שעונית צהובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןשעונית צהובה
Passiflora edulis forma flavicarpa.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: מלפיגאים
משפחה: שעוניתיים
סוג: שעונית
מין: שעונית צהובה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Passiflora edulis var. flavicarpa

שעונית צהובה (שם מדעי: Passiflora edulis var. flavicarpa או בקיצור Passiflora flavicarpa) היא שעונית מקומית לאמריקה הטרופית, בעלת פרי צהוב ואכיל. זהו מין שונה מהשעונית הנאכלת.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלים מנוגדים, מסולסלים, בעלי שלוש אונות עמוקות. הצמח מטפס על ידי קנוקנות הנמצאות בכל מפרק עלה. הפרחים לבנים בקוטר 5-8 ס"מ ומאופיינים על ידי זירים ארוכים, לבנים או לבנים-סגולים. הפרי עגול או אליפטי בקוטר 5 ס"מ, וצבעו משתנה מירוק לצהוב בהבשלה. תוך הפרי מלא בזרעים קטנים הניתנים בציפה ונוזל צהוב ארומטי וסמיך המשמש כתוספת לשרבט ולהכנת ריבות וג'לי.

שימוש וגידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרי משומש לגידול ביתי ועם פוטנציאל לשוק המסחרי. פרי השעונית הסגולה (שעונית נאכלת) בעל טעם המתעלה באיכותו על הסוג הצהוב. השעונית מצליחה בקרקעות מנוקזות ועשירות ברקבובית. את הצמח כדאי להדלות על כבלים או גדרות, והוא פורח בשנה השנייה לשתילה, ומניב ברציפות מיוני ועד נובמבר.

מין זה אינו מגודל בפוארטו ריקו בגלל מחלה אשר הורגת את הצמחים, וייתכן שנגרמת על ידי מין של פוסריום.

מחקרים בהוואי הראו שהחרק המוצלח ביותר להאבקה הוא דבורת העץ מהמין Xylocopa varipuncta. מספר מינים של דבורה זו נמצאים באזורים הטרופיים. כדאי לעודד את הימצאותן כמאביקים טבעיים. הצמח מניב לשנים רבות וזקוק למעט השגחה, מלבד גיזום ודישון מדי פעם.

הציפה נאכלת גם בצורתה הטריה ישירות מהפרי לאחר תוספת קטנה של סוכר. השימוש הנפוץ ביותר הוא במשקה מרענן המוכן על ידי ערבוב של הציפה עם קרח, מים, סוכר וסודה לשתייה.

זן ישראלי בשם Passion Dream) P.D) נוצר מהכלאה של שעונית צהובה ושעונית נאכלת.

בפרי ישנה כמות רבה של ויטמין C.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]