תאוריית הצבעים של גתה
תאוריית הצבעים של גתה או תאוריות הצבע של גתה היא תאוריה המוצגת בספרו של יוהאן וולפגנג פון גתה "תאוריות הצבע" משנת 1810[1].
גתה החל לחקור את תופעות הצבע בשנת 1790 בערך, ומטרת מחקרו הייתה, בין היתר, לשמש כחומר תאורטי עליו ציירים יוכלו לבסס את טכניקת הציור שלהם.
תאוריית הצבע חוקרת את דרך הראייה של העין האנושית המאפשרת את ההתאמה בין המוח לעולם.
גתה חילק את הצבעים לפיזיולוגיים, כאלה שנוצרים בתוך העין והם מהווים תנאי הכרחי לראייה. לבין צבעים פיזיקליים, אשר מנוגדים לפיזיולוגיים והם תופעה חיצונית והדרך בה האדם חווה אותם קשורה להשפעתם של תנאים חיצוניים אשר מושפעים מאור וצל. צבעים נוספים הם צבעים כימיים המהווים את הצבע הבסיסי והקבוע של החומר, וכל שנדרש כדי לראותו הוא נוכחות של אור.
בתאוריית הצבעים גתה מיחס לצבעים שחור ולבן את המקור ליצירת שאר הצבעים. כאשר השחור, המייצג את הצל, משאיר את העין במצב מנוחה, ואילו הלבן, מעורר את פעילותה ומייצג את האור. הלבן והשחור המייצגים את האור והעדרו הכרחיים ליצירת הצבע, כשהצבע הצהוב הוא הקרוב ביותר ללבן, והכחול לשחור ובאופן כללי כל הצבעים נוצרים מערבוב מסוים של ניגודים, כך הצהוב והכחול יוצרים ירוק.
גתה התייחס לקבוצות של צבעים ותכונותיהם המשפיעות על הרגש וגורמות לתחושות שונות אצל כל אדם. הצהוב, הצהוב-אדום והכתום הם צבעים חמים המעוררים תחושות של מהירות, חיות וכמיהה ולכן הם מוגדרים כחיוביים, בעוד שהכחול, הסגול והארגמן הם צבעים קרים המבטאים חוסר מנוחה ומלנכוליה ולפיכך הוא הגדיר אותם כחלק מהצד השלילי בגלגל הצבעים.
גתה מבחין בתופעה המכונה "מיזוג אופטי" בה שני פסי צבע צרים בגוונים כחול וצהוב נראים כירוקים במבט מרחוק. הזליגה האופטית של הצבעים והפיכתם למעין משטח אחיד, מהווה חלק מהבסיס לטכניקות הציור האימפרסיוניסטי והדיוויזיוניסטי.
בתאוריית הצבע גתה מתייחס להשפעתו של הצל שמטילים גופים על משטח, וכאשר המשטח בגוון נייטרלי כמו לבן, גוני הצל יהיו בצבעים המשלימים של צבע האור, כך כשהאור בגוונים צהובים, הצללים יהיו סגלגלים.
אחד הציירים הראשונים שעשו שימוש בתאוריה של גתה הוא ויליאם טרנר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תיאורית הצבע של גתה GOETHE, באתר מכון מופ"ת
- הספר השלם תאוריית הצבעים (בגרמנית)
- הספר "תאוריית הצבעים" סרוק (באנגלית)
- ניסויי הפריזמה של גתה (בספרדית)
- תורת הצבע, באתר אורייאנית
- תאוריית הצבעים של גתה, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אליק מישורי, תולדות האמנות: מבוא כללי, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 2000, עמ' 113
בקרת זהויות  |
|
|---|