תינוקות של בית רבן
תינוקות של בית רבן (בראשי תיבות: תשב"ר) הוא כינוי לילדים הלומדים תורה אצל מלמדי תינוקות.
מקור הביטוי מן התלמוד הבבלי[1]: "אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן". התלמוד שם מוסיף לתאר את חשיבותם של 'תינוקות של בית רבן' באמרו: "אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש... כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן - מחריבין אותה".
המושג "תינוק", המשמש בימינו לפעוטות בגיל היניקה, משמש בלשון חז"ל לילדים עד גיל בר מצווה[2]. ואע"פ שאין זה מוכרח ש"תינוקות של בית רבן" הם גם עד גיל בר מצווה, יתכן שכן. אכן יש מקום לומר שהם עד גיל עשרים, שהרי ההגדרה שלהם הוא שיש להם "הבל שאין להם חטא", ועד גיל עשרים לא דנים בבית דין של מעלה. ויש להאריך בחקירה בזה.
שימוש בביטוי 'תינוקות של בית רבן' נעשה לתיאור דבר פשוט הידוע לכול: "הא (זה) אפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו"[3] ; "הרי אני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו"[4].
בימינו מכונים תלמידי החדרים ילדי תשב"ר. שמו הרשמי של ה"חדר" הראשון בבני ברק, השוכן בביתו של החזון איש, הוא "תלמוד תורה תשב"ר".
במקור ובדרך כלל משמש הביטוי כינוי לילדים הלומדים תורה, אולם נעמי שמר בשירה "לא תנצחו אותי" עשתה שימוש בביטוי זה והרחיבה אותו למשמעות כללית של תלמידי בית ספר: "ותינוקות של בית רבן עם הילקוט שעל גבם...".