תוכנית נחשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: חסר מידע אנציקלופדי בסיסי, נראה כקומוניקט ולא כערך אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סמל תוכנית נחשון

תוכנית נחשון היא תוכנית לפיתוח ולטיפוח נוער מוכשר וערכי ליצירת פוטנציאל לעתודה מובילה למדינת ישראל. התוכנית יונקת את תפישת החינוך וההכשרה שלה מתוכנית העילית הצבאית–אקדמית תלפיות ומתבצעת במסגרת כיתות ייעודיות – כיתות נחשון – בבתי ספר תיכון וחטיבות הביניים בישראל. התוכנית היא תפישה חינוכית כוללת המבוססת על למידה ופיתוח אקטיביים עצמיים של התלמידים בהובלת מחנך-מנהיג, לפיתוח מקביל ומאוזן של שלושה בסיסי כוח: השכלתי – אישיותי – ערכי, היוצרים ביחד שלם הגדול מסכום חלקיו.   

תוכנית נחשון מופעלת על ידי מרכז נחשון והינה מיזם משותף של משרד הביטחון - תוכנית תלפיות, אוניברסיטה ת"א ומשרד החינוך – האגף למחוננים ולמצטיינים. התוכנית מעצימה את הניסיון המוכח והמוביל בארץ של תוכנית תלפיות בחינוך ובהכשרת מצטיינים להגשמה עצמית ומצוינות למען העם, המדינה והחברה, לטובת חינוך והכשרה של תלמידי בתי ספר תיכוניים בארץ.

כמהות התוכנית היא של בתי הספר והם המובילים ומיישמים אותה, בהישענות על הידע, הניסיון וההדרכה של מרכז נחשון, המספק את התפישה והמעטפת של תוכנית נחשון.

התוכנית החלה את דרכה בשלושה בתי ספר תיכוניים בשנה"ל תשס"ט. בהמשך החלה לפעול התוכנית גם בחטיבות הביניים וכעת פועלת כתוכנית עם שני מסלולים, מסלול חטיבה עליונה (נחשון) ומסלול שש שנתי (מסד נחשון ונחשון). בשנה"ל תשע"ח התוכנית פועלת ב 49 בתי ספר ו-159 כיתות.

תפישת החינוך וההכשרה של התוכנית[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית מכוונת לייצר בוגרים בעלי פוטנציאל מקצועי מצוין, בעלי יכולות אישיות וחברתיות, בעלי יכולת מנהיגות ובעלי בסיס ערכי חזק. ערכי התוכנית נגזרים מיעד זה:

  • חתירה מתמדת למצוינות אישית ומקצועית.
  • הובלה ותרומה לעם, למדינה ולחברה.
  • צדק ויושר.
  • מחויבות לקיומה ולקידומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מתקדמת.

התוכנית מתמקדת בהעצמת המעגל השלם של כישורים ושל יכולותיו של התלמיד באמצעות הכשרה קבועה ומתמשכת בשלושה בסיסי כוח:

1.     השכלתי:

              א.               אפיק מדעי: חשיבה מדעית כתשתית מחשבתית, השכלתית מרחיבה לכל אדם במאה ה-21, התורמת ונחוצה לכל כיוון עתידי.

              ב.               אפיק ישראל: להוספת ידע בתולדות עם ומדינת ישראל, לחיזוק תהליכי גיבוש זהות ושייכות ולהעצמת המוטיבציה לקחת חלק ולהפוך לאדם תורם לעם, למדינה ולחברה.

2.     אישיותי:

פיתוח מדורג, נדבך על-גבי נדבך, של מודעות עצמית של התלמיד ליכולותיו, כישוריו ומאווייו; הגברת יכולת ההנעה העצמית למיצוי הפוטנציאל הגלום בו; ובנייתו כפרט מוביל.

3.     ערכי:

ביסוס המצפן לאורו אנו שואפים לנהל את חיינו, בהתבסס על ערכים אוניברסליים וציוניים; פיתוח ההסתכלות הערכית והתמודדות התלמידים עם שאלות ודילמות ערכיות בחיי היום – יום.

מבנה כיתת נחשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצוב מסגרת הלימודים וההווי בכיתות נחשון כולל מספר עקרונות:

  • מחנך הכיתה, שהינו חלק מרכזי בתוכנית, הוא דמות חינוכית מובילה ומודל לחיקוי עבור תלמידיו. תפקידו של המחנך לרכז את תוכנית החינוך עבור הכתה כולה, ולבנות תוכנית פיתוח אישית לכל תלמיד בכתה, לאור דמות הבוגר, המופיעה לעיל.
  • מערכת הלימודים של הכיתה נדחסת לארבעה- חמישה ימים בשבוע, על מנת לפנות יום לימודים שלם לטובת התכנים הייחודיים של התוכנית. חלק משמעותי מתכנים אלה מועברים במסגרת סיורים במוסדות מדעיים וטכנולוגיים מרכזיים ובאתרים נוספים. בסיורים אלה משולבות סדנאות, הדרכות והרצאות.
  • קבלה לכיתה מותנית במיון אשר בוחן, בין השאר, יכולת לימודית ומוטיבציה לרכישת השכלה נוספת על פני תוכנית הלימודים הבסיסית.
  • בחלק מבתי הספר התלמידים מרחיבים את מקצועות המתמטיקה והאנגלית ולפחות אחד מהמקצועות הבאים – פיזיקה, כימיה, מחשבים או ביולוגיה. זאת, מתוך התפישה שמקצועות אלו הם בסיס חשוב וראוי בבניית יכולת חשיבה מופשטת ואנליטית.
  • התלמידים בכתה, לרוב בחלוקה לצוותים, לוקחים חלק משמעותי בהכנה ובארגון של תוכני הלימוד, ובפרט, של הסיורים והביקורים.
  • כיתת נחשון אמורה להיות כיתת דגל לימודית וחברתית בבית-הספר, שתלמידיה משולבים בעשייה הבית-ספרית ותורמים לו, ושיטות הלימוד והחינוך בה מחלחלות לשאר בית הספר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]