תאודור שניידר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תיאודור שניידר
Theodor Schneider
TheodorSchneider.jpg
תיאודור שניידר 1970
לידה 7 במאי 1911
פרנקפורט, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 באוקטובר 1988 (בגיל 77)
פרייבורג, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה
ארצות מגורים פרנקפורט, גרמניה
מוסדות אוניברסיטת פרייבורג, אוניברסיטת מינסטר, אוניברסיטת גטינגן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תאודור שניידרגרמנית: Theodor Schneider;‏ 7 במאי 1911, פרנקפורט31 באוקטובר 1988, פרייבורג) היה מתמטיקאי גרמני הידוע בעיקר בשל פתרון הבעיה השביעית של הילברט. שניידר פרסם הוכחה למשפט גלפונד-שניידר בשנת 1935, מעט לאחר שאלכסנדר גלפונד הוכיח אותו באופן בלתי תלוי. המשפט עונה בחיוב לבעיה השביעית של הילברט וקובע שלכל a אלגברי שונה מ-0 ומ-1 ולכל b אי-רציונלי ab מספר טרנסצנדנטי.

ב-1949 הרחיב את המשפט והכליל אותו כך שיתפוס לפונקציות מרומורפיות נוספות.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שניידר למד בפרנקפורט בין השנים 19291934. הוא הוכיח את משפט גלפונד-שניידר בעבודת הדוקטורט שלו. לאחר מכן נעשה לעוזרו של קארל לודוויג סיגל באוניברסיטת גטינגן שם למד עד לשנת 1953. הוא היה לפרופסור באוניברסיטת ארלנגן בין השנים 19341953 ולאחר מכן בפרייבורג מ-1959 עד לפרישתו ב-1976. בזמן ששהה בפרייבורג שימש מנהל של המכון למחקר מתמטי של אוברוולפאך (19591963).