירוע מרכזי אחר (דה"א יז).
  23. תקופת מעבר, הכתרת שבט יהודה כשבט השליט, השמטת אירועים מכוננים והתעלמות מחטאים (דה"א י)
  24. תפיסת הגמול של דברי הימים, בין גמול מיידי לגמול לדורות בספרי מלכים ודברי הימים (דה"ב כא)
  25. מי אשם בפילוג הממלכה (דה"ב יג)
  26. שושלת דוד, גרסת העורך, מדוע דוד המלך של ספר שמואל וספר מלכים, שונה בתכלית מזה של דברי הימים?

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלי דינור בוויקישיתוף

ביקורת ספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • גלי דינור, מיהו גאון אמיתי? (אלנה פרנטה, "החברה הגאונה", 2015), בבלוג של ד"ר לאה מזור, יוני 2016.
  • גלי דינור, ספרו של פויר, "הנני", משוחח עם סיפור העקדה (ג'ונתן ספר פויר, "הנני", 2016), בבלוג של ד"ר לאה מזור, יוני 2017.

ממאמריה באתר מקראנט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"