לדלג לתוכן

אלכסנדר גלפונד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר אוסיפוביץ' גלפונד
Алекса́ндр О́сипович Ге́льфонд
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 24 באוקטובר 1906
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בנובמבר 1968 (בגיל 62)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות
ענף מדעי מתמטיקה
השכלה אוניברסיטת מוסקבה (1930) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט אלכסנדר חינצ'ין, ויאצ'סלב סטפנוב עריכת הנתון בוויקינתונים
תארים דוקטור למדעים בפיזיקה ומתמטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט Gregory Freiman, Aleksei Georgievich Postnikov, Ibragim Ibragimov, Mikhail Hatskelevich Zakhar-Itkin, Victor Solomonovich Videnskii, Emiliano Aparicio Bernardo, Aleksey Leontyev, Aleksandr Solovyov, Nikolay Korobov, Leonid Vulakh, Naum Il'ich Fel'dman, Marat Yevgrafov, Andrey Shidlovsky עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
אב Osip Gelfond עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
הערות קבוע גלפונד-שניידר, קבוע גלפונד
תרומות עיקריות
משפט גלפונד-שניידר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלכסנדר אוסיפוביץ' גלפונדרוסית: Алекса́ндр О́сипович Ге́льфонд; 24 באוקטובר 19067 בנובמבר 1968) היה מתמטיקאי סובייטי-יהודי. גלפונד ידוע בעיקר בשל משפט גלפונד-שניידר שפותר את הבעיה השביעית של הילברט.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלפונד נולד בעיר סנקט פטרבורג באימפריה הרוסית (כיום ברוסיה) לאוסיפ איזקוביץ' גלפונד שהיה רופא במקצועו ופילוסוף חובב. הוא נרשם ללימודים באוניברסיטת מוסקבה בשנת 1924, ב-1927 נרשם שם ללימודי תואר שני וקיבל תואר דוקטור בשנת 1930. המנחים שלו היו: אלכסנדר חינצ'ין וויאצ'סלב סטפנוב.

ב-1930 שהה גלפונד חמישה חודשים בגרמניהברלין ובגטינגן) שם עבד בשיתוף פעולה עם אדמונד לנדאו, קארל לודוויג זיגל ודויד הילברט. בשנת 1931 היה לפרופסור באוניברסיטת מוסקבה שם עבד עד אחרית ימיו. משנת 1933 עבד גם במכון סטקלוב למתמטיקה. ב-1939 נבחר גלפונד לחבר מתכתב (Corresponding member) באקדמיה הסובייטית למדעים בשל עבודתו בקריפטוגרפיה. לפי ולדימיר ארנולד, במהלך מלחמת העולם השנייה, גלפונד היה הקריפטוגרף הראשי של הצי הסובייטי.[1]

על פעילותו המדעית הוענקו לו עיטור לנין ועיטור הדגל האדום של העמל.

גלפונד הגיע לתוצאות חשובות בתחומים רבים במתמטיקה כגון: תורת המספרים, אנליזה מרוכבת ומשוואות אינטגרליות, ועסק גם בהיסטוריה של המתמטיקה. תרומתו החשובה ביותר היא משפט גלפונד-שניידר משנת 1934: אם הם מספרים אלגבריים כך ש-, ו- הוא מספר אי-רציונלי, אזי הוא מספר טרנסצנדנטי. המשפט עונה בחיוב על הבעיה השביעית של הילברט. המשפט הוכח גם על ידי תאודור שניידר באופן עצמאי כשנה מאוחר יותר. בשנת 1929 הציע גלפונד הרחבה למשפט, שנודעה כהשערת גלפונד, שהוכחה בשנת 1966 על ידי אלן בייקר.

המספר (או לפי זהות אוילר) ידוע כקבוע גלפונד והמספר ידוע כקבוע גלפונד-שניידר. הטרנסצנדנטיות של המספרים הללו נובעת ממשפט גלפונד-שניידר (אם כי הטרנסצנדנטיות של קבוע גלפונד-שניידר הוכחה עוד לפני כן).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • B. V. Levin, N. I. Feldman and A. B. Šidlovski, Alexander O Gelfond, Acta Arithmetica 17 (1970/1971), 315-336.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Arnold, Vladimir (3 ביוני 2006). "Владимир Арнольд: "Опасаться компетентных соперников очень естественно для начальников"". Gazeta.ru (ברוסית). אורכב מ-המקור ב-2010-11-15.