שרגא אירמאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שרגא אירמאי
שרגא אירמאי בשנת 2002
פרופ' שרגא אירמאי, 2002 (בגיל 90)
לידה 17 ביוני 1912
פטירה 30 ביוני 2008 (בגיל 96)
ענף מדעי הידראוליקה, הנדסה, בלשנות
מקום מגורים פולין, ישראל
מקום לימודים הגימנסיה העברית "הרצליה" עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום ההידראוליקה, ערך והשתתף בעריכת יותר מ-100 מילונים טכנולוגיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שרגא אירמאי (17 ביוני 1912 - 30 ביוני 2008) היה פרופסור בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, וחבר האקדמיה ללשון העברית.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרגא אירמאי נולד בשם פייבוש שרגא שפס בעיר לודז' שבפולין, נכד למאיר דנציגר, ממייסדי בית החרושת לטקסטיל "לודז'יה", אתו גם עלה לארץ ישראל בשנת 1924. למד בגימנסיה הרצליה בתל אביב, ולאחר מכן באוניברסיטת לייז' שבבלגיה. בסיום לימודיו קיבל את התארים מהנדס אזרחי ומהנדס קולוניאלי.

פעילותו המחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1938 נתמנה לאסיסטנט בטכניון, ובמקביל שימש כמורה בבית הספר. בשנת 1952 הקים את המעבדה ההידרוטכנית למכניקת קרקע בטכניון. שש שנים מאוחר יותר נתמנה לפרופסור בקתדרה להידראוליקה ע"ש דוד מ' סיגל, ונשאר בתפקידו זה עד פרישתו לגמלאות בשנת 1980.

פרסם למעלה מ-300 מחקרים, מאמרים ופרסומים בתקופונים ובאנציקלופדיות בעברית, באנגלית ובצרפתית, בתחומים של מכניקת זורמים, הידראוליקה, הנדסת מים והנדסת קרקע, הנדסה חקלאית, הידרולוגיה, חינוך הנדסי, מינוח ובלשנות. כתב, ערך והשתתף בעריכת יותר מ-100 מילונים טכנולוגיים.

אהבתו ללשון העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופסור אירמאי פעל רבות לקידום השפה העברית בתפקידים שונים שמילא בוועד הלשון העברית ולאחר מכן באקדמיה ללשון העברית. הוא שימש מזכיר הוועדה המרכזית למונחי הטכנולוגיה, חבר-יועץ של ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית, ויו"ר הוועדה המרכזית למונחי הטכנולוגיה. בין השנים 19751980 היה חבר הנהלת האקדמיה ללשון העברית.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופסור אירמאי היה פעיל רוב חייו גם בענייני הציבור. בין היתר שימש כמזכיר אגודת האסיסטנטים בטכניון, חבר המועצה החקלאית, יושב-ראש ראשון מטעם מדינת ישראל בוועידת האו"ם הראשונה ב-1949 בנושא מים וקרקע, חבר בוועדות משרד החינוך והתרבות (מחקר, רפורמה בבחינות בגרות, שקילות דיפלומות חו"ל, חינוך טכנולוגי גבוה) ובמועצה האקדמית באוניברסיטת בן-גוריון. שימש במהלך השנים יועץ למשרד החקלאות, משרד התחבורה, משרד החינוך, תה"ל, עיריות, תעשייה וכדומה.

היה נשוי לרינה, אב לשני בנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]