תיאטרון מרקלוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תיאטרון מרקלוס
תיאטרון מרקלוס בלילה

תיאטרון מרקלוסאיטלקית : Teatro di Marcello, בלטינית: Theatrum Marcelli) הנו תיאטרון הקרוי על שם מרקוס קלאודיוס מרקלוס, אחינו של אוגוסטוס שמת חמש שנים לפני סיום בניית התיאטרון. התיאטרון מצוי ברומא בקרבת נהר הטיבר.

הקמת התאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוליוס קיסר מתחיל את בניית התאטרון בשנת 44 לפנה"ס – שנת הרצחו. יוליוס פותח בבניית התאטרון כדי להתחרות בתאטרון של פומפיוס. לשם כך הוא בוחר את המקום הכי קדוש בקמפוס מארטיוס – הקרן הדרומית, מול האי הטיברי, מערבית לגבעת הקפיטול בחלק הצפוני של הפורום הוליטוריום. בין גבעת הקפיטול לתאטרון נמצאים המקדשים לאפולו – אל השמש, המוזיקה והנבואה – ולבֵּלּוֹנָה – אלת המלחמה, אחות מארס. מהצד השני נמצאים המקדשים ליופיטר סטאטור – יופיטר המכוון, וליונו רגינה (-המלכה) המוקפים בפורטיקוס של מטאלוס. בין הפורטיקוס והנהר היה קירקוס פלאמיניוס אשר התמלא בבניה ולבסוף נאכל כולו על-ידי התאטרון. למען שטח התאטרון יוליוס פינה את המקדש העתיק לפיטאס – אלת הנאמנות, החובה, ההתמסרות. כיווּן היציע הוא לכיוון דרום-דרום-מערב, כנראה כדי ליישר קו עם הפורטיקוס ומתוך אילוצי השטח למַקְסֵם את שטח התאטרון‏[1], זאת בניגוד להנחייתו המפורשת של ויטרוביוס שהיציע יכוון כלפי הצפון‏[2]. כאשר אוגוסטוס חוזר להמשך בניית התאטרון הוא מפנה עוד שטחים, וכנראה הוא בונה תאטרון גדול יותר משתכנן יוליוס קיסר‏[3]. פליני ודיו חלוקים בינהם לגבי השנה שבה הסתיימה בניית התאטרון – פליני אומר כי בשנת 11 לפנה"ס הסתיימה הבנייה, ואילו לעומתו דיו טוען כי בשנת 13 לפנה"ס הסתיימה הבנייה‏[4]. (אף שהיה במצב בנייה מאוד מתקדם מספר שנים קודם לכן ובשנת 17 לפני הספירה נערכו בו חלק ממשחקי המאה (בלטינית: ludi saeculares).

התיאטרון יכל להכיל כ- 15,000 צופים, ונבנה בעיקר מאבן טופה, בטון ולבנים. קירותיו החיצוניים של המבנה צופו באבן טרוורטין לבנה.

בדומה לתיאטראות אחרות שמוקמו ליד אזורים בעלי נוף יפה, התיאטרון היה פתוח לכיוון אי הטיבר בדרום מערב על מנת הנוף ישמש חלק מהתפאורות.

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הביניים נקראו שרידי התיאטרון "מקדש מרקלוס" (templum Marcelli ) והמבנה שימש כמצודה עד המאה ה-13. במאה ה-16 נבנה עליו בית מגורים של משפחה אורסיני העשירה שתוכנן על ידי באלדסארה פֶּרוּצִי

כיום משמש המבנה כאתר קונצרטים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sear F. 2006. . Roman Theatres: An Architecture Study. Oxford. Pp 61-62
  2. ^ ויטרוביוס על אודות האדריכלות בעשרה ספרים (תרגום ר' רייך) ספר ה', פרק ג':ב'. תל-אביב. תשנ"ז.
  3. ^ Sear F. 2006. Roman Theatres: An Architecture Study. Oxford. Pp 62.
  4. ^ Coleman K. 1992. Entertaining Rome. In. Coulston J. and Dodge H. eds. Ancient Rome: The Archaeology of the Eternal City. Eynsham. Pp.224.