ת'ולות'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תפילת מוסלמית פשוטה בכתב ת'ולות', ובו כתוב בערבית: "הדבקות באללה מביאה להכרת נחמתו"
קליגרלפיה על גבי מבנה שנכתבה על ידי עבד אלחק, 1609, טאג' מהאל
דגל ערב הסעודית בכתב ת'ולות'
דגל סומלילנד בכתב ת'ולות'

כתב אל-ת'ולות'ערבית: ثُلُث, בטורקית: Sülüs, בפרסית: ثلث (Sols); בתרגום חופשי: שליש) הוא אחד הכתבים של הקליגרפיה האסלאמית, שהומצא על ידי אבן מוקלה שיראזי (אנ'). הצורות הזוויתיות הישרות של הכתב הכופי הוחלפו באותיות נוטות ומשופעות. בכתב הת'ולות', שליש מכל אות משופע, ויש מי שגורס שמכאן מגיע שם הכתב. תיאוריה אלטרנטיבית למשמעות הכתב מתייחסת לעובדה שהרוחב הקטן ביותר של כל אות הוא שליש מחלקה הרחב ביותר. מדובר בכתב אלגנטי ורהוט, שנעשה בו שימוש בעיטורי הקירות של המסגדים בימי הביניים. סגנונות קליגרפיים שונים התפתחו מהת'ולו'ת על ידי שינויים קטנים בצורת האותיות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של מוחמד לצד פסוק מהתפילה בכתב ת'ולות'

התרומה הגדולה ביותר להתפתחות כתב הת'ולות' התרחש באימפריה העות'מאנית בשלושה שלבים עוקבים שההיסטוריונים של האומנות העות'מאנית מכנים בשם "המהפכות הקליגרפיות": המהפכה הקליגרפית הראשונה התרחשה במאה ה-15, ותחילתה בשיח' חמדאללה (אנ'), קליגרף רב-אומן.[1] המהפכה הקליגרפית השנייה קרתה במאה ה-17, ומקורה בעבודתו של הקליגרף העות'מאני חאפט' עת'מאן (אנ')[2] לבסוף, בסוף המאה ה-19, הקליגרף מהמט שוואקי אפנדי (אנ') העניק לכתב את צורתו הייחודית הנפוצה כיום.[3]

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בכתב הת'ולות' נעשה עבור כותרות של סורות ופרקי קוראן. חלק מהעותקים הקדומים ביותר של הקוראן נכתבו בכתב זה. עותקים מאוחרים יותר נכתבו בשילוב של כתב ת'ולות' וכתב הנסח'י או מחקק (אנ'). החל מהמאה ה-15, נעשה שימוש בכתב הנסח'י באופן בלעדי.

בדגל ערב הסעודית נעשה שימוש בכתב ת'ולות' לכתיבת השהאדה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ת'ולות' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Pritchett, Frances. "hamdullah1500s". www.columbia.edu. Retrieved 17 April 2018
  2. ^ Ali, Wijdan. "From the Literal to the Spiritual: The Development of Prophet Muhammad's Portrayal from 13th Century Ilkhanid Miniatures to 17th Century Ottoman Art Archived 2004-12-03 at the Wayback Machine". In Proceedings of the 11th International Congress of Turkish Art, eds. M. Kiel, N. Landman, and H. Theunissen. No. 7, 1–24. Utrecht, The Netherlands, August 23–28, 1999, p. 7
  3. ^ "Mehmed Şevki Efendi". wordpress.com. 1 October 2006. Retrieved 17 April 2018