שמואל לייב גורדון
ערך זה עוסק בשמואל לייב גורדון. אם התכוונתם לרב ד"ר שמואל בן ציון, ראו 
שמואל לייב גורדון (נכתב גם גָרדון (בהגייה אשכנזית: "גורדון"); בכתיב יידי: גאָרדאָן; בר"ת: של"ג; כתב בשם העט שמואל בן-ציון; 1867, לידא, פלך וילנה, רוסיה (ליטא) – 19 בנובמבר 1933, תל אביב) היה מחנך, משורר ומתרגם עברי, ומפרשני התנ"ך בדורות האחרונים. חי רוב ימיו בוורשה, ובשנותיו האחרונות בתל אביב.
תוכן עניינים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גורדון נולד בלידא שבפלך וילנה, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (באזור ליטא), למשה צבי ואסתר. התחנך בחדר ובישיבה, ובבגרותו עסק במסחר. את השכלתו הכללית רכש בכוחות עצמו, ומגיל צעיר עסק בהוראה.
תחילת עבודתו הספרותית הייתה כמשורר. כתב ופרסם שירים (בין השאר ב"לוח אחיאסף"), וכן מספר קובצי שירים בשם "כנור ישורון" (1891, 1892, 1894). שירתו מפתחת מוטיבים מתולדות עם ישראל ומתרכזת בדמויות של מרטירים, גואלים ויחידים מופלאים. בשנת 1897 עלה לארץ ישראל, התגורר ביפו, ובמשך שלוש שנים לימד בבית הספר לבנים של "חובבי ציון" עברית, ספרות, לשון ומקרא.
בשנת 1901, לאחר שקוצצה משרתו בבית הספר, חזר לוורשה, בירת הרפובליקה הפולנית השנייה, ושם ייסד "חדר מתוקן" שלשון ההוראה בו עברית. ייסד וערך את עיתון הילדים המצויר בעברית "עולם קטן", את הירחון המצויר לבני הנעורים "נעורים", את הירחון לענייני חינוך "הפדגוג", וכן חיבר מספר ספרי לימוד. בנוסף היה פעיל ציוני וראש אגודת "חובבי שפת עבר" בעיר.
בשנת 1924 שב לארץ ישראל, ועסק עד פטירתו בתרבות ובחינוך.
נוסף על שיריו ועל יצירתו לילדים, היה גורדון מתרגם פורה, שתרגם לעברית מיצירותיו של יוצרים רבים, ובהם ויליאם שייקספיר, ישראל זנגוויל, פאול הייזה, ז'אן דה לה פונטן, פרידריך הֶבֶּל (Hebbel), היינריך היינה, תומאס מור, יהואש ושמעון פרוג.
משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גורדון היה נשוי למלכה בת הרב כלב בלומגארטן, מווירבלן שבליטא. מלכה הייתה אחותו של המשורר ומתרגם התנ"ך ליידיש יהואש, וגיסתו (אחותה הייתה נשואה לו) של הסופר, העורך ומחלוצי המו"לות העברית המודרנית בן אביגדור (אברהם ליב שַלקוביץ). אחיו של בן אביגדור היה שלמה צבי, אביו של נחום גולדמן, לימים יו"ר הסוכנות היהודית. משפחות גורדון וגולדמן שמרו על קשרים הדוקים לאורך השנים.
היה אב למשה גורדון (1892–1974;[1] מנהלו של מוסד ביאליק), ד"ר יהואש גורדון (1894–1974;[2] הרופא המוסמך הראשי והיועץ הרפואי של משרד הביטחון), ימימה ארנון (1900–1992;[3] בתה, איה, היא אשתו של המוזיקולוג דון הרן) ובן-עמי גורדון (1979-1904; ממנהיגי השומר הצעיר, ממייסדי קיבוץ ד' ומשמר העמק[4]).
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במספר ערים בארץ, בהן תל אביב, חיפה ופתח תקווה, נקראו רחובות על שמו (על מנת לא להתבלבל עם אישים אחרים ששם משפחתם גורדון, נקראים רחובות אלו 'של"ג').
פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כנור ישרון, ורשה: בן אביגדור, תרנ"ב-1891–תרנ"ד-1894.
- מאגדות זקני: שיר-אגדה, ורשה: הוצאת תושיה, תרס"ז.
- עם שחר: שירים ופואמות, חמוש"ד.
כתביו לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- י. גרזובסקי וש.ל. גרדון (עורכים), המזמר הקטן: קובץ שירים לילדים קטנים עם ציורים, ורשה: תושיה, תרס"ה-1904.
- פרחים: שירים. שירים לילדי ישראל, קרקוב: תושיה, תרס"ז.
עיתונים לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עולם קטן: עתון שבועי מציר לבני הנעורים, וינה: תושיה, תרס"א-1901 – תרס"ה-1904 – בשיתוף עם בן אביגדור.
- הנעורים: עתון מצויר לבני הנעורים, ורשה: תושיה, תרס"ד-תרס"ה – בשיתוף עם בן אביגדור.
כתבי חינוך ועיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- י' גרזובסקי וש"ל גרדון, אוצר הלמוד העברי (עם ציורים מאת הציר ג' טשורני), ורשה: תושיה, 1904.
- הפדגוג: ירחון לחנוך והוראה בעד הורים ומורים, ורשה: תושיה, תרס"ג-תרס"ד.
- תורת הספרות[5]: מורה תורת הסגנון העברי בכלל וכל חלקי הספרות השונים בפרט, עם דוגמאות רבות בפרוזה ובשיר מתקופת כתבי הקדש עד ימינו אלה, ורשה: בדפוס האחים לוין-עפשטין, תרס"ה 1907 (מהדורה שלישית).
- תורה, נביאים וכתובים: עם באור חדש, ורשה: דפוסים שונים, תרע"ב-תרצ"ה – פירוש מיוסד על ביקורת המקרא הגרמנית של סוף המאה ה-19.
- חמש מגלות: עם באור ומבואות, חמוש"ד.
- הלשון: ספר לימוד לשפה, לדקדוק ולאורתוגרפיה, עם תמונות וציורים רבים
- ספר הלשון: ספר לימוד השפה ושימושה
- פרוזדור לספר הלשון: ראשית קריאה לתלמידים אחרי אלף בית: עם שיחות מקדמות למורה עם תלמיד
- ציפורים שרות: מחיי הטבע
ביוגרפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליעזר בן יהודה, ורשה: תושיה, תרס"ז.
- אברהם דוב הכהן לבנזון: תולדתו עם תמונתו, ורשה: תושיה, תרס"ז.
- ו ו וירישצגין: תולדתו עם תמונתו, ורשה: תושיה, תרס"ז.
- יוסף איזראלס: תולדתו עם תמונתו
- תיאודור מומזן: תולדתו עם תמונתו
- משה ליב ליליינבלום: תולדתו עם תמונתו
- קרל אמיל פראנצוז: תולדתו עם תמונתו
מתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פאול הייזע, שולמית, או, חכמת שלמה: מחזה בחמש מערכות (מתרגם עברית על ידי שמואל ליב גארדאן), ורשה: תושיה, תרנ"ו-1896.
- י. זנגוויל, מחזות הגיטו: תמונות וציורים (תרגום: ש.ל. גרדון; עם תמונת המחבר ותולדת חייו, ערוכה בידי ר. בריינין), ורשה: תושיה, תרנ"ח-1898.
- וילים שכספיר, המלך ליר: חזון-תוגה בחמש מערכות (תרגם מאנגלית לעברית על ידי שמואל ליב גרדון), ורשה: תושיה, תרמ"ט-1899.
- פרידריך הבל, יהודית[6]: חזון-תוגה בחמש מערכות (תרגום [מגרמנית]: ש. ל. גרדון), ורשה: תושיה, תר"ס-1900.
- י. זנגוויל, מלך הקבצנים: ספור (תרגום (ברישיון המחבר) ש.ל. גרדון), פייטרקוב: תושיה, תר"ס-1900.
- ז'ן די לפונטין, משלים נבחרים (עם ציורים ועם תמונות המחבר ותולדתו, מעובדים על ידי ש.ל. גורדון), קרקוב: תושיה, תרס"ז.
- ולרד איגנברוט, שירי ילדים: משירי ולרד איגנברוט (תרגום ש.ל. גרדון), ורשה: תושיה, תרס"ז.
- דניאל דפו, רבינזון על האי השומם: מחזה לילדים במערכה אחת (תרגום ש.ל. גרדון), ורשה: תושיה, תרס"ז-1907.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי שמואל לייב גורדון בפרויקט בן-יהודה
האזנה לשירי שמואל לייב גורדון, באתר זמרשת- דוד תדהר (עורך), "שמואל אריה ליב גורדון (של"ג)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3629
- 'גורדון, שמואל־לייב (של"ג)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 138 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1336).
- שמואל לייב גורדון, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- שמואל ליב גורדון (של"ג), דבר, 20 בנובמבר 1933, המשך
- ר' שמואל-ליב גורדון ז"ל, דואר היום, 20 בנובמבר 1933
- חיים נחמן ביאליק, על שמואל ליב גורדון: דברי הספד, כסלו תרצ"ד, בפרויקט בן-יהודה
- אברהם לוינסון, ש.ל. גורדון, תש"ד (עשר שנים למותו)
- שמואל ליב גורדון: עשרים שנה למותו, על המשמר, 6 בנובמבר 1953
- יעקב פיכמן, שמואל ליב גורדון (עשרים שנה למותו), דבר, 13 בנובמבר 1953
- ש. ל. גורדון (עשרים שנה לפטירתו), דבר, 8 בנובמבר 1953, המשך
- יעקב פיכמן, שמואל ליב גורדון (עשרים שנה למותו), דבר, 13 בנובמבר 1953
- ד. ל., מעט לעט: שובו של משורר, מעריב, 20 בינואר 1956
- ג. קרסל, המלמד להועיל (כ"ה שנה לפטירתו של ש. ל. גורדון), דבר, 14 בנובמבר 1958, המשך
- שמואל ליב גורדון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משה גורדון באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
- ^ יהואש גורדון באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
- ^ ימימה ארנון באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
- ^ בן גורדון, בפורטל ההנצחה של התנועה הקיבוצית, משמר העמק.
- ^ תורת הספרות
- ^ יהודית
- יהודים ליטאים
- יהודים פולנים
- סופרים עבריים
- משוררים עבריים
- אנשי חינוך עבריים
- אנשי העלייה הראשונה
- אנשי העלייה הרביעית
- פרשני מקרא בעת החדשה
- מתרגמים לעברית
- מתרגמים מאנגלית לעברית
- מתרגמים מגרמנית לעברית
- אנשי חינוך יהודים
- אנשי חינוך פולנים
- מחברי ספרי לימוד
- עורכי עיתונים עבריים
- עיתונאי ילדים ונוער
- ביוגרפים
- סופרים יהודים הידועים בשם עט
- אישים הקבורים בבית הקברות טרומפלדור
- יהודים בלארוסים
