שפה עליונה נוקשה

הביטוי האנגלי שפה עליונה נוקשה (stiff upper lip) מיוחס לאדם המפגין קור רוח, אומץ, חוזק וסטואיות במצבי מצוקה, ונוהג איפוק עצמי רב בהבעת רגש. הביטוי נאמר לרוב כחלק מהציווי: "שמור על שפה עליונה נוקשה", והוא משמש בדרך כלל לאפיון התכונה של הבריטים להישאר נחושים וחסרי רגש בעת התמודדות עם מצוקה. מקור הביטוי הוא הנטייה של השפה העליונה לרעוד כסממן חיצוני לפחד, ולפיכך ההנחיה לשמור על שפה עליונה נוקשה משמעה - אין להסגיר רגשות של פחד.

דוגמאות

המקרים הבאים מצוטטים לעיתים קרובות להדגמת הביטוי "שפה עליונה נוקשה".

• סר פרנסיס דרייק השלים סבב של משחק כדורת לפני שהסתער על הארמדה הספרדית ב-1588 והנחיל לה תבוסה.
• במהלך קרב ווטרלו, דיווחו הרגוע של הרוזן מאוקסברידג' לדוכס מוולינגטון לגבי פציעותיו, כאשר הוא איבד את רגלו בעקבות פגיעתו מכדור תותח.
• שירו של רודיארד קיפלינג "אם--" ( If—), אשר פורסם לראשונה ב-1910, מבטא נאמנה את האידיאל הטמון בביטוי.
• במהלך טביעתה של אוניית המלחמה בירקנהד בשנת 1852, התייצבו החיילים שעל הספינה בשורות לאורך הסיפון, ואיפשרו לנשים ולילדים לעלות ראשונים על סירות ההצלה ולהימלט מטביעה, בשעה שהם עצמם נמצאו בסכנת חיים.
• בשנת 1912, במהלך משלחת טרה נובה לאנטארקטיקה, קפטן לורנס אוטס, אשר היה מודע לכך שבריאותו הפגומה פוגעת בסיכויי ההישרדות של שלושת חבריו, עזב בשלווה את האוהל ובחר במוות בטוח באומרו, "אני רק יוצא החוצה לזמן מה".
• בשנת 1912, במהלך הטביעה של ספינת הטיטניק, קברניט הספינה קפטן אדוארד סמית' ניהל את פינוי הנוסעים אל ספינות ההצלה המועטות שהיו בנמצא, בטרם טבע ביחד עם הספינה ועם מרבית הנוסעים ואנשי הצוות.
• בשנת 1982, על סיפון טיסה 9 של בריטיש איירווייס מלונדון לאוקלנד, קברניט המטוס אריק מודי, אשר הבין שכל ארבעת מנועי המטוס השתנקו ופסקו מלפעול בגלל אפר וולקני, הודיע לנוסעים: "יש לנו בעיה קטנה. כל ארבעת המנועים עצרו. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו כדי להתניע אותם שוב. אני סמוך ובטוח שאתם לא מצויים במצוקה גדולה מדי". הטיסה הונחתה בשלום תוך נחיתת חירום.
• בשנת 1989, טיסה 232 של יונייטד איירליינס סבלה מתקלת מנוע קטסטרופלית שהפכה את כל מערכת ההידראוליקה לבלתי פעילה, וכתוצאה מכך המטוס היה כמעט בלתי נשלט, למעט מצערות המנוע. קפטן אל היינס שמר על חוש הומור בריא לכל אורך האירוע, כפי שניתן היה לשמוע בבירור על גבי מקליט הקול של תא הטייס. הצוות, יחד עם נוסעים שהיו טייסים מחוץ לתפקיד ומהנדסי טיסה, הצליחו להנחית את המטוס בנמל התעופה Sioux Gateway באיווה. בתרחישי סימולציה של האירוע, אף צוות מעולם לא הצליח להגיע לשדה התעופה, והאירוע מצוטט לעיתים קרובות כאחת הדוגמאות הטובות ביותר לניהול משאבי צוות במצב חירום.

מקורות

העקרון שעומד מאחורי הביטוי "השפה העליונה הנוקשה" מקורו עוד ביוון העתיקה - הן אצל הספרטנים, אשר פולחן המשמעת וההקרבה העצמית שלהם היוו מקור השראה למערכת החינוך הציבורי האנגלי; והן אצל הסטואיקנים. רעיונות סטואיים אומצו על ידי הרומאים, במיוחד על ידי הקיסר מרקוס אורליוס, שכתב, "אם אתה מוטרד ממשהו חיצוני, אין זה הדבר החיצוני שמפריע לך, כי אם השיפוט שלך בנוגע אליו. ויש בכוחך למחוק את השיפוט הזה עכשיו". הרעיון הזה חדר לאנגליה בסביבות שנת 1590, והופיע במחזותיו של ויליאם שייקספיר, כאשר גיבורו הטרגי המלט אומר: "שום דבר אינו טוב או רע, רק המחשבה עושה אותו כזה". שירים המבטאים את האידיאל של שפה עליונה נוקשה ושל סטואיות ויקטוריאנית כוללים את "אם-" של רודיארד קיפלינג ואת "אינוויקטוס" (בלתי מנוצח) שנכתב על ידי המשורר האנגלי ויליאם ארנסט הנלי, ותורגם לעברית על ידי תלמה אליגון רוז. הביטוי הפך לסמל של העם הבריטי, ובמיוחד של אלה שהיו תלמידי מערכת החינוך הציבורי האנגלי במהלך התקופה הוויקטוריאנית. בתי ספר כאלה הושפעו מאוד מסטואיות, ומטרתם להקנות לתלמידיהם קוד של משמעת ומסירות לקיום חובתם באמצעות אימונים בענפי ספורט תחרותי 'בוני-אופי', כפי שהונצח בשירו של סר הנרי ניובולט "לפיד החיים" - "Vitai Lampada", וכן באמצעות ענישות גופניות ומקלחות קרות.

לקריאה נוספת

• Thomas Dixon (2015). Weeping Britannia: Portrait of a Nation in Tears. Oxford University Press. ISBN 978-0199676057.

קישורים חיצוניים

• The British Stiff Upper Lip ב- Sterlingtimes Virtual Scrapbook of British Nostalgia
• "דקורום מת! תחי ההתפרצות!" מאמר סלון בנושא
• שימוש ב-English.com