שעתוק (סוציולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שִׁעְתּוּק (או "שיצור"; באנגלית - reproduction) בסוציולוגיה הוא מונח שמבטא העתקה של מבנה חברתי מסוים מדור אחד לבא אחריו. מבנה ריבודי, קבוצות חברתיות, מבנה של יחסים חברתיים - כל אלה יכולים להיות משועתקים.

באידאולוגיה הקפיטליסטית מושם דגש רב מאוד על מוביליות - האפשרות של כל אדם, ללא קשר לרקע ממנו הגיע, להגיע לגדולה על ידי הצלחה כלכלית. בפועל, על אף כי קיומו של שיעתוק נוגד את התאוריה של הקפיטליזם, הוא מתקיים בחברה הקפיטליסטית - שעתוק גורם להצלחתו של האדם להיות תלויה במצבם הכלכלי של הוריו.

לפי גישות קונפליקט, שעתוק הוא אינטרס של קבוצות הנמצאות במעלה ההיררכיה, על-מנת לשמור על זכויות היתר שלהן.

מנגנוני שעתוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מנגנונים רבים הגורמים לשעתוק. ביניהם ניתן למנות את:

ירושה 
הצורה הישירה והברורה ביותר של מנגנון לשעתוק ריבודי, בו דור אחד מעביר את הנכסים שצבר לדור הבא.
הון תרבותי 
הון תרבותי הוא אוסף כל הנכסים בעלי המשמעות התרבותית שאדם צבר, כמו תעודות אקדמאיות. מכיוון שניתן להמיר הון כלכלי להון תרבותי, אלו הנמצאים במעמד כלכלי גבוה יהיו בעלי הון תרבותי רב, ואף יוכלו להעניק הון תרבותי לילדיהם, שבתורם יוכלו להמירו חזרה להון כלכלי.
הון חברתי 
הון חברתי הוא מכלול הקשרים החברתיים של אדם. קשרים אלה הוא יכול לנצל לצורך השגת הטבות - יחס מועדף בעבודה וכדומה. מכיוון שמעמדות חברתיים הם בדרך כלל גם קבוצות סטטוס, ומכיוון שאדם רוכש הרבה מההון החברתי שלו דרך הוריו, ההון החברתי של בן להורים מהמעמד הגבוה נותן לו סיכויים גבוהים הרבה יותר להשתלב גם הוא במעמד זה.
הביטוס 
מונח שטבע הסוציולוג פייר בורדייה. זוהי מערכת מתוחכמת יותר לשעתוק, הפועלת באופן סמוי.
כל אדם צובר במהלך חייו אוסף של מנהגים והרגלים - ובהם האופן בו הוא משתמש בשפה, המראה החיצוני שלו ועוד. המערכות המנחילות לאדם הביטוס מסוים הן מערכות הסוציאליזציה - המשפחה, בית הספר ועוד. כתוצאה מכך, האדם רוכש את ההביטוס של הוריו.
ההביטוס קובע במידה רבה את סיכויי הצלחתו של אדם בחברה המודרנית, החל מתוצאות של ראיונות עבודה, ועד להצלחתו במבחני מיון, כמו המבחן הפסיכומטרי. לבני האדם יש נטייה, גם אם לא מודעת, להעדיף תמיד את בעלי ההביטוס הדומה לשלהם ולכן למי שהתחנך בבית מהמעמד הגבוה יהיה יתרון בהשגת עבודה מועדפת.
דוגמה אחת להשפעת ההביטוס ניתן לראות בסרט הקולנוע "נערה עובדת", שבו הגיבורה מאמצת לעצמה מבטא דומה לזה של המנהלת שלה, כחלק מניסיונה להתקדם בסולם הדרגות המקצועי.
יצירה 
ניתן למעשה לראות ביצירות מתחומים שונים ומגוונים שעתוק. דוגמאות בולטות לכך הן יצירות ספרותיות, שניתן להגדירן כמבוססות על איזו שהיא מורשת תרבותית הכוללת רכיבים כמו שפה, דימויים משותפים, מנהגים משותפים וידע מצוי, וכן יצירות מוזיקליות שלרוב אינן חפות מהשפעה של יצירות מוזיקליות שקדמו להן. עובדה זו מעמידה בסימן שאלה את ההצדקה המוסרית לקיומן של זכויות יוצרים על קניין רוחני, שכן כשם שהחברה העניקה לכל יוצר את הבסיס התרבותי ליצירתו באופן חפשי, ייתכן שהיא זכאית לעשות שימוש ביצירותיו באופן חפשי.