אליק מישורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליק מישורי

ד"ר אלכסנדר (אָלִיק) מישורי (Alec Mishory) (נולד ב-28 במאי 1946) הוא היסטוריון, אוצר, מבקר אמנות וחוקר אמנות ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישורי נולד בתל אביב למשה ואסתר. סיים בשנת 1972 לימודי תואר ראשון באומנות ותעודת הוראה מוובסטר קולג' בסנט לואיס, מיזורי. בשנת 1984 סיים תואר שני בתולדות האמנות מאוניברסיטת תל אביב ובשנת 1997 סיים דוקטורט בתולדות האומנות מאוניברסיטת העיר ניו יורק (CUNY); כותרת הדיסרטציה, שעסקה בצייר הצרפתי תאודור ז'ריקו: "Théodore Géricault's Grande suite anglaise: sources, iconography and significance".

בשנים 1989-1988 שימש כמבקר אמנות בעיתון מעריב. בין 1987-1993 כתב באופן קבוע ב-סטודיו, ובין השנים 1990-1995 שימש כמבקר שבועי עבור המוסף הספרותי של הארץ.

מישורי דובר עברית, אנגלית, צרפתית, איטלקית, גרמנית, ובעל יכולות קריאה וכתיבה בשפה הרוסית. בשנת 1999 למד גרמנית במכון גתה בברלין, לאחר שזכה במלגת מחקר בנושא :"אמנים יהודים בתרבות הגרמנית (לפני מלחמת העולם הראשונה)".

מישורי שימש כשופט עבור קרן המלגות לאמנות חזותית מטעם קרן התרבות אמריקה-ישראל. היה יועץ לתחום האמנות במשרדו של נשיא המדינה (2005) ולקח חלק בחטיבה לענייני תרבות במשרד החינוך והתרבות.

בשנת 2001 מישורי זכה בפרס מרדכי איש-שלום, במסגרת פרסי יד יצחק בן צבי, עבור ספרו "שורו הביטו וראו, איקונות וסמלים חזותיים ציוניים בתרבות הישראלית".

מישורי מתמקד במחקריו בחיבור ההיסטורי בין אמנות לציונות וארצישראליות. בהיבטים החזותיים של הרעיון הציוני שהופך למונחים גרפיים וסמליים שלהם מקורות טקסטואליים.[1]

בשנים 2009-2011 שימש כפרופסור אורח מטעם קרן שוסטרמן. תחילה, בפקולטה לתולדות האמנות באוניברסיטת רייס ביוסטון, ולאחר מכן בפקולטה ללימודי יהדות באוניברסיטת טנסי בנוקסוויל.

הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמנות הרנסאנס באיטליה, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1994
  • צפורה ברנר - חייה ואמונתה, בהפקתו של אליק מישורי, תשנ"ח, 1998
  • שורו הביטו וראו, איקונות וסמלים חזותיים ציוניים בתרבות הישראלית, תל אביב: הוצאת עם עובד, ספריית אופקים, תש"ס 2000
  • תולדות האמנות: מבוא כללי, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 2000
  • לצייר בעברית - יוסף בודקו מעצב את מהדורת יובל החמישים של כתבי ח"נ ביאליק, הוצאת עם עובד, 2006.
  • טבע דומם: מייצוג של חפצים לחפצים של ממש, רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ח, 2008

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בואו נגלה ציורים מפורסמים - לוסי מיקלתוויט, הוצאת כתר, 2000

מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות וקטלוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

 • לפני הזהב: ירושלים, הגלריה לאמנות של העיר רחובות
 • אריה שואג ואבני שלום קדושות: קורות עיצוב סמל עיריית ירושלים, הגלריה העירונית ירושלים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך השער האחורי בספר שורו הביטו וראו