תמרה מקרובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמרה מקרובה
Tamara Makarova (actress).jpg
לידה 31 ביולי 1907 (יוליאני) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בינואר 1997 (בגיל 89)
מוסקבה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות העשור של 1920–20 בינואר 1997 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית, אשת חינוך, תסריטאית, מורה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה לאמנויות התיאטרון בסנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג סרגיי גרסימוב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליה להנצחת 50 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 (1945)
  • מדליית ותיק העמל
  • מדליה על שם ז'וקוב
  • פרס המדינה על שם סטלין
  • עיטור הדגל האדום של העמל
  • מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין
  • מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945
  • מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941-1945
  • אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית
  • מדליה להנצחת 70 שנה לכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941־1945
  • מדליה להנצחת 800 שנים לייסוד מוסקבה
  • האמנית העממית של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית
  • מדליית ההגנה על מוסקבה
  • גיבור העמל הסוציאליסטי
  • עיטור לנין
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • עיטור אות הכבוד
  • דרגה שנייה במסדר המלחמה הפטריוטית
  • האמנית העממית של ברית המועצות
  • מדליה על הגנת לנינגרד
  • עיטור הידידות בין העמים
  • מדליה לציון 250 שנה ללנינגרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תמרה מקרובה

תמרה פיודורובנה מקרובהרוסית: Тамара Фёдоровна Макарова; ‏13 באוגוסט 190720 בינואר 1997) הייתה שחקנית קולנוע סובייטית. היא זכתה פעמיים בפרס סטלין (1941, 1947) והוענק לה התואר האמן העממי של ברית המועצות (1950). על פעילותה בתחום הקולנוע הוענקו לה מספר עיטורים וכן תואר גיבור העמל הסוציאליסטי בשנת 1982.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמרה מקרובה נולדה בסנקט פטרבורג. אביה היה רופא צבאי. כבר בגיל 14 אספה ילדים מהסביבה והקימה תיאטרון ילדים. בשנת 1924, לאחר סיום בית הספר, החלה מקרובה ללמוד משחק. בבית הספר למשחק שבו למדה פגשה לראשונה את סרגיי גרסימוב. בשנת 1927 היא החלה להצטלם בסרט, ובמהלך הצילומים פגשה שוב את גרסימוב והשניים נישאו.

ב-1936 הופיעה מקרובה בסרט "שבעת האמיצים", בבימוי בעלה. הסרט זכה לפופולריות רבה. בהמשך השתתפה בסרטים נוספים של גרסימוב. בשנת 1941 זכתה בפרס ברית המועצות על השתתפותה בסרטו של בעלה, "המורה". במהלך מלחמת העולם השנייה היה הזוג בלנינגרד הנצורה, ומקרובה התנדבה כחובשת וגם השתתפה בסרט על תושבי ומגיני העיר. בשנת 1943 עזבו השניים את העיר, ובאותה שנה אימצה מקרובה את בן אחותה שהיה למעשה יתום, עקב מעצרה של אחותה. למקרובה לא היו ילדים נוספים.

ב-1944 חזרו מקרובה וגרסימוב למוסקבה והחלו ללמד ב-VGIK. רוב תלמידיהם מאותה תקופה השתתפו בסרט "המשמרת הצעירה" לפי ספרו של אלכסנדר פדייב. ב-1946 השתתפה מקרובה בסרט "השבועה", עבורו זכתה בפרס ברית המועצות בפעם השנייה.

החל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 צמצמה מקרובה את השתתפותה בסרטים ולמעשה הצטלמה רק בסרטי בעלה. ב-1984 השתתפה בפעם האחרונה בסרט של סרגיי גרסימוב, ששיחק את לב טולסטוי ומקרובה שיחקה את אשתו.

מקרובה הקדישה את רוב זמנה לעבודה ב-VGIK. בשנת 1968 התמנתה לפרופסור של מוסד לימודים זה. במהלך עבודתה ב-VGIK הובילה מקרובה יחד עם בעלה 10 קבוצות שחקנים. בין תלמידיה היו שחקני ידועי שם בברית המועצות. היא הייתה ידועה ביחסה החם לסטודנטים שלה וגם לאחר סיום הלימודים דאגה לתעסוקתם בתעשיית הקולנוע.

לאחר פטירת סרגיי גרסימוב בשנת 1985 ובמיוחד לאחר תחילת הפרסטרויקה השתנו חייה של מקרובה ובתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 הפסיקה ללמד. בסוף שנת 1995 נהרג בנה המאומץ, אירוע שממנו לא התאוששה.

מקרובה נפטרה בינואר 1997 במוסקבה והוטמנה בבית העלמין נובודוויצ'יה ליד בעלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]