תילי הקבורה של תרבות דילמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תילי הקבורה של תרבות דילמון
دافن دلمون
תילי קבורה ב-1918
תילי קבורה ב-1918
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2019, לפי קריטריונים 3, 4
שטח האתר 168.45 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 168.45 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה בחריין עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 26°08′59″N 50°30′46″E / 26.14972222°N 50.51277778°E / 26.14972222; 50.51277778
AncientTombsOfBahrain.svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קיר היקפי עם עיטור. מעליו נראים ראשיהם של התילים
אחד התילים המלכותיים

תילי הקבורה של תרבות דילמון (ערבית مدافن دلمون) הם אתר מורשת עולמית מאז שנת 2019. התילים המתוארכים לתקופה שבין 2200 ל-1750 לפנה"ס, כוללים 21 אתרים ארכאולוגיים בצפון-מערב האי הגדול של בחריין[1]. שישה מהם הם שדות קבורה שבהם בין כמה עשרות לאלפי תילים (רוגם), ובסה"כ 11,774 תילים. ביתר האתרים שוכנים 17 קברים מלכותיים, העשויים ממגדלי קבורה בני שתי קומות. תילי הקבורה הם ראיה לתרבות דילמון המוקדמת, עת בחריין הייתה מרכז סחר משגשג, ותושביה פיתחו מסורת קבורה משוכללת. קברים אלה הם ייחודיים בקנה מידה עולמי, לא רק בשל מספרם, ריכוזם וממדיהם, אלא גם בשל מאפיינהם[2]. תילי דילמון מוגנים בחוק מאז 1995.

מאפיינים וממצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל אחד מהתילים מורכב מאולם אבן מרכזי, אשר לעיתים הוא מוקף בקיר אבן מעגלי (כמפורט להלן), והוא מכוסה באדמה ועפר. גומחות הן מאפיין חשוב של התילים, וכמעט כל אולם קבורה כולל גומחה אחת או יותר. הגומחות מופיעות כבודדות, בזוגות או בקבוצות של ארבע או שש גומחות. בדרך כלל הן ממוקמות בפינות אולם הקבורה ומטרתן אינה ידועה. רוב הקברים נבזזו בעבר הרחוק והם חסרים ריהוט. חרסים בצורות ובדוגמאות שונות שנמצאו באתרים השונים מעידים על הנוהג של הבאת מנחה, ורוב החרסים הם מייצור מקומי. עם זאת, חרסים מייצור לא מקומי התגלו גם כן, ואלה מעידים על קשרי מסחר. ממצאים נוספים כוללים חפצי נחושת, ארד ושנהב, כלי סטיאטיט וכלוריט, חרוזים, חפצים עשויים מביצי יען וצדף, סלים מצופים אספלט ושיירי בעלי חיים. שיירי אדם שנמצאו בקברים סיפקו מידע רב אודות דיאטה ומחלות מסוימות.

סוגי הקברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את תילי הקבורה לחמש קבוצות עיקריות: קברים מוקדמים ומאוחרים, קברי ראשי שבטים, קברים מלכותיים, קברים עם הרחבה וקברים עם קיר טבעת חיצוני:

  • קברים מוקדמים ומאוחרים - קברים אלה עשויים מתילים שהוקמו בסמיכות זה לזה והם יוצרים בתי קברות צפופים. גובהם הממוצע הוא 2-3 מטרים וקוטרם נע בין 6 ל-11 מטרים. אולמות הקבורה מתאפיינים בצורות קבועות, כגון L, T או H, ולעיתים בצורות מורכבות יותר. קירות האולמות מתאפיינים בבניה יבשה והם מכוסים בפיסות אבן גדולות.
  • קברי ראשי שבטים - קברים אלה מתוארכים לאותה תקופת זמן של הקברים המאוחרים. הם גדולים יותר מהקברים המאוחרים האופייניים, וקוטרם נע בין 13 ל-26 מטרים. לעיתים קרובות הם בנויים משתי קומות ומתאפיינים בארבע עד שש גומחות ומסדרון גישה.
  • קברים מלכותיים - גם קברים אלה מתוארכים לאותה עת בה נהגו הקברים המאוחרים, ולמרות שהם דומים במבנה לקברי ראשי השבטים, הם שונים בממדיהם, ומגיעים לקוטר של עד 50 מטרים ולגובה של עד 15 מטרים.
  • קברים עם הרחבה - קברים אלה מתאפיינים באולמות קבורה נוספים המחוברים לקבר המקורי, ונראה כי הקברים תוכננו מלכתחילה בצורה זו, בניגוד לאפשרות שהורחבו בשל צורכי השעה. אולמות ההרחבה מוקפים בקירות חיצוניים חצי עגולים אשר מתחברים לאולם הקבורה הראשי או לאולמות הרחבה נוספים. ההנחה היא כי קברים מסוג זה נועדו עבור בני משפחה אחת.
  • קברים עם קיר טבעת חיצוני - אלה הם קברים ייחודיים עם קיר עגול חיצוני. נראה כי הם היו שמורים לחלק מיוחס באוכלוסייה, וייתכן שהם עצמם נחלקו לשלושה גדלים בהתאם למעמד האנשים להם יועדו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]