לדלג לתוכן

חיברות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סוציאליזציה)

חִבְרוּת[1], או סוֹצְיָאלִיזָצְיָה, הוא תהליך של התנסות חברתית ותרבותית מתמשכת, המקנה ליחיד דפוסים, כללים וערכי תרבות בחברה בה הוא חי. תהליך החיברות הוא תהליך בסיסי ואף קריטי לעיצוב האישיות, ההתנהלות הרגשית ודפוסי המחשבה של היחיד בחברה.

תהליך החיברות מתחיל כבר בילדות, נמשך בגיל ההתבגרות, הבגרות, הזקנה וכך הלאה עד המוות. אין שלב בחיים בו תהליך החיברות נפסק והוא נחשב לתמידי.

חשיבות החיברות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדברים הנחשבים למוסריים או מקובלים חברתית תלויים בהקשר התרבותי ולכן יש ללמוד אותם במהלך ההתפתחות[2]. היחידים בחברה נוטלים חלק במבנים ובמוסדות חברתיים וכך הם לומדים את כללי ההתנהגות והערכים הרלוונטיים לאותה חברה. דרך פעילות הגומלין עם הזולת מגבש לו היחיד זהות יחידנית. ההנחה הרווחת היא כי אם לא יבוצע תהליך החיברות או לא יצלח, תיפגע התפתחותו האישית והחברתית של היחיד. תהליך החיברות מייצג שני תהליכים משלימים של הנחלה של מורשת חברתית ותרבותית מצד אחד ופיתוח האישיות מהצד האחר. מההיבט הפונקציונלי ניתן לומר שתהליך החיברות ממלא פונקציות כמו הקניית כללי נוהג ומשמעת בסיסיים הרלוונטיים לתרבות בה היחיד חי, נטיעת שאיפות ויצירת זהות משפחתית, קבוצתית ומינית. מההיבט הקונפליקטואלי ניתן לומר שתהליך החיברות מלמד את היחיד את הדפוסים הקיימים בחברה ובשל כך מנציח, ברוב המקרים, סטריאוטיפים וריבוד חברתי ומגדרי ואף מונע בחלק מהמקרים ניעות חברתית ושינוי של מצב סטטוס. כמו כן, יכול להיות מצב בו החברה תשדר מסרים סותרים וזהו מצב היכול ליצור בלבול ושבירה של הערכים החברתיים.

סוכני חיברות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך החיברות מתבצע על ידי קבוצות שונות בהן נתקל היחיד במהלך חייו בהקשרים החברתיים השונים. סוכני החיברות העיקריים:

  • משפחה - בשלב הילדות המשפחה היא סוכן החיברות העיקרי ביותר בשל היותה מרכז עולמו של הילד.

ילדים קטנים תלויים כמעט לחלוטין באחרים והאחריות לסיפוק צורכיהם נופלת כמעט תמיד על כתפי הוריהם ובני משפחה אחרים. לפחות עד לתחילת הלימודים בבית הספר המשפחה היא גם המנחילה להם את ערכיה, עמדותיה ודעותיה הקדומות של התרבות לגבי עצמם ולגבי הזולת.

בנוסף, המשפחה מעניקה לילדים גם עמדה חברתית. כלומר, ההורים מביאים את ילדיהם לא רק לעולם החומרי, אלא גם משבצים אותם בחברה מבחינת הגזע, האתניות, הדת והמעמד. בבוא הזמן יסודות אלה יהפכו לחלק מדימויו העצמי של הילד.

  • בית ספר - בגן הילדים ובבית הספר מתבצעת הרחבה של עולמו ותחומי העניין של היחיד. בבית הספר לומד הילד על הכללים החברתיים הקולקטיביים ביחס לתחומי החיים השונים.
  • קבוצת השווים - קבוצה חברתית המורכבת מבני אותו גיל ואותו סטטוס חברתי ותחומי עניין משותפים.
  • תקשורת המונים - אמצעי התקשורת משמשים כגורם חשוב בתהליך החיברות, בשל חשיפת מסרים שונים ומגוונים היוצרים השפעה עצומה על העמדות וההתנהגות בקרב ארצות רבות.

תהליך החברות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך החברות מתחיל בשנות חיי האדם הראשונות בהתאם להתפתחות החברתית שלו. למשחק תרומה חשובה לתהליך החברות משום שהוא מספק הזדמנויות לאינטראקציות חברתיות[3]. דרך המשחק הילד יכול להפנים נורמות חברתיות ולשפר את כישוריו החברתיים, תוך שמירה על חוקים וכבוד הזולת[3].

תהליך החברות ממשיך במסגרת מערכת החינוך ובתי הספר.

חיברות ראשוני וחיברות משני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שבמהלך התבגרותו נחשף הנער למסגרות מחברות נוספות מלבד המשפחה כמו: מורים, מדריכים, חברים, תנועות נוער, כלי תקשורת ועוד. יש לזכור כי עשויים להיווצר השפעות באורחים שונים ולעיתים אפילו מנוגדים.

המשפחה נבדלת מסוכנויות חיברות אחרות בכך שהנער עוד בהיותו ילד לומד בה להיות חבר בחברה בכללותה בשונה מתהליך החיברות המשני בה מודרך הנער על ידי המסגרות האחרות לעולם חברתי מסוים בלבד, ועל כן מכנים אנו את הלימוד בחיק המשפחה כחיברות ראשוני.

סוגי חיברות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חיברות מעמדי- ילדים ונערים, מבני מעמדות שונים, הנקבעים מרמת השייכות המשפחתית, מבינים לאחר זמן קצר מאוד להעריך את מעמדם בחברה ובהתאם לכך מפתחים אורח התנהגותי מתאים. הפערים החברתיים באים לידי ביטוי באמירות שונות כמו: " זכור, בני, מי אתה" או "אסור לי לשחק איתך", באופייה של הלמידה ותכניה, בבחירת החברים בכותלי בית הספר ואף באזורי המגורים הנבדלים אף הם מבחינה מעמדית.
  • חיברות מגדרי - היא מכלול של תפיסות ותפקידים מיניים המונחלים לבן או לבת. זהו למעשה, התהליך, שבו היחיד מפתח את התכונות ההתנהגותיות ואת מאפייני האישיות המוגדרים מבחינה תרבותית כמתאימים למינו הביולוגי. חברות זו מהווה דוגמה להשפעה הכה רבה של החיברות על האישיות, מכוון שזהותם של הילדים נרכשת בעקבות התייחסות החברה כלפיהם, הציפיות התנהגותיות מהם, אמירת האמירות שנות כמו: "שיתנהג כמו "גבר" או "היא ממש מתנהגת כמו אישה קטנה" וכדומה. ולכן, כבר בהיותם מגיעים לבית הספר הם בעלי זהות מינית ברורה לחלוטין.

חיברות-מחדש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות העובדה שאדם סופג ערכים וכללים תרבותיים לאורך כל חייו, ישנה אפשרות ליחיד לשנות את הערכים שהפנים ולבצע טרנספורמציה אישיותית וחברתית. חיברות מחדש יכול להתבצע בכפייה, כמו במוסדות כוללניים דוגמת בית סוהר. חיברות מחדש יכול להתבצע שלא בכפייה, למשל במסגרת המרת דת או חזרה בתשובה/יציאה בשאלה.

תאוריות חיברות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם חוקרים שעסקו בחיברות מנקודת מבטו של היחיד, דוגמת זיגמונד פרויד, ג'ורג' הרברט מיד וצ'ארלס הורטון קולי; חוקרים שעסקו בחיברות מנקודת מבטה של החברה, דוגמת אלקס אינקלס; וחוקרים שעסקו בחיברות בקשר שבין הפרט והחברה, דוגמת לורנס קוהלברג, ז'אן פיאז'ה והאוורד בקר. המחקר גם מצביע על 'חיברות לתפקידי מין', האופן שבו ילדים עוברים דפוס חיברות שונה בהתאם למגדר ובכך נשמרת חלוקת תפקידים/שאיפות/כוח בין נשים וגברים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ חִבְרוּת במילון סוציולוגיה (תשע"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ Rueda, M., Checa, P., & Rothbart, M. K. (2010). Contributions of Attentional Control to Socioemotional and Academic Development. Early Education And Development, 21(5), 744-764.
  3. ^ 1 2 קבלסון, א. (2005). התפתחות, למידה ומשחק בגיל הרך. מאתר פסיכולוגיה עברית