שפה זרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הספר "אוצר הלימוד העברי", מאת יהודה גור ושמואל לייב גורדון, יצא לאור בוורשה, הוצאת תושיה, 1904. נועד להוראת העברית כשפה זרה לילדים יהודים.
הספר "אוצר הלמוד העברי", מאת יהודה גור ושמואל לייב גורדון, יצא לאור בוורשה, הוצאת תושיה, 1904. נועד להוראת העברית כשפה זרה לילדים יהודים.

שפה זרה, במקום מסוים, היא שפה שאינה מדוברת בפי מרבית תושבי מקום זה. עברית, למשל, אינה שפה זרה בישראל, אך היא שפה זרה בכל מדינה אחרת בעולם. מבחינתו של אדם מסוים, שפה זרה היא שפה שאינה שגורה היטב בפיו, ובהתאם לכך, מבחינתו של תייר, העברית תהיה שפה זרה גם בזמן שהוא מבקר בישראל. ערבית היא שפה זרה מבחינתם של מרבית תושבי ישראל, אך היא איננה שפה זרה מבחינתם של ערביי ישראל (עבורם היא שפת אם).

מרבית בתי הספר בעולם מלמדים את תלמידיהם שפה זרה אחת לפחות. באירלנד נלמדות אנגלית ואירית בבתי הספר, ואף אחת מהן אינה נחשבת לשפה זרה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.