תאודור רוסו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תיאודור רוסוצרפתית: Théodore Rousseau;‏ 15 באפריל 1812 - 22 בדצמבר 1867), צייר צרפתי.

שוק בנורמנדי
הדייג הקטן

תיאודור רוסו נולד בפריז להורים שהיו חייטים. הוא נשלח ללמוד בבית ספר בפרברי העיר, ושם עשה את היכרותו הראשונה עם הטבע. בנעוריו בילה עם דודו שהיה צייר, ושניהם יצאו יחדיו לצייר ביער קומפיין שמצפון מערב לפריז. הוא עבד כמנהל חשבונות במנסרת עצים שהייתה ממוקמת ביער, בחבל פראנש קומטה שבמזרח צרפת. משחזר לפריז הוריו הוועידו אותו להיות מהנדס, אך הוא החליט להיות צייר. אם כי אביו הצטער על החלטו זו, הוא הפך למעריצו והגן על ציוריו בפני מבקרי האמנות במשך כל ימי חייו.

ב-1831 תיאודור רוסו הציג את ציורו "נוף באוברן" בתערוכה שאורגנה על ידי "האקדמיה לאמנויות יפות" בפריז, וב-1834 הציג שם את תמונתו "פאתי יער קומפיין", אך ב- 1835 ציוריו נדחו על ידי חבר השופטים של האקדמיה, שהיו רובם ככולם ציירים שהעדיפו את הציור הקלאסי. ב-1841 נדחה גם ציורו "שדרת עצי ערמון", ובשל כך דבק בו הכינוי "הדחוי הגדול".

אחרי מהפכת 1848 התערוכות של "האקדמיה לאמנויות יפות" אורגנו מחדש, ותיאודור רוסו נתמנה לחבר השופטים של האקדמיה. ב-1849 זכה בפרס ראשון מטעם האקדמיה, אך החל להתרחק מחיי העיר וקבע את מושבו בכפר ברביזון (על שמו קרויה אסכולת ברביזון), בפאתי יער פונטנבלו שמדרום מזרח לפריז. ב-1852 זכה בתואר "אביר לגיון הכבוד", וב-1853 הציג בתערוכה של האקדמיה את כל תמונותיו שנדחו על ידה בעבר. הוא זכה לשבחים רבים, אך החל ב-1857 יצירותיו הותקפו שוב על ידי מבקרי האמנות.

ב-1860 אשתו החלה לסבול מהתקפות שיגעון. ב-1863, כאשר שהה בהרי האלפים חלה בדלקת ריאות, וכאשר חזר לברביזון סבל מנדודי שינה. ב- 1867 נתמנה לראש חבר השופטים של האקדמיה, אך באוגוסט של אותה שנה לקה בשיתוק בזרועו הימנית. הוא סבל מהתקפות של שבץ מוחי, ונפטר בביקתתו שבכפר ברביזון בדצמבר 1867.

מציוריו החשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פאתי יער פונטנבלו (1850- 1851)
  • עצי אלון ליד ברביזון (1852)
  • ביצה בפאתי היער

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]